היא אהבה לעשות הכל בגדול. גם העסק של קייטרינג חלבי היה גדול. היא לא אהבה עניינים קטנים. זה נראה לה לא רציני להתארגן ולפרוס את כל הציוד בשביל אירועים קטנים. אם כבר פותחים שולחן אז שיהיה עד הסוף. אירוע בסדר גודל ממלכתי לפחות.
ואז גם זה התחיל לשעמם אותה. קייטרינג חלבי לאירוע אחד נראה לה באמת בזבוז של זמן. הרי ממילא מכינים, אז למה שלא נתפרס ונהרוג כמה ציפורים במכה?
היא הכינה תכנית עבודה. אצלה הכל היה עניין של תכניות וארגונים. היא היתה אלופה בתכניות. חישבה ומצאה איך מכל התארגנות היא מפיקה את המקסימום ואיך קייטרינג חלבי אחד יכול להפיק מספר אירועים בו זמנית, ויצאה והתפרסה עם קייטרינג חלבי אחד וחלשה על כל האזור. אדם נורמלי היה חושב שהמעבר למיני תעשייה יפגום באיכויות, אבל אצלה הכל עובד הפוך. היא עמדה על המשמר במטבח ועם הצוות. ככל שהדרישות להגדלת הצוות עלו, כך עלו הקפדותיה ודרישותיה מהם.
בערבים מסוימים היתה נוכחת בשניים ואף בשלושה אירועים כדי לבדוק את איכות הגשת האוכל, הטיפול בלקוחות ואיכות האוכל באופן כללי. הצוות היה מוכן להישבע שהחבר'ה האחרים הוזים כי לדעתם היא היתה נוכחת במשך כל האירוע איתם כך שלא יכולה היתה להיות במקומות ובאירועים האחרים.
שמעו של קייטרינג חלבי בהנהלתה הלך ונפוץ לא רק באזורה, ולכן היה צורך להתפרס ולפתוח סניפים נוספים של קייטרינג חלבי צפונה ודרומה ממיקומה. עם כל יכולותיה וכישוריה, עלה בה חשש. היא לא תוכל להיות בכל כך הרבה מקומות ולהקפיד כפי שהיא עושה עכשיו אם תצטרך להגיע כל כך רחוק. כאן תהיה חייבת לקחת עזרה ולהכשיר אנשים באופן כזה שתוכל להיות שקטה כאשר מתקיים אירוע שמנוהל על ידי קייטרינג חלבי שלה והיא לא נמצאת בסביבה. הפחד שמשהו ישתבש והיא לא תהיה שם כדי לתקן מיד יכול להוציא אותה מדעתה.
היא החליטה להכשיר את העובדים הנבחרים מצוות קייטרינג חלבי שלה, והצמידה אותם אליה לתקופת הכשרה שלא תחמה לה מועד תחילה או סיום. ביקשה מהם לצפות, אחר כך להחליף אותה, וכשבטחה ביכולתם להיות היא, פתחה עוד שני סניפים שניהלו הם, ונתנה כנפיים. קייטרינג חלבי שלה התפרס.