אז אם לספר את האמת הכול קרה ב"מקרה", אם אפשר לומר שיש מקריות בעולם בלי להתייחס לרעיון שהכול מכוון מלמעלה. אני כותב מאז שאני זוכר את עצמי. כותב על הכול, כותב כדי לא לשכוח, לא להחמיץ דבר, לא להרגיש שהחיים עוברים לידי, שאני חש אותם לרגע והם נעלמים חסרי משמעות. את השיעורים שהחיים מלמדים אותי אני משנן לעצמי בכתב כדי שאבין אותם טוב יותר, פעם אחר פעם, עד שהם נחרטים בראשי, אף פעם לא חשבתי להוציא ספר לאור. היה נחוץ מישהו שיפקח את עיניי ויאמר לי סתם כדרך אגב: "אולי תביא גם את הסקיצות שלך תראה אותן לעורך מקצועי, לך תדע מה הוא יגיד".אין דבר שגרתי בחיי. בשבילי אפילו הסיפור הכי פשוט, דוגמת חזרה מהעבודה הביתה, מסתבך ונהייה לאגדה. כאלה הם מספרי סיפורים, כל דבר, מתגלגל לטרגדיה, דרמה, קומדיה וכו'. כך קרה שחברה טובה שלי שכתבה בעצמה כתב יד, הציעה לי להצטרף לחיפושיה אחרי הוצאה לאור שתפרסם את הדברים המקסימים שהיא כותבת. איתי היו הסקיצות של ספרי הראשון "חיפוש מחפש משמעות". אז נראתה הוצאת ספר לאור משימה קשה, כמו להגיע לפחות עד לירח. המזל האיר לי פנים, העורכת הראשונה בהוצאה לאור הראשונה אליה נכנסנו- 'הוצאת גוונים'- נדלקה על הטקסט שקראה בעמידה ובנשימה עצורה.כזכור, "חיפוש מחפש משמעות" הוא ספר מתנה הנראה במבט ראשון כספר ילדים היות שהוא מלווה באיורים תמימים, אבל הוא מיועד לכל, ואפשר לקרוא אותו בכמה דקות. לאחר שהתבוננה גם באיורים אמרה לי כי אהבה אותו ותשמח להוציא אותו לאור. הייתי שבוע לפני טיסה לדרום אמריקה לזמן בלתי מוגבל ובלחץ הזמן זרזנו את ההליכים ובסוף הפגישה ההיא חתמנו על החוזה. הזריזות הזו היא אחת הסיבות שהספר נראה כל כך תמים, הוא ראשוני מאוד וזה גם קסמו. במהלך כל הנסיעה חשבתי עליו, ולאחר כמעט שנה חזרתי ארצה גם כדי לראות ולאשר את המוצר לפני שיווקו. התרגשתי נורא, כאילו היה זה ילד שלי. הייתי ממש חסר סבלנות, אף שתוך כמה שבועות מיום הגעתי לארץ הונח הספר על מדפי חנויות הספרים, הרגשתי שהדבר נמשך שנים. התגובות לא אחרו לבוא, והביקורות היו מאוד חיוביות. היום הספר הוא רב מכר בתחום ספרי המתנה ורבים מכירים אותו.הספר הראשון היה כרטיס הכניסה לעולם הספרות, ופתח לי דלתות להוצאת ספרים נוספים. כך הוצאתי כבר 4 ספרים, באותה הוצאה לאור, בקלות רבה, ספר רומן מסע (לחישות) בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ספר שישי (בראשית) בהוצאת אורנית וספר שביעי (להציל נסיכה) בהוצאה עצמית שקראתי לה טרובדור שלימים הפכה להוצאה קטנה לאור של ספרים של כותבים נוספים - אשר יכולתי להנחות, ללוות בתהליך ולשתף בידע הרב שברשותי.מה שהכי הדהים אותי בתהליך האישי שלי של הוצאות הספרים היה שלרוב, כל שלבי העבודה: העריכה, ההגהה, והדפוס התרחשו כשהייתי בכלל בצידו האחר של העולם, והמשכתי בזמן זה לכתוב עוד ועוד...את ספרי החמישי "לחישות" לקחתי קצת יותר ברצינות וכשהוא התפרסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד אני הייתי בעיצומם של לימודי אנימציה באקדמיה לאומנות "בצלאל". הספר לחישות היה פרוייקט ארוך יותר משאר ספרי המתנה שכתבתי עד כהכתיבתו נמשכה כשלוש שנים וחווית הפרסום של ספרפרוזה ראשון היתה שונה לחלוטין מכל מה שהכרתי, הרגשה בתולית וחדשה: ההתרגשות לראותו מוצג בחנויות הספרים, לשמוע אנשים מדברים עליו, לדבר עליו ברדיו ובטלביזיה. שיחות טלפון שקיבלתי ממכרים, חברים ואפילו אנשים זרים לחלוטין ריגשו אותי מאוד. רוב הביקורות שקיבל הספר היו מצוינות ובונות, וגם כשהן לא היו חיוביות לחלוטין למדתי מהן. אני חושב שגישה כזו חשובה מאוד לסופרים ובכלל לחיים. תמיד יהיו תגובות אוהדות יותר ופחות, וכל עוד אתה שלם עם עצמך ומרוצה עם מה שיצרת, נותר רק להקשיב להערות שמקבלים וללמוד מהן.ספריי השישי והשביעי חזרו לז'אנר המוכר בשם ספרי מתנה ומאז עברו כמעט שנתיים וספרים רבים עוד עומדים להם במגירותיי ומחכים שאפתח אותה ואתן להם לנשום.אשמח לשמוע מכם וללוות אתכם בתהליך ההוצאה לאור של ספרכם - השירות שאני מציע הינו מקצועי ביותר והיו בטוחים שאעשה כמיטב יכולתי להגשים את חלומכם...נדמה שלא חשוב מה רשום בקורות החיים שלנו וכמה עשינו בעבר.בכל כתיבה חדשה ישנה תחושת "הפעם הראשונה", זהו הקסם שכתיבה - לא לאבד לחלוטין את התמימות, והראשוניות. תוכלו לפנות אלי לייעוץ אישי בנושא בו אפרט לכם על עולם הספרים בארץ, מי נגד מי וכיצד תוכלו להגדיל את סיכויי ההצלחה שלכם בהוצאת ספרכם לאור (כולל טלפונים לאנשי מפתח אמינים והסבר מפורט על החוזים והתמלוגים שתוכלו לקבל בעבור מכירות הספרים)- מאחל לכולכם בהצלחה - עמית אופיר