ריבוי הסוגים של אומנויות לחימה, הן היפניות והן הסיניות, עלול לבלבל את מי שאיננו מעורה בתחום. יש אמנויות הנבדלות מאד האחת מרעותה ויש אמנויות שההבדלים ביניהן דקים יותר אבל משמעותיים. תקצר היריעה מלתאר כאן את כל השיטות השונות. השורות הבאות יעסקו, לפיכך, בשלוש שיטות שונות ובהבדלים ביניהן כדוגמה מייצגת.
ג'יו ג'יטסו – לוחמה משולבת
אמנות הלחימה הקרויה ג'יו ג'יטסו כוללת בתוכה שיטות לוחמה רבות שבהן השתמשו הלוחמים ביפן העתיקה – הסמוראים. הג'יו ג'יטסו היא המקור שממנו יצאו, במהלך המאות ה19 וה-20 אמנויות הקראטה, הג'ודו והאייקידו כפי שהן מוכרות לנו כיום. השיטה עצמה עברה שינויים ופיתוחים שונים, כשאחת הפיתוחים היותר מוצלחים שלה היא שיטת ג'יו ג'יטסו הברזילאית, שזכתה להערכה ולהכרה עולמית באיכויות שלה.
קראטה-דו – מכות, בעיטות וחסימות
הקראטה הוא השם שניתן למספר שיטות לוחמה קרובות זו לזו במהותן. האמנות הזאת מתמחה במכות ובעיטות לחלקי הגוף השונים מצד אחד ובחסימות ושיטות הגנה שונות מצד שני. מתחילת המאה העשרים ואילך הפכה האמנות הזאת גם לספורט פופולארי. עם זאת הקראטה איננו ענף ספורט אולימפי. בחלק מהשיטות יש מגבלה על חלקי הגוף שאליהן מופנות מכות ובעיטות ובחלק אחר המגבלה הזאת איננה קיימת או קיימת בצורה מצומצמת מאד.
ג'ודו – זריקות, הטלות, מנופים ובריחים.
הג'ודו הוא אמנות לחימה שהמטרה המרכזית שלה היא להוציא את היריב משיווי המשקל שלו, ומייד לאחר מכן לבצע פעולת זריקה או הטלה. בנוסף כוללת האמנות הכל כך אלגנטית הזאת עבודת קרקע מתוחכמת במטרה לקבע את היריב, לחנוק אותו או לבצע בריח, תפיסה שלא ניתן להיחלץ ממנה והיא מחייבת כניעה. יש בו חוקים מוגדרים שהקרב צריך להתנהל על פיהם.
אייקידו – להעצים את התנועה של היריב
אייקידו היא אמנות לחימה שהמטרה שלה היא להכריע את היריב תוך גרימת נזק מינימאלי. העיקרון המנחה של האייקידו הוא כניסה לתוך התנועה של היריב, המשך והעצמה שלה. הקראטה חוסם, הג'ודו מנסה להטיל או לזרוק ואילו האייקידו ממשיך את תנועת היריב ומנתב אותה לכיוון הרצוי. כיון שכך, האייקידו דורש דיוק ומיומנות רבים יותר. ואכן, באימוני האייקידו יש הקפדה יתרה על תנוחות, עמידות וביצוע של תרגילים בצורה המדויקת ביותר.