השכל הגדולביותר, קצה השכל האנושי, תכלית הידיעה שלא נדע, ההבנה הגדולה ביותר, האמת המוחלטת,מה מבינים בסוף? איך מרגיש אושר? אחדות שקרית, מעל השכל האנושי, אין הבדל בין ישלאין
שאלה: אדםשיחקור ויחקור את המציאות, מה תהיה מסקנתו הסופית? ברמה התיאורטית, מה תהיההמסקנה?
תשובה: מישיחקור ויחקור לא יבדיל בין יש לאין. בסוף יגלה שאינו מבין שיש הבדל. העניין מאודעקרוני. בסוף מגלים שלא מבינים שיש הבדל בין דבר והיפוכו, ולא את ההבדל בין ישלאין. בסוף לא רואים שיש הבדל בין יש לאין ובמצב זה ממילא אין יותר שאלות.
אם נחקור מההנחת היסוד בסוף לא ניתן לראות הבדל בין יש לאין. בסוף לא מגיעים לשום מסקנה. אםאין מסקנה זה סימן לכך שאתה בסוף המחשבה. אם הגעת למסקנה סימן שאינך בסוףהמחשבה.
כל הבנה שהיאמלמדת על כך שעדין לא הגענו למחשבה העמוקה והסופית. בסוף נגמר המשחק כולו.
דוגמה להמחשה:על מה היית חושב אם לא היית קיים ואם מאומה לא היה קיים? (מן הסתם חוויה שלאקיימת).
אם אדם חושבומגיע למסקנה שאין הבדל, שהוא לא יודע, שזה לא משנה, או כל הגדרה אחרת, זה נקראלהגיע לאחדות השקרית. לעומת זאת אם המסקנה היא שכלום לא מובן, זה מצב בו כלהאפשרויות פתוחות. אלא מה, נשאלת השאלה אם כלום לא מובן, מהי הדרך לפעול?
השאלה הזויכולה להישאל רק ע"י אדם שמבין את ההבדל בין לדעת ללא לדעת. אבל אדם שאינו מביןכלום, כלומר, אינו מבין הבדל בין דבר למשנהו, אינו יכול לשאול "איך אדם שאינו מביןכלום פועל?"
גם לא נכוןלטעון שאין שאלה. מהצד של השכל החושב שאין הבדל בין דבר להיפוכו אז אין שאלה.
אם אתה מביןשאין הבדל אז אין שאלה אבל אם אינך מבין כלום יתכן שעדין תהיה לך שאלה.
על בסיס מההשאלה? את זה שואל אדם שמבדיל אבל מי שאינו מבדיל יתכן שתהיה לו שאלה
אבל אם אתהטוען שהסוף הוא מוגדר אז ביחס לאין כלום, אין שאלה.
שאלה: ישחווית קיום מודעת?
זו שאלה שלאדם שעדין תקוע בהבדל בין יש לאין. זו שאלה שנובעת מההנחה שיש הבדל בין יש לאין אבליתכן שהנחה זו אינה נכונה. לכן שלמרות שאין שאלה, השאלה מובנת.
שאלה: איך אתהיודע שהגעת לסוף? שאין צורך להמשיך לחפש?
להגיד אני לאמבין זו גם הבנה. אם אתה יודע, אתה עדיין בלופ. אם היית יודע שיש שאלה שאם תשאלאותה תפסיק לדעת, באותו רגע נגמר המשחק. הכוונה ב"נגמר המשחק" היא שנגמר המשחקהנוכחי. כשנגמר המשחק הזה מתחיל משחק חדש. למשחק החדש יש חוקים חדשים, כללים חדשים,ידיעה חדשה, מחשבה חדשה.
שאלה: איך אתהיודע שיש משחק חדש?
המשחק החדשעשוי להיות דומה לישן אבל הוא משחק חדש לגמרי. התפיסה חדשה, האני חדש, הכל חדש.
השאלה מהומשחק חדש. אם תגדיר שחוסר קיום זה חידלון של משחק אז זה המשחק החדש ואז נגמר המשחקלחלוטין. אם תגדיר שמי שלא מבדיל אינו קיים, ומי שלא קיים אינו משחק אז אין משחק.אבל מהיכן לנו שהגדרה זו נכונה? הרי אפשר להגיד שלמרות שהוא אינו קיים הוא עדייןמשחק. תלוי כיצד אתה מגדיר משחק.
השאלה אינה רקקיום או אי קיום. זו רק שאלה של אדם שמבדיל בין יש קיום לאין קיום. זה לא מצב שלאין קיום אלא מצב של אין הבדל בין יש קיום לאין קיום.
נכון שהפתרוןהזה נשמע מדכא אבל מה עדיף, לשמוע אמת ולהתבאס עכשיו או לשמוע שקר לקבל אותוולהתבאס אח"כ? זו, מן הסתם האמת. נכון שאין בהבנה הזו חוויה אבל יתכן שדרך הבנה כזותגיע להבנה חדשה לגמרי.
באופן כללי,כשאדם מתחיל לשאול עצמו שאלות אם הוא מתחיל בבת אחת לראות דבר והיפוכו, אתה מגיעלמצב שאתה לא יודע. כשנדמה לך שמסקנתך נכונה ואתה נשאל איך אתה יודע שזה נכון, לפתעאתה רואה את ההפך, וכשאתה נשאל מאיפה אתה בטוח שההפך הוא הנכון שוב אתה רואה אתהנכון המקורי. ואז כשאתה נשאל מה האמת אינך יודע כלום. ראיית ההפכים מקרבת אותך לאיידיעה. במשל, אם אתה רוצה משהו ואתה שואל עצמך למה, אתה מגיע למסקנה שלמעשה אינךרוצה באותו דבר. כשאינך יודע אם אתה רוצה משהו או לא, אינך יכול לחוש לא טוב ולא רעואז אתה חווה תחושה של מחוץ לטוב ולרע. לא בפרספקטיבה של טוב ורע אלא בפרספקטיבהאחרת. ככל שאדם מתרגל את ההפכים במוחו כך הוא מתנתק מהדואליות האינסופית של טובורע. כך עד שאינו יודע כלום.
אלא מה, אם באאדם ושואל שאלה. אם האיש מעוניין בתשובה יחסית, נותנים לו תשובה יחסית. גם גורםלאדם שיהיו לו יותר תשובות יחסיות מאשר אנשים אחרים שאינם עונים בתשובות יחסיות?באופן יחסי כדי שיהיו לאדם תשובות הוא נזקק לגמישות מחשבתית. גמישות מחשבתית יכולהלהיות רק לאדם שאינו יודע כלום, כיון שאם אתה נעול על ידע מסוים, מחשבתך חדלה להיותיצירתית. מחשבתו של אדם שאינו יודע כלום היא משוחררת וגמישה. זה בכל האמור בתשובותיחסיות.
לעומת זאת,כשאדם מבקש תשובה מוחלטת, התשובה היא אי אפשר לדעת כלום אבל זו אינה תשובה שמאפשרתהבנה. התשובה היא שבסוף מגיעים למצב בו אין ידיעה שיש הבדל. בסוף זה לא אין הבדל,אלא לא יודע שיש הבדל. כיון שכל השאלות מבוססות על הנחות יסוד, אבל כיון שלא בטוחשהנחת היסוד היא נכונה וכנ"ל כל הנחות היסוד עליהן היא נשענת. בסופו של דבר מגיעיםלשאלה שאין לגביה הנחת יסוד. אם מגיעים לשאלה שנדמה שאין לגביה הנחת יסוד סימן הואשהגעת לסוף ההבנה. אבל אם אין הנחת יסוד ועדין יש לך שאלה, סימן שיש הנחת יסוד שאתהכל כך מאמין בה עד למצב שאינך מבחין שזו הנחת יסוד.
יש מצב שאדםאינו יודע מה הנחת היסוד, אבל מצב זה נגרם מכך שאדם כה בטוח בהנחת...
המאמר מאת מאמן אימון אישי/ עסקי / ייעוץ / אליעד כהן - www.EIP.co.il
הכנס לאתרותהנה מעוד תמיכה נפשית, ייעוץ טיפולי, הסוד,מבינים בסוף, אין הבדל בין יש לאין, שכנוע, מעל השכל האנושי, מטרות, יעוץ,לקוחות ועוד ...