לשואה יש השפעה על היחסים בין פולין לישראל. עד מלחמת העולם השנייה התגוררו יהודים רבים בפולין. רובם הובלו למחנות ההשמדה ואלה שהצליחו לצאת מהתופת עלו ארצה וקבעו את גורלם בישראל.
מאז החלו לצאת משלחות מישראל לפולין התהדקו היחסים בין פולין לישראל וממשלות פולין תומכות ועוזרות לבאי המשלחות.
יחסי פולין ישראל התקררו במידה רבה לאחר מלחמת ששת הימים. משנת 1948 ועד 1967 פולין הייתה המדינה הקומוניסטית היחידה שהתירה עליית יהודים לישראל. ממלחמת ששת הימים ועד תחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת חלה התדרדרות ביחסי שתי המדינות שהלכו השתפרו והתהדקו עם התפוררות הגוש המזרחי באירופה.
בכל שנה, בתקופת יום הזיכרון לשואה ולגבורה וליום העצמאות של מדינת ישראל יוצאות משלחות של תלמידים מבתי הספר בארץ, בני נוער מתנועות נוער שונות וחיילי צה"ל בראשות רמטכ"ל צבא ההגנה לישראל למצעד החיים. המשלחות צועדות את בדרך בה צעדו יהודים שהובלו להשמדה על ידי הנאצים.
נוטריון בפולנית
פולין כמו רבות ממדינות אירופה מאפשרת לדור שני לילידי המדינה להוציא דרכון פולני שיאפשר לנושא אותו לקבל את כל ההטבות שניתנות לבעל דרכון אירופאי.
כדי להשיג את הדרכון על המבקש להציג מסמכים המעידים על זכאותו. מסמכים אלו חייבים בתרגום לפולנית וכן לאישור נוטריון בפולנית.
מספר נוטריונים בישראל עוסקים בתרגום באישור מסמכים מעברית (או כל שפה אחרת שהם שולטים בה) לפולנית ומאשרים את התאמתם למקור. חותמת של נוטריון בפולנית מעידה על כך שהמסמך המתורגם זהה למקור. חתימה של נוטריון בפולנית היא שוות ערך לחתימת שופט בית משפט.
לאחר שהמסמכים תורגמו ואושרו בחתימת ידו וחותמתו של נוטריון הם מועברים לשלטונות פולין לבדיקה ולהחלטה האם לפונה יש זכות לדרכון פולני.
הצטרפות פולין לגוש האירופאי פותחת דלת למחזיק בדרכון פולני לקבלת כל התנאים המוענקים לאזרחי המדינה.