ספריי צבע הוא כנראה אמצעי יישום הצבע הנוח ביותר, בעיקר כשמדובר בתיקוני צבע ברכב, במתכות שונות ובתעשיה. חסרונו הוא כמובן בכמות החומר שבו. הוא לא מתאים לצביעת שטחים נרחבים. אולם בתיקונים קטנים מקומיים, נוחות השימוש בו היא משמעותית.
ראשית, השימוש בספריי הצבע לא מצריך הכנות מקדימות, כמו הרכבת מרסס הצבע. אין צורך בשום פעולה של הכנת הצבע, דילול וכו'. לא צריך ציוד ליישום: לא מברשות ולא קומפרסור. אין התארגנויות שלאחר השימוש. אין צורך לשטוף ולנקות מברשות או מיכלי צבע. לא לקפל את כל הציוד, לארגן ולאכסן אותו.
בגמר השימוש צריך רק להפוך את הספריי, לתת שפריץ צבע אחד כשפיית ההתזה כלפי מטה, כדי להוציא את השארית שבתוך הצינורית. ולשמור את הבקבוק ניצב הפוך. נייד מאוד, עם מינימום אופרציות. אפשר, לכל היותר, להוסיף ידית לספריי. יש מי שהשימוש בידית נוח לו יותר. היא מאפשרת את האחיזה בידית, ולא בבקבוק, וכן התזה בעזרת הדק ולא בלחיצה על הפיה.
מלבד המנהלות שמסביב, קיים העניין החשוב יותר – היישום. בהיבט הזה יתרון השימוש בספריי לצביעה משמעותי אף יותר. שכן הוא "סלחן" בהרבה מכל אמצעי אחר. לא נדרש נסיון של שנים כדי לקבל תוצאות ראויות. צריך להכיר את רק את עקרונות העבודה איתו, ולצאת לדרך. הקפדה על אותם עקרונות בסיסיים מבטיחה תוצאה של מרקם חלק, ללא סימני הברשה או נזילות.
משווקי הספריי והצבעים יכולים לדחוס כל נוזל לבקבוק, כך שמדובר על נוחות עבודה ותוצאות טובות בכל השלבים בדרך: פריימר, צבע, לכה וכו'. ניתן גם לקבל דחיסה של כל סוג צבע ושל כל גוון, על פי כל מניפת גוונים קיימת.
החשבונאים מביננו יעשו אולי חשבון שעלות הצבע הדחוס פר תכולת הבקבוק יוצאת יקרה יותר מעלות הצבע הגולמי. אולם חישוב כזה מתעלם מכמה גורמים חשובים: ראשית תמיד כמות קטנה תעלה יותר מכמות מסחרית ליחידת מידה. השאלה אם יש צורך בכמות גדולה. אם לא – הרי שלא משתלם לשלם פחות באופן יחסי, אך יותר באופן מוחלט, עבור כל הכמות, אשר אין בה צורך. שנית – לצבע הגולמי צריך ציוד ליישום. אם צריך לרכוש ציוד זה - אזי תמונת הסכומים משתנה. ובשורה התחתונה – מדובר בסך הכל בעלויות נמוכות, בהבדלים זניחים, ובמוצר שייתן בדרך כלל לצרכן הביתי את הפתרון הטוב ביותר.