בשנה וחצי האחרונות שטף את הארץ גל חדש של יזמויות נדל"ן. גל זה, שהחל מיד לאחר הירידה בפעילות קבוצות הרכישה ב-2011 נקרא "קבוצת רכישה לרכישת קרקע חקלאית".
היזמים החדשים, שהחלו להציע מוצר בעל מחיר זול, ביחס למחירי הדירות שהכירו עד אז מחפשי הדירות, הכניסו למודעות הציבור פנטזיה חדשה – רכישת קרקע חקלאית בזול שתהפוך תוך מספר שנים לדירת מגורים. לכאורה הרוכש יהנה בעסקה גם מהשקעה שתניב מאות אחוזי רווח וגם דירה במחיר מוזל.
מצוקת הדיור, ההשקעה הנמוכה הנדרשת (כמה עשרות אפי שקלים ברב המקרים), הפרסומים הנרחבים של התופעה ביחד עם "מיתוסים" שהחלו לצוץ על הצלחת השיטה, הציתו את דמיונם של מחפשי דירות רבים שקפצו אל ההרפתקאה החדשה. זאת, למרות שבידם מידע נדלני מועט ביותר על יתרונותיה וחסרונותיה של ההשקעה החדשה.
הטרנד החדשני אמנם טומן בחובו הזדמנויות רבות, אך גם סיכונים לא מעטים הנובעים בעיקר ממחסור במידע נדלני וודאי, לגבי מה הולך לקרות בקרקע? שאלה, שאפילו באגפי התכנון של העיריות השונות לא יצליחו לרב לספק לה תשובה. בשל כך, יש לבצע סדרת בדיקות מקיפה לפני הכניסה לעסקה מסוג זה:
ראשית יש לשאול את מארגן הקבוצה כמה יחידות קרקע מתוך החלקות המוצעות הוא רכש? שאלה זו נועדה לבדוק את האטרקטיביות של העסקה. הרי אם קיימת עסקת נדל"ן אטרקטיבית וזולה מאוד לא ייתכן שמארגן הקבוצה לא ירכוש לפחות אחת מהקרקעות המוצעות. אם מארגן הקבוצה מסרב לענות על התשובה או אם הוא לא רכש את אחת מהקרקעות המוצעות, אז כנראה שהוא יודע היטב שהעסקה לא מספיק אטרקטיבית - הרי מארגן הקבוצה מכיר את העסקה יותר טוב מכם והוא יודע יותר טוב מכם האם יש כאן הזדמנות או חתול בשק – ולכן אם הוא לא רכש קרקע מומלץ מאוד להתרחק מהעסקה.
לאחר שגילינו שמארגן הקבוצה רכש קרקע והוכיח לנו זאת, על יד מסמך בעלות כלשהו על יחידות הקרקע שהוא רכש, ניתן להמשיך ולבצע את הבדיקות הנוספות. הבדיקה הבאה היא ייעוד הקרקע והקרבה לאיזור מגורים - את ייעוד הקרקע נוכל לבדוק במחלקת התכנון של הערייה או במועצה המקומית בה נכללת הקרקע. אם הקרקע מיועדת לשמש כפארק לאומי/שמורת טבע/דרך ציבורית/איזור תעשייה או כל ייעוד אחר שאינו משמש למגורים - אין לנו מה להמשיך בבדיקות שלנו.
במידה והקרקע מיועדת למגורים יש לבדוק את קירבתה לאיזור מגורים קיים. יש עדיפות של הרשויות להפשיר קרקע הקרובה לאיזור מגורים קיים מאשר קרקע הרחוקה ממנו. לשם בדיקת המיקום יש להגיע אל הקרקע – או אפילו לראות תצלום אוויר של הקרקע המוצעת ולבדוק שהקרקע המוצעת קרובה ככל הניתן לשטח בו בנויות דירות מגורים.
הבדיקה החשובה הבאה היא בדיקת הבעלות על הקרקע. יש לדרוש ממארגן הקבוצה להביא לנו מסמך המוכיח למי שייכת הקרקע. אם זו קרקע חקלאית פרטית ניתן להמשיך בתהליך, אך אם זו קרקע בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, קק"ל או הסוכנות היהודית, המוצעת לכם בחכירה בלבד, אז האטרקטיביות ברכישת הקרקע יורדת. זאת מכיוון שכל עוד הקרקע שייכת לאחד מהגופים הממשלתיים הנ"ל הם יכולם לבצע שינוי ייעוד וחוכר הקרקע (אתם) תקבלו פיצוי סמלי בלבד.
בשלב הבא ננסה לבדוק מהם הסיכונים הפיננסיים היכולים לחול עלינו כתוצאה מרכישת הקרקע.
1) הפקעה פוטנציאלית – בעת הפשרת קרקעות חקלאיות ושינוי ייעודן למגורים יכולה הרשות המקומית בו נמצאת הקרקע להפקיע עד 40% מהקרקע לטובת שטחים ציבוריים (כבישים, פארקים, מוסדות ציבור ועוד). זאת ללא פיצוי לבעל הקרקע.
2) היטל השבחה – לאחר מימוש תוכנית בניין העיר על הקרקע שנרכשה, יוטל על בעל הקרקע היטל השבחה – זהו מס לרשות המקומית בגובה 50% מעליית המחיר בין מחיר רכישת הקרקע לבין המחיר ששווה הנכס לאחר מימוש התוכנית. ניתן להתמקח עם הרשות המקומית על מס זה ולהקטין אותו במקרים מסויימים בעשרות אחוזים. מס עירוני זה ישולם רק עם מימוש תוכנית בניין העיר על ידי רוכש הקרקע.
3) מס רכישה – ברכישת קרקע יוטל מס רכישה של 5% על מחיר הקרקע.
4) מס שבח – לאחר הפשרת הקרקע ולאחר בניית דירתכם על הקרקע, תרצו אולי למכור את הדירה שבניתם. במקרה זה יוטל על מוכר הקרקע מס שבח בגובה של 20%, על עליית שווי הנכס מרגע רכישת הנכס (במקרה זה הקרקע החקלאית) ועד יום המימוש. עם זאת, ישנם פטורים רבים הנוגעים למס שבח ורצוי להשתמש בהם על פי צורך כדי להימנע מתשלום מס זה.
לאחר בדיקות אלו ולאחר שתבצעו חישוב של הכדאיות הכלכלית בהשקעה בקרקע חקלאית, ישנו סיכון נוסף שאין דרך להעריכו בצורה מוחלטת והוא גורם הזמן. תהליך הפשרתה של קרקע חקלאית מצריך עבודה של וועדות ואישורים רבים וכל רשות מקומית עובדת בקצב שונה ולכן בכניסה להתליך של רכישת קרקע חקלאית לשם הפשרתה יש לקחת בחשבון שלא נוכל להעריך את הזמן בו תופשר הקרקע ותשמש אותנו למגורים. עם זאת, נוכל לצמצם את זמן התהליך על ידי כניסה לקבוצת רכישה לרכישת קרקע חקלאית עם מארגן או בעלי מקצוע שלהם ניסיון רב של עבודה מול מחלקות התכנון ברשות המקומית.
לסיכום, לאחר ביצוע הבדיקות הנחוצות ניתן להתייחס לרכישת קרקע חקלאית כהשקעה ספקולטיבית שתמומש תוך מספר שנים בודדות עד עשרות שנים ועשויה להניב עשרות עד מאות אחוזי רווח, אך אם אתם זוג המחפש דירת מגורים בטווח הזמן הקרוב – אופציה זו לא כנראה לא תשרת אתכם בצורה האופטימלית.
קבוצת הרוכשים הירושלמית