התחרות בתחום הפס הרחב עם סיבים לכל פינה קורמת עור וגידים. המחירים ייפלו ודי בקרוב בצורה חדה ביותר.
כיצד מנהלים צריכים לקבל החלטות בתוך המהפכה של הפס הרחב בישראל?
עולם התקשורת העסקית הקווית נמצא בתזזית חזקה מאוד. כניסת חברת IBC (ר"ת: Israel Broadband Company), לעולם ה- FTTH (ר"ת: Fiber to the home) משנה את כל כללי המשחק. זו חברה משותפת לחברת החשמל וקבוצת משקיעים. בראש קבוצת המשקיעים עומדת חברת ויה אירופה השבדית, כשהבעלות בחברה שייכת לקבוצת משקיעים עם 60% ולחברת החשמל עם .40% חברת IBC (שם זמני, שם המותג יפורסם בקרוב) תמכור חיבורים סימטריים של 1 ג'יגה סל"ש במחירים זולים באמצעות ספקי תקשורת (דוגמת הקבוצות סלקום ופרטנר ושחקנים קטנים נוספים דוגמת Triple C, גולן טלקום ואולי רמי לוי תקשורת ועוד). כ"כ, היא תמכור חיבורים רחבי פס בסיבים ישירות לעסקים גדולים.
המשמעות: מחירי התקשורת של בזק והוט ייפלו לרמה, שתוכל להתחרות במחירי IBC, שיהיו כמה מאות ₪ לחודש, יש הטוענים שיהיו פחות מ- 200 ₪ ל- 1 ג'יגה סימטרי.
עד היום, בזק והוט מספקות חיבורים של 1 ג'יגה למגזר העסקי (שירות "מטרו אתרנט לעסקים"). אולם, המחיר הוא של עשרות אלפי ₪ לחודש (בין 13 אלף ₪ ל- 28 אלף ₪, תלוי בקצב העולה, בשימושים ובטופולוגיה של החיבורים) + כ- 6,000 ₪ דמי התקנה. ברור, שהמחיר הזה ייעלם ברגע בו מיזם IBC יחל לקרום עור וגידים. מדובר בנפילת מחירי אינטרנט דרמטית ומהירה, שתתרחש בחודשים הקרובים.
למעשה, הפריסה של IBC תחל כבר ב-1 בנובמבר 2013. העיר הראשונה תהיה באר שבע, והפריסה בפריפריה תהיה מלאה ומקבילה לפריסה בערים המרכזיות. לפי תנאי הרישיון, הפריסה המלאה תושלם תוך 20 שנה, אולם, לפי ההערכות, היא תושלם בפרק זמן קצר בהרבה בגלל מוטיבציה עסקית של היזמים. על פי תנאי הרישיון, IBC מחויבת לפריסת 45%-65% משטח המדינה תוך חמש שנים ו- 75% תוך 15 שנה. היא תקבל מענק של 150 מיליון ₪ מהמדינה אם תעמוד ביעדים הללו של הפריסה. די ברור, ש- IBC תפרוס סיבים לעסקים גדולים ובינוניים, כיוון שהם יהוו מטרה ראשונה לשיווק של שירותי הפס הרחב עקב ההפרש העצום בין מחירי הפס הרחב של בזק והוט לבין אלו הצפויים של IBC.
במקביל, כניסת שירותי הענן מזעזעת את כל התפישות המוכרות של עולם המחשוב. תוך פחות מעשור, עקב התפשטות שירותי הענן לכל תחום מחשובי, נייח או נייד, הכוח והמבנה של חברות ה- ICT המובילות בעולם והרגלי העבודה השתנו לגמרי. אנו מצויים בתוך השינוי האדיר הזה. חברות התקשורת הגדולות כבר מציעות "חבילות תקשורת" משולבות נייח-נייד. זה העתיד בעולם התקשורת.
אם לא די בכך, טכנולוגיות חדישות בעולם התקשורת נמצאות בדרכן לשוק הנייח והנייד, כחלק ממהפכת הווירטואליזציה, האינטרנט והענן. בראשן מצויה טכנולוגיית ה- WebRTC (ר"ת: Web Real Time Communications). זה הדור החמישי של עולם הטלפוניה לעסקים, שכבר נמצא בדרכו לשוק העולמי והמקומי, עם טכנולוגיית ה- WebRTC המשחררת את המשתמשים מכל צורך לטעון איזו תוכנה במחשב \ מכשיר הסלולר, גם לא תוכנת VoIP. שכן, הטכנולוגיה החדשה עובדת היישר מהדפדפן, בקלי קלות, כמו כל אתר אינטרנטי. כל דור טכנולוגי חדש הוא זול יותר, קל יותר לתפעול ומתקדם יותר מהדור הטכנולוגי שקדם לו.
מיהם הספקים המובילים בשירותי אינטרנט במגזר העסקי?
בניגוד לנעשה במגזר הפרטי, בו כמות הספקים גדולה, במגזר העסקי כמות הספקים אינה גדולה. אולם, בשנתיים האחרונות חל טשטוש מוחלט בין ספק אינטרנט למגזר הפרטי לבין זה של המגזר העסקי. הסיבה: חיבורי 100 מגה סל"ש, שמספקות גם בזק וגם הוט, מתאימים לרוב צרכי האינטרנט של רוב העסקים. בקרוב הן תצענה חיבור א-סימטרי של עד 200 מגה, במחירים דומים למחירים של ה- 100 מגה.
מכאן, שהשוק של שירותי האינטרנט מתחלק לשני סוגי ספקים: ספקים זולים וספקים יקרים. אין הבדלים גדולים ביניהם. הטענה, שמחיר נמוך משמעותו שירות ירוד, אינה עומדת במבחן המציאות. גם הספקים היקרים ביותר נותנים כיום שירות ירוד. הסיבה די ברורה: הרווחים משירותי אינטרנט צנחו ממש לתחתית, ואין יכולת להשקיע במערכי שירות כמו בעבר.
כ"כ, כל ה- ISP (ספקי האינטרנט) מספקים חבילות משולבות (תשתית + אינטרנט) בחבילה אחת. המשמעות: תשלום לספק שירות אחד במקום שניים. הוט משווקת גם חבילות משולבות (עד רמת חבילות טריפל). לבזק זה אסור כרגע מבחינה רגולטורית.
א. ספקי אינטרנט זולים:
1) פאסט - Fast. מספקת שירותי אינטרנט א-סימטריים עד 100 מגה בתשתיות הוט ועד 30 מגה בתשתיות בזק במחיר של 5 ₪ לחודש. לפאסט לקוחות עסקיים רבים, כולל צה"ל. פאסט מספקת שירותי סימטריים בכל קצב, עד 1 ג'יגה (13 אלף ₪ לחודש ל- 1 ג'יגה סימטרי).
2) הוט-נט (חברת בת בקבוצת הוט). מספקת פס רחב א-סימטרי עד 100 מגה בתשתיות בזק והוט במחיר של 20 ₪ לחודש. להוט-נט חיבורים עסקיים סימטריים לפי המחירון של הוט.
3) Triple C מספקת פס רחב א-סימטרי כאשר חיבור של 30 מגה עולה 36.90 ₪ וחיבור של 100 מגה על 2 מגה עולה 120.90 ₪. לטריפל סי מגוון חיבורים עסקיים סימטריים וא-סימטריים עד 1 ג'יגה סימטרי.
4) אינטרנט בינת. לחברה מגוון רחב של שירותי אינטרנט זולים בכל תצורה עד 1 ג'יגה סימטרי.
5) אקספון-018. מספקת פס רחב א-סימטרי כאשר חיבור של עד 100 מגה (כולל) עולה 35 ₪. לאקספון אין כרגע חיבורים עסקיים סימטריים.
6) אורנג' (יש לה עדיין רישיון נפרד ל- ISP מזה של 012-סמייל). מספקת פס רחב א-סימטרי כאשר חיבור של עד 30 מגה (כולל) עולה 25 ₪ לחודש. לאורנג' מגוון חיבורים עסקיים סימטריים, מסופקים בשת"פ עם 012-סמייל.
יש בשוק עוד כמה ספקי תקשורת לאינטרנט זעירים וזולים דוגמת: טלזר-019, קוויק-לינק, שדפאנה, ספוטנט, ארידור תקשורת, אומניטק, אילת אינטר, אינטרספייס ועוד.
השפעתם בשוק זניחה.
ב. ספקי אינטרנט יקרים.
ברשימה זו מופעים כל הספקים שמחיריהם מעל ל- 50 ₪ לחודש עבור אינטרנט א-סימטרי של 30 מגה, שזו כיום חבילת האינטרנט המקובלת והמינימלית בקרב עסקים קטנים עד בינוניים.
1) בזק בינלאומי.
2) 012-סמייל.
3) נטוויז'ן-013, לרבות חברת הבת שלה: אינטרנט רימון.
4) סלקום.
איך מבצעים בחירה של ספק שירות אינטרנט?
כאשר ברור, שהשוק הזה עומד בפני מהפך, עקב כניסת חברת IBC לחיבורי סיבים במהירות של 1 ג'יגה סימטרי לכל פינה בארץ (התשתית שלה תומכת בעד 100 ג'יגה סימטרי, מעל ומעבר לצרכים של הארגונים הכי גדולים במדינה), אין טעם להתחייב לשום ספק מעבר לשנה. למעשה, באזורים שונים בארץ (למשל בבאר-שבע) אין טעם בכלל לבחור ספק אינטרנט כעת. הסיבה: בעוד כמה חודשים ספורים ניתן יהיה לקבל חיבור של 1 ג'יגה סימטרי על תשתית הסיבים מ- IBC במחירי רצפה.
די ברור, שגם בזק והוט תיכנסנה למרוץ של פריסת סיבים כדי לא להפסיד לקוחות. לכן, רצוי אולי להמתין, ולתת לתחרות להתחיל להשפיע על המחירים בשוק. דהיינו: אין כל צורך לבחור כעת ספק אינטרנט אם אין בכך צורך מידי.