מידת הניצחון
והנה במעט סילוק המידה המגונה מאד שהיא הגאווה ובנה מידה הרעה הנקראת נצחון שהאדם מתעקש לנצח בויכוח ולא מוכן להודות על האמת אפילו כשברור לו שהשני צודק, ע"י הנ"ל לא היו מלחמות בעולם, והי´ שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו.
ומהיכן נובעת מידה רעה זאת ?
ומדת הנצחון נמשכת מהדמים שעדיין לא עבד בהם את השי"ת כמ"ש רבי נחמן מברסלב ז"ל, והדם הוא הנפש, ויש לזכך ולטהר הדמים ע"י מעשים טובים לשם שמיים, ועיקר העשיה היא עשיית הצדקה, כמ"ש רבי נחמן מברסלב ז"ל, וע"כ כתוב (ישעיה לב) והיה מעשה הצדקה שלום.
והעיצה להסיר ולתקן מידה זאת !
וידוע שיש בצדקה מידת המעשר, וזה בכספו, אבל גם בזמנו, ועניי עירך קודמים, וע"כ יש לשקול היטב להושיט יד תומכת ועוזרת לאשתו בבית הן עם הילדים שהם אוצר גדול שה´ חנן אותו בהם ודורשים הרבה טיפול והשקעת זמן שיגדלו נכון כרצון ה´, הן בשאר עניני הבית וכו´ כפי הצורך.
וכשם שבעניני ממון יש עני ויש אביון שאין לו פרוטה לפורטה, ויש בזה כמה וכמה דרגות בעניות, וכמה שהוא יותר עני, מצוה רבה יותר לרחם עליו ולתמוך בו ולעזור לו. כך הוא בענינים הנוגעים לעזרה בבית, והכל לפי הענין.
(וכמובן שגם בנושא הזה קיים הענין הגדול יותר להביאו לידי מצב שלא יצטרך תמיכה ועזרה, ויקום ויעמוד על רגליו הוא, הן בעניני ממון, הן בעניני עזרה מכל סוג שהיא, וכמובן הכל אם מתאפשר ובמידה שמתאפשר, והכל לפי הענין).
(מתוך הספר "יש מאין")