הרגילו את הילדים להכין שעורי בית ללא ויכוחים
מחקרים שנעשו מראים כי התנהגויות אשר מונעות ממוטיבציה פנימית מצליחות תמיד
איך ניצור מוטיבציה אצל ילדינו?
כדי ליצור מוטיבציה אצל ילדינו עלינו להתמקד בכלל שאומר "קודם עבודה ואז משחקים"
דברו עם ילדיכם על כך והסכימו בינכם שהדבר הראשון שהוא או היא יעשו כשהם מגיעים הביתה מבית הספר יהיה להכין שיעורים ( שיעורים = עבודה) ולאחר מכן יתאפשר להם לשחק.
כל ילד ולא משנה בן כמה הוא יכול לארגן עבור עצמו את סדר היום שלו כדי שיוכל להצליח בבית הספר.
אומנם הפתרון לטווח הקצר הוא שההורים יריבו עם הילד, יתווכחו איתו ובסוף הוא יכין את השיעורים, אבל זו לא המטרה שלנו כהורים.
ההרגל הזה של לעשות דברים רק כי ההורים מבקשים ולא רק פעם אחת אלא עשרות ומאות פעמים, ואפילו מתחננים לילדיהם שיעשו, הרגל זה פוגע בילדים כי הם אינם לומדים לקחת אחריות עבור עצמם ועבור פעולותיהם ועבור חובותיהם ומסתמכים על ההורים וגם לומדים לנהל מלחמות מול ההורים.
יחד עם זאת, כאשר ההורים מתמידים בעקביות ושומרים על הכלל של "קודם עבודה ואחר כך משחקים" , הילדים לומדים מהם הרגלים נכונים וברירים כבר בשלב הילדות דבר שילווה אותם לכל אורך חייהם והתנהלותם בחיים, כך שהילדים לומדים להכין שיעורים ואפילו לעזור בעבודות הבית.
למעשה דרך זו מאפשרת לילדים להכין את שיעורי הבית בנעימות ואפילו להנות מהם וכמו גם מהמשחקים לאחר מכן.
אז איך פועל כלל זה בפועל?
• קבעו עם ילדיכם שכאשר הם חוזרים מבית הספר יש להם 10 דקות הפסקה ולאחר מכן הם צריכים להתחיל להכין את שיעורי הבית.
• זמן הכנת השיעורים מיועד להכנת שיעורים, בלי חברים, בלי טלוויזיה, בלי שיחות טלפון, בלי משחקים וצעצועים, ואין שיחות עם אימא ואבא.
• זה כלל בסיסי שמתחילים כבר בגיל צעיר ומסתיים רק כשילדיכם יסיימו את התיכון מתחיחלים מ 10 דקות הפסקה ועוברים לשיעורי בית ואז מתפנים לשאר העיסוקים והמשחקים והחברים.
• זה לא משנה כמה ילדיכם יריבו או יצעקו עליכם, אבל אתם לא עונים בחזרה כי אתם לא מנהלים מולם משא ומתן.
מה קורה כשהילדים לא רוצים להכין את השיעורים שלהם, מה עושים אז?
אסרו עליהם לשחק עד שיסיימו להכין את שיעורי הבית זו הדרך לקבוע גבולות ברורים והכי הכי חשוב זה להיות עקביים ולהתמיד.
כאשר הילדים אינם מוכנים להכין את שיעורי הבית שלהם - שלא יכינו. (הימנעו משכנוע ותנו לכלל הזה לעבוד).
אמרו לילדיכם - אינכם יכולים לשחק עד שאתם לא מסיימים את שיעורי הבית שלכם או מסיימים את המטלות שלכם.
כהורה עליך לעמוד איתן מול ההתנגדות והוויכוחים , להתמיד בעקביות על ביצוע העיקרון הזה אשר החלטת עליו לטובת ילדך ולטובתך.
ילדים אשר בוחרים לא לעשות שיעורי בית, הם משועממים (כי הם גם לא יכולים לשחק, ואין חברים ואין טלוויזיה ואין טלפונים), זה יכול לקחת כמה ימים עד שילדיכם יבין שהוריו רציניים בהחלטה הזו, שהם כעקביים ומתמידים בה, ושאי אפשר לשנות את דעתם, ומכם ההורים נדרשת סבלנות והתמדה, לא להתרגז, לא לענות ולא להתווכח, כי זו דרכו של ילדכם לבדוק את יציבות הגבול החדש שנקבע.
כאשר את עומדים בכלל שקבעתם דהיינו: " קודם עבודה ואחר כך משחקים" התמדתכם והעקביות שלכם, בלי הסברים הינו ברור לחלוטין זה מה שיאפשר לילדיכם להבין שכדי לשחק/חברים/טלויזיה/טלפונים קודם עליהם להכין שיעורי בית – ובסופו של דבר זה מה שהם יבחרו לעשות קודם - לגמור קודם את שיעורי הבית.
זהו כלל שחייב להישאר איתן ובלתי משתנה.
וזה לא משנה אם מחשיך מוקדם, והם לא יוכלו לצאת החוצה לשחק(אל תרחמו עליהם) וזה חשוב מאוד שילדיכם ילמדו מהניסיון שלהם ששיעורי בית עושים דבר ראשון כשמגיעים הביתה מבית הספר.
לקבלת תובנות והדרכות נוספות לחצו כאן ואפגוש אתכם בהמשך