מורשת המשמר האזרחי-גיליון חגיגי

מורשת המשמר האזרחי

קפיצת מדרגה  באגף קהילה ומשמר אזרחי

השנה אנו חוגגים ל"ה שנים להקמת המשמר האזרחי. כברת דרך ארוכה עבר הארגון מאז הקמתו לפני שלושים וחמש שנה. המשמר האזרחי היה שותף לתהליכים אסטרטגיים, היסטוריים ששינו את פני המשטרה. ועל כך אמר ב-1978 מפכ"ל המשטרה דאז, רב-ניצב חיים תבורי,ז"ל: " טלו את המשמר האזרחי מהמשטרה והיתה זו משטרה אחרת".

כיום, לאחר שלושים וחמש שנות התנדבות הפך המשא"ז לגורם משמעותי הנמצא בליבת העשייה,תורם להשגת יעדי הארגון, ומשפיע ביחד עם השיטור הקהילתי על הביטחון האישי ועל איכות החיים במדינה.

בשנה האחרונה עובר המערך ההתנדבותי מהפכה ובמרכזה התמקצעות והתאמת ההתנדבות לצרכי המשטרה והקהילה. תוכנית המש"ק המשולב חיברה בין בסיסי ההפעלה למרכזי השיטור הקהילתי, השילוב בין שיטת שיטור הנחשבת למתקדמת מסוגה, לבין ארגון ההתנדבות המשטרתי הגדול והייחודי בעולם, הניב מודל מצליח , שעלותו מצומצמת והישגיו רבים.

מדובר בקפיצת מדרגה באק"מ ובמשטרת- ישראל. השיטור הקהילתי והמתנדבים והפכו לשותפים מרכזיים ומשמעותיים בעשייה המשטרתית לקידום כיווני הפעולה של המשטרה ובמיוחד, לחימה בפשיעה ותאונות-דרכים.

השיטור הקהילתי והמתנדבים מופעלים  בצורה ממוקדת, לפי מידע מודיעי ותוכניות ללחימה בפשיעה, ביחד עם כוחות משטרתיים מקצועיים ובמשימות ממוקדות בתופעות פשיעה וביטחון.

בכל המקומות בהן נוסתה השיטה, יש הצלחות מרשימות, שביעות רצון רבה של הקהילה המקומית, המתנדבים, והשוטרים.

ההתמקצעות בנושאי המשטרה, כולל גם תקנון יחידות מתנדבים, אפיון אמצעים כלי-רכב וכלים לביצוע המשימות מצעידים את המשמר האזרחי למציאות חדשה של שיטור איכותי ומקצועי.

במבט לעתיד, מתוך ידיעת כיווני הדרך של הארגון, אנו שומרים על תנופת עשייה במשמר האזרחי, גם לאחר שלושים וחמש שנות עשייה רבה ומבורכת מביטים קדימה אל האתגרים שבדרך.

אני מאחל לכל המתנדבים, לסגל אגף קהילה ומשמר אזרחי ולגמלאי האגף תודה על העשייה והמשך תרומה איכותית ויעילה.

                                                                                    בברכה,

עוזי רוזן, ניצב

ראש אגף קהילה ומשמר אזרחי

יום הולדתו ה"חוקי" של המשמר האזרחי נקבע למועד אישור הקמתו ע"י ממשלת-ישראל, בכ' בתמוז תשל"ד, 10.7.74, אך על אף שלידתו של המשמר האזרחי כרוכה בהחלטת ממשלה, בפועל הוא נוסד בהתארגנות אזרחית ולא ממסדית מספר חודשים קודם לכן.

המשמר האזרחי הינו יצירה ישראלית מיוחדת, פרי המציאות הביטחונית החברתית שבה אנו חיים מאז הקמת המדינה. הקמתו מהווה פרק יוצא דופן בהיסטוריה של הארגונים ההתנדבותיים במדינת ישראל ובהיסטוריה של ההתנדבות במסגרת משטרתית בעולם  

הצלחת הארגון היא פרי של נחישות, ועם זאת, גם של מציאות קשה. מולה כהן, מייסד המשמר האזרחי, ציין לא אחת, שביום שבו לא יהיה עוד צורך במשמר האזרחי, זו תהא ההצלחה הגדולה ביותר שלו.

לפני קום המדינה היה משמר אזרחי, שהוקם על ידי עיריית ת"א וע"י ארגון ההגנה, ופעל בין השנים 1938-49. רבים מהמתנדבים של אז חזרו והתנדבו ב-1974 ואף הציגו תעודות חבר מאותה עת. מטרת המשמר האזרחי באותן שנים הייתה שירות עירוני להתגוננות מפני התקפות אוויר סמכויות המתנדבים היו כסמכויות פקחי העירייה. סופקו להם תעודות ופנקסי פקח, ונקבעו דרגות ונהלי עבודה מסודרים.

ראשיתו של המשא"ז בהתארגנות אזרחים בצפון הארץ אשר ביקשו להגן על שכונותיהם בעקבות שורה של פיגועים חבלניים חמורים, שאירעו לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים בעיקר בצפון הארץ ובירושלים. פעולת הטרור במעלות היוותה זרז להקמת המשמר האזרחי.

אור ליום ה-15.5.74 חדרה חוליית מחבלים מארגונו של נאיף חוואתמה מגבול הלבנון, והשתלטה על בית-הספר "נתיב מאיר" במעלות, לאחר שרצחו שלושה מבני משפחת כהן עוד בטרם הגיעו לבית הספר. המחבלים לקחו עימם כבני ערובה ‎105 תלמידים ועשרה מורים, כולם תושבי העיר צפת, אשר שהו בנהריה במסגרת פעילות גדנ"ע. הם ניהלו עם כוחות הביטחון משא ומתן תובעני לשחרור ‎20 מחבריהם שהיו כלואים בישראל .

בפעולות החילוץ של כוחות הביטחון הישראליים נהרגו 21 ילדים ושלושה מבוגרים מקרב בני הערובה. 68 אנשים נפצעו. גם מקרב הכוחות הפורצים היו נפגעים והרוג אחד. אסון מעלות נחקק  בזיכרון הקולקטיבי הישראלי כאחד האירועים הטראומטיים בתולדות המדינה.

באותו לילה יצאו ראשוני המתנדבים בצפת ובנהרייה לשמירה ברחובות העיר, ביוזמה אזרחית מקומית ובאמצעות סיוע של תחנות המשטרה וצה"ל, אשר סיפקו נשק, אמצעים ונהלים.

טראומת מלחמת יום הכיפורים, מחאה ציבורית ורעידת האדמה הפוליטית בעקבות מלחמת יום הכיפורים, במקביל לסדרת פיגועים קשים, היוו את הבסיס להקמת המשא"ז. מאות אלפי אזרחים, ללא קריאה מה"ממסד", התדפקו על דלתות תחנות המשטרה והרשויות המקומיות, ודרשו להעניק להם כלים, סמכויות ומסגרת, שתסייע למערכת הביטחון בשמירה על בטחון הפנים

בחודש אפריל 1974, התקבלה החלטת ממשלה מס' 411, על הקמת משמר אזרחי בישראל עם העברת האחריות על הביטחון האזורי מהצבא למשטרת-ישראל.

במקביל, טרור גואה והרגשת חירום שליוו את החודשים, שבאו לאחר קבלת ההחלטה, הניבו לחץ מצד תושבי המדינה על הממשלה, לפעול לאישור החלטה בדבר כינון כוח אזרחי לצורכי בטחון הפנים במדינת-ישראל.

ב-10.7.74 התקבלה, כאמור, החלטת ממשלה על הקמת המשמר האזרחי. ההחלטה קבעה כי המשא"ז יפעל ליד משטרת ישראל ולא בתוכה. בכל רמת פיקוד- מטה ארצי, מחוז ומרחב נקבעה פונקציה מקבילה נפרדת למשא"ז (ראש המשמר האזרחי, מפקד מחוז המשמר האזרחי, מפקד מרחב המשמר האזרחי).  ברמת התחנה נקבע מפקד המשמר האזרחי בעיר, (בערים הגדולות נקבעו מפקדי רובעים).

בשלב הראשון נפרסו כ-300 בסיסי הפעלת מתנדבים שכונתיים בכל רחבי הארץ. כל עיר חולקה לרובעים כאשר מספר שכונות היוו רובע. הוקמו מוקדי בטחון שכונתיים לפעילות שוטפת ולחרום. הוקם מערך כוננות ארצית, שכלל כיתות יום וכיתות לילה במקומות עבודה. וכן הוקמה מערכת מקיפה של בטחון במחסומים, באוטובוסים ובמוסדות.

עד תום שנת 1974, הסתיימה ההתארגנות הבסיסית של המשמר האזרחי, נקבעו שיטות העבודה ומוסדו תשתיות וסוגיית הקשר עם הרשויות המקומיות ועם משרד הפנים. בסיסי ההפעלה, שהיוו, כך אז וכך גם היום, את יחידות ההתנדבות הבסיסיות, הוקמו בבתי-ספר, במוסדות ציבור ובמבנים של הרשויות המקומיות. הרשויות סייעו בתקציבים, במבנים, בגיוס, בהסברה, בעריכת טקסים ובפעולות הוקרה מגוונות למתנדבים.

הפעלתו השוטפת של המשמר האזרחי בוצעה באמצעות גורמי פיקוד במטה הארצי, במחוזות המשטרה ובמרחביה. גיוס מתנדבים, הדרכתם והפעלתם בוצעו באמצעות מפקדי בסיסי ההפעלה, אנשי סגל ומתנדבים. הרשויות המקומיות, בשיתוף גורמי המשטרה, ערכו מבצעי גיוס והסברה. במקביל, משמר-הגבול פעל לגיוס מתנדבי משמר אזרחי לפעילות במגזר החקלאי שבתחום אחריותו.

המשמר האזרחי הרים את נס ההתנדבות כתנועה עממית רחבה, שלה שותפים אזרחים מכל שדרות המדינה והעם. ניתן להגדיר את ההתארגנות המדוברת כניתוב  נכון של נכונות הציבור להירתם למלחמה בטרור. היענות הציבור הייתה רחבה ביותר, ובסוף 1974, חודשים ספורים בלבד לאחר הקמת הארגון, הוא כבר מנה בשורותיו מספר מתנדבים מרשים. 

בשנת 1975, בד בבד עם המשך הקמת התשתית המתחייבת - לוגיסטית, ארגונית ופיקודית וקידומה, לצד המשך תהליך גיוס מתנדבים והכשרתם, קיבל המשמר האזרחי את האחריות על ההתנדבות בערים. באזורי הארץ הכפריים פעלו מתנדבים באמצעות מסגרת התנדבות המקבילה למשמר האזרחי - "משמר הישובים" של משמר-הגבול, במטרה להעמיק את תחושת הביטחון ביישובי קו העימות.

בפברואר 1975 הותוו יעדי המשמר האזרחי ודרכי התארגנותו, בתיקון לפקודת המשטרה - "המשמר האזרחי", כדלקמן: "מוקם בזה ליד משטרת-ישראל, המשמר האזרחי: בכל פעולה שהמשטרה מוסמכת לעשות למען שמירת בטחון הנפש והרכוש מפני פגיעת איבה, רשאית היא להסתייע במשמר האזרחי".

בתום שנת פעילותו הראשונה של המשמר האזרחי, ציינו עובדות בשטח את אופן השתלבות הארגון במערך הכולל של בטחון הפנים: הוקמו בסיסי הפעלה במרבית השכונות בארץ, הוקם מערך כוננות ארצי, חולקו אלפי כלי-נשק לאזרחים והוקמה מערכת מקיפה של ביטחון שוטף, המושתתת על מתנדבי הארגון.

עם תום תנופת ההתארגנות וההתלהבות הראשונית, הגיע שלב ההתבססות, קביעת דפוסי העבודה והנהלים וגיבוש תורת ההפעלה, תהליך לא פשוט למשטרת-ישראל, ארגון, שהמציאות מייחדת לו התחדשות מתמדת והמתאפיין בדינאמיות פנימית. כל זאת, במקביל להמשך פיגועים קשים בלב המדינה ובערים ולצד שינויים מבניים ותפקודיים מהותיים, שהתחוללו במשטרה, פרי עשייתה, מכוח החלטת הממשלה, למיסוד אחריותה בתחום בטחון הפנים.

משנת 1977 החל תהליך הבחנה בין מתנדב פעיל לבין מתנדב שאינו פעיל, וכתוצאה מכך נערכה בחינה של רמת הפעילות בקרב המתנדבים הרשומים במשמר האזרחי. הבדיקה הביאה לקביעת נהלים, שהסדירו את הקריטריונים להתנדבות פעילה.

"משמר הישובים" במשמר הגבול- בתחילת 1977 הוחלט לארגן מחדש את יחידות מג"ב, העוסקות בשמירה על המגזר החקלאי ובחבלות בציוד וברכוש.

המסגרת המקבילה של המשא"ז באזור הכפרי כונתה "משמר הישובים". במסמך ההקמה נקבע, כי "משמר הישובים" יעסוק בהענקת תחושת ביטחון בישובי קו העימות, ייעל את סדרי השמירה במגזר החקלאי, וייאמן בצורה אינטנסיבית יותר את התושבים בהפעלת נישקם האישי. רכזי הביטחון בישובים החקלאיים והכפריים קיבלו סמכויות רחבות ואמצעים נוספים.

ביקורו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בשנת ‎1977 חייב את משטרת- ישראל לתכנון של אחד ממבצעי שמירת הסדר והאבטחה הגדולים והמורכבים שידעה המדינה עד כה. "מבצע שער" היה המבצע המשמעותי הראשון שבו שולבו מתנדבי המשא"ז בפעולות בתחנות המשטרה, שהתרוקנו כמעט כליל משוטריהן, ואפשרו במקביל פריסת כוחות גדולים באבטחת צירים ובפעילות אבטחה שוטפת.

מאז "מבצע שער" משולבים מתנדבי המשא"ז בכל מבצע, ומסייעים למשטרת-ישראל בהצבת מחסומים, בסיורים, בביצוע סריקות ובהחלפת שוטרים בתחנות, בכל מבצע המחייב אבטחה רחבת היקף (לוויות ממלכתיות, ביקורי א"חמים ובחירות).
בשנת 1978 הוחל בהעברת השתלמויות מקצועיות והדרכות למתנדבי הארגון, לצד המשך שילובם בקורסים משטרתיים, פרי הבנת חשיבות התמקצעות מערך זה, ככלי להפקת מירב הפוטנציאל הגלום בו.

בתחילת שנות ה-80 שולב המשא"ז בפעילות למניעת עבריינות. החלה גם האבחנה בין משא"ז קלאסי, העוסק בביצוע סיורי בט"ש רגליים או רכובים בד"כ בשכונות המגורים של המתנדבים לבין ה"יחידות המיוחדות" העוסקות בתחומים משטרתיים וקהילתיים.

בתכנית העבודה של משטרת-ישראל, דורגו ארבעה סדרי עדיפות לעבודת מתנדבי המשמר האזרחי, שבהם ניתן לראות אות למהפכה העתידה עוד להתרחש בתחום הקהילתי ובתחום שיתוף הפעולה של הארגון עם משטרת-ישראל: בניית המשמר האזרחי והתשתית הביטחונית; טיפול בנושאי ביטחון שוטף; סיוע מתנדבים לרשויות המקומיות (לעניין משק לשעת חירום) ומשטרה בנושאי מניעת עבריינות.

שנים אלו ציינו את תחילתו של שינוי תפיסה במבנה המשמר האזרחי, בארגונו, ביעדיו ובצורת הפעלתו. לצד שימת דגש על מקצועיות המערך, בלטו תהליכים אסטרטגיים, ששאפו לכניסת מתנדבים לתחומי פעילות משטרתיים מקצועיים וייעודיים, ולהרחבת תחומי פעילות המשמר האזרחי גם למישור החברתי-קהילתי.

בשנת 1981, בין היתר, פרי חזון של שיתוף פעולה בין העשייה המשטרתית לבין פעילות מתנדבי המשמר האזרחי, חזון שראה אותם פועלים כגוף אחד, הוחלט על תחילת ניסוי מבוקר להקמת יחידות משמר אזרחי מיוחדות במדים, מתמי"ד. הרעיון מוסד רשמית בסוף שנת 1982, תוך השתלבות יחידות מיוחדות של מתנדבים במדים בפעילות משטרתית במגזרי הסיור, הבילוש, התנועה ומניעת העבריינות. עם השנים, מאז ועד היום, הורחבו מאוד תחומי העיסוק המשטרתיים, שבהם פועלים מתנדבים במדים, ואלה מסייעים למשטרה, באופן ממוסד ומאורגן, לצד עשייתם הביטחונית, גם בתחום הפלילי-מניעתי ובתחום החברתי-קהילתי.

באפריל 1982 סיימה ועדת קופל, שהוקמה לבחינת מטרות המשמר האזרחי ודרכי הפעלתו, את עבודתה. המלצתה המשפיעה והמשמעותית ביותר של הוועדה, הייתה בתחום הרחבת יעדי המשמר האזרחי ומתן לגיטימציה לפעילות מתנדבים בתחומי המניעה. כך אושר ייעוד המשמר האזרחי כ"סיוע למשטרה בשמירת הביטחון   ובביצוע תפקידיה הייעודיים הנוספים, באמצעות מתנדבים".

עיקר הפעילות בתחום הסיוע הישיר למשטרה התבצע על-ידי היחידות המיוחדות של המשמר האזרחי.

עם הקמת יחידות אלו, עם מיסוד תהליך של איגום משאבים עם רשויות מקומיות, עם קבלתו של גוף המטה המשטרתי, האחראי על הפעלת המתנדבים גם את האחריות על היחידה לקשרי משטרה-קהילה, הונחה, למעשה, התשתית לאיחודו המלא של המשמר האזרחי עם המשטרה.

איחוד מלא זה אכן התרחש ב-1.2.1986, עם ארגונו מחדש של המשמר האזרחי ועם שילובם האינטגרטיבי של המתנדבים ביחידות המשטרה. שנת 1987 סיכמה את התהליך, עם השלמת המבנה הארגוני החדש ואיוש התקנים.

שילוב המשמר האזרחי במשטרת-ישראל תרם רבות לעבודת המשטרה בתקופה המדוברת, בעיקר באירועים גדולים, בחגים, בשבתות, במבצעים ובתגבורים. עם הזמן, פרי תהליך הדרגתי, הלכה וגברה ההכרה בתרומת המתנדבים ככלי משמעותי בסיועו לביצוע משימות המשטרה, לצד עליית המודעות לנחיצותם.

עם פרוץ ההתקוממות בשטחים בשנת 1988, ולאחר שמתנדבי המשמר האזרחי כבר צברו ניסיון בפעילות בתחום החברתי-קהילתי ובתחום מניעת פשיעה, שוב נדרשו המתנדבים לשוב לשורשים המקוריים שעמדו בבסיס הקמת המשמר האזרחי בשעתו, ולסייע למשטרת-ישראל בנשיאת העול הכבד, מחויב המציאות, שאפיין את התקופה - אחריות על בטחון הנפש והרכוש ועל הסדר הציבורי.

תקופה זו אופיינה בריבוי פיגועים, בתבערה בשטחי יהודה, שומרון ועזה ובערעורו של חלק מהציבור הישראלי על לגיטימיות המשך הכיבוש. משטרת-ישראל, מכוח אחריותה על-פי חוק, הועמדה בפני קשיים ודילמות מהמורכבים בתולדותיה. לצד מורכבות זו, לוותה התקופה בהתלבטויות תקציביות, במחסור בכוח אדם ובצורך בשמירה על אושיות החוק ועל המרקם הרגיש של החברה הישראלית, יותר מאי פעם בעבר. המשמר האזרחי העניק למשטרה את הגיבוי, את הסיוע ואת מילוי השורות שנדרשו לה באותה שעת מבחן לאומית.

חקיקה רלוונטית ושינויי תקנות מתבקשים נדרשים בתחום סמכויות מתנדבי המשמר האזרחי, לא איחרו לבוא. בעקבות חקיקה בכנסת, בינואר 1989 נכנס לתוקף שינוי בסעיף 49 לפקודת המשטרה, הוא הסעיף הבסיסי, המגדיר את סמכויות מתנדבי המשמר האזרחי ואת תחומי פעילותם. על-פי התיקון, בנוסף על סמכויות מתנדבי המשמר האזרחי, כפי שהיו קבועים עד אז, "תהא המשטרה רשאית להסתייע במשמר האזרחי, גם בפעולותיה לשמירת בטחון הנפש והרכוש"... בתקנות החדשות, שהותקנו בשנת 1996, נקבעו התחומים, שבהם רשאית המשטרה להסתייע במתנדבים, בהם - סיור, תנועה, בילוש, שיטור ימי, חילוץ נפגעים וסיוע למערך החבלה.

עם החקיקה ושינוי תקנות המשטרה בהתאם, נסגר מעגל. המשמר האזרחי הפך לחלק בלתי נפרד ממשטרת-ישראל.

תחומי פעילותו הוגדרו בחוק, כולל ההכשרות הנדרשות, כתנאי להפעלתו המקצועית של המתנדב. כפועל יוצא, התאפיינה שנת 1989 במאמץ להרחבת היחידות הייעודיות המיוחדות ולהתמקצעות המערך בעשייתו לשמירה על הביטחון, על הסדר ועל הרכוש ולמניעת עבריינות.

עם החמרת המציאות הביטחונית בשנים שבאו לאחר מכן, כך עד היום, קנה לעצמו המשמר האזרחי תפקיד מרכזי בשמירה על שגרת חיים תקינה של אוכלוסיית המדינה, בצל הפיגועים ועל אף תמונת האיומים.

נכון להיום, משמשים מתנדבי המשמר האזרחי "מכפיל כוח" למשטרת-ישראל, הן מבחינת איכותם והן מבחינת כמותם, בהתמודדותה עם מכלול תחומי אחריותה. מתנדבי הארגון מהווים את המסד, שעליו הולכת ונבנית שותפות מתהדקת ומניבה בין המשטרה לבין הקהילה, במאבק משותף על ביצורו של בטחון הפנים, על הלחימה בפשיעה ובעבריינות ולמען חברה חסונה ויציבה, הפועלת לשיפור מתמיד באיכות חיי חבריה.

כיום, מונה המשמר האזרחי עשרות אלפי אזרחים מתנדבים בתפקידי אבטחה, נגזרת של מקורותיו ההיסטוריים של הארגון, ובמסגרת היחידות המיוחדות ויחידות הסיוע המקצועיות, פרי שינויי החקיקה שקודמו במהלך השנים, כאחד.

במקביל לתהליכים המתוארים, בשנת 1981 הוקמה במטה הארצי היחידה לקשרי קהילה-משטרה, שחלק מפעילויותיה אז בוצעו בשיתוף מתנדבי המשמר האזרחי, והשפעתה הגוברת ניכרה בשנים הבאות.

היחידה יזמה פעילויות מניעה, תכננה אותן ופיתחה אותן, בשיתוף פעולה עם הציבור ועם הארגונים המוסדיים וההתנדבותיים הפועלים בקהילה. זאת, להורדת עקומת הפשיעה, להגברת בטחון הפרט ולהעלאת איכות החיים בקהילה.

מאמצי היחידה התמקדו בפעילויות הסברה על משטרת-ישראל ובהידוק קשריה עם הקהילה. במסגרת זו הושם דגש רב על עריכת ימי קהילה-משטרה, בשילוב תזמורת משטרת-ישראל באירועים ובקידום יוזמות רבות נוספות. בשנת 1983 אושר צירוף היחידה למטה המשמר האזרחי במטה הארצי של המשטרה.

בשנת 1990 נקבעו על-ידי המפכ"ל דאז יעדיה המרכזיים של משטרת-ישראל. בשלושה תחומים טבעי היה לשלב את פעילות מתנדבי המשמר האזרחי : התחום הביטחוני (הגברת השמירה על בטחון הפנים ועל הסדר הציבורי והגברת האבטחה בירושלים), תחום המניעה (המלחמה בעבריינות לסוגיה והגברת הלחימה בנגע הסמים ובתאונות-הדרכים) והתחום הקהילתי (שיפור השירות לאזרח, הידוק הקשר עם רשויות מקומיות ושיפור איכות החיים).

עם פרוץ מלחמת המפרץ (1991), מילאו מתנדבי המשמר האזרחי תפקיד מרכזי, חשוב וחיוני בהגנה על העורף האזרחי של מדינת-ישראל, עורף שהפך, על כורחו, לחזית. שבע עשרה שנים מיום הקמת הארגון, כתוצאה מהתהליכים ההדרגתיים המוזכרים, שותפו מתנדבי המשמר האזרחי בעבודת המשטרה. העת, עת חירום, הכתיבה משימות בתחום הביטחוני, בשמירה על הסדר, בסגירת אזורים, בפינוי נפגעים ובסיוע לאזרחים במצוקה. המשכה של שנת 1991 בפעילות טרור גואה ובקליטת גלי עלייה גדולים מארצות חבר-העמים ומאתיופיה. מתנדבי המשמר האזרחי, לצד המשך עשייתם הביטחונית, נערכו לסיוע בתהליך קליטת העולים, בין היתר, גם באמצעות ניסיון לשלבם בהתנדבות למשמר האזרחי.

בתום תהליך ארוך של התלבטויות, ובהמשך - בתום הוצאת האישורים הנדרשים, הוקם, באופן הדרגתי, משמר אזרחי גם בישובים יהודיים בשטחי יהודה ושומרון, במכסות מוגבלות ותוך גיוס מתנדבים ליחידות המיוחדות בלבד. במקביל, נמשך תהליך הקמת יחידות מיוחדות נוספות בתחומים נדרשים (דוגמת איתור נעדרים, צוללנים, אופנוענים ומניעת עבריינות נוער).

בשנת 1993 פורסם עדכון התכנית הרב-שנתית של משטרת-ישראל לשנות ה- 90, "מופת 2000". התכנית העמידה, בין היתר, את שיפור השירות לאזרח ואת תחום הסיור, בראש סדר העדיפות. בהקשרים אלה עוד נועד למתנדבי הארגון תפקיד רב-ערך. במקביל, שנה זו ואלו שבאו לאחריה אופיינו בהקמת בסיסי משמר אזרחי בישובים ובכפרים ערביים בצפון הארץ, בדרומה וב"משולש".

אף שכבר שנים קודם לכן עסקה היחידה לקשרי משטרה-קהילה גם בפיתוח  פרויקטים ייחודיים למגזר הערבי בישראל, שנים אלו התאפיינו, יותר מתמיד, בעשייה לשילוב אזרחי המדינה הערביים בפעילות המשמר האזרחי, בדגש על תחומי מניעת פשיעה, תנועה ובטחון פנים ולהרחבת היקף התנדבותם.

החל משנת 1993, נרשמו בתולדות המדינה שנים רבות-תהפוכות, בעיקר מההיבט המדיני-בטחוני. הסדר מדיני הלך ונרקם עם הפלסטינים, ונחתם הסכם שלום עם ירדן (אוקטובר 1994). התהליך המדיני גרר התנגדות בקרב חלקים בציבור הישראלי, לצד החמרה במאפייני הטרור מצד ארגוני הסירוב הפלסטיניים. אלה גם אלה, הכבידו על נטל הביטחון ועל חובת שמירת הסדר הציבורי. בשיאו של המאבק על דרך השלום, נרצח ראש ממשלת-ישראל דאז, יצחק רבין ז"ל.

מתוך כל אלו וכתוצאה מדרישת המתנדבים להשתלב במגוון רחב של פעילויות ומהכרת מפקדי המשטרה ושוטריה את תרומתם המשמעותית של המתנדבים לעבודת המשטרה, כמעט שאין כיום תחום עשייה משטרתי, לצד העשייה הביטחונית, שמתנדבי המשמר האזרחי אינם נוטלים בו חלק פעיל. עובדה זו משקפת, יותר מכול, את ההערכה הקיימת במשטרה למקצועיותם של המתנדבים ולאחריות שהם מגלים במהלך פעילותם.

בשנות ה-90 היווה המשא"ז את ארגון המתנדבים הגדול ביותר בישראל, המונה עשרות אלפי מתנדבים, מהווה פסיפס אנושי מרתק, שבו משולבים בני כל הדתות, העדות וקבוצות הגיל, מכל רחבי הארץ ומהזרמים האידיאולוגיים השונים המרכיבים את החברה הישראלית. נתון זה נכון גם לשנת 2008.

בארגון שולבו מתנדבים מכל שדרות העם, כולל גם מתנדבים מהמגזר החרדי. קהילות כקהילת חסידי גור באשדוד וגם מספר שכונות בבני ברק ובירושלים, בביתר עילית, בקריית יערים ובמקומות נוספים הצטרפו למשא"ז. הם עוברים אימונים ומאורגנים לשמירה בשעות הלילה, ע"י מפקד בסיס ההפעלה באזור מגוריהם. בבני ברק לדוגמא מאבטחים המתנדבים בתי כנסת, עצרות המוניות חתונות ואירועים בחצרות של אדמו"רים ובישיבות. כמו כן הוקמו מס' יחידות לזיהוי קורבנות אסון (זק"א) בכל מחוזות המשטרה. יחידות העוסקות באיסוף חלקי גופות וזיהוי גופות בעת פיגוע, בעת אסון המוני ובעת תאונות-דרכים. פעילותן החלה בשנת 1989 בעקבות הפיגוע בקו האוטובוס 405, בו דרדר מחבל אוטובוס לתהום באזור קריית יערים.

מאז תחילת האינתיפאדה הוגשו בקשות חוזרות ונשנות של מתיישבי יהודה ושומרון להקים משא"ז בישובי השטחים. הוחלט על הקמת משרדי משא"ז באריאל ובקריית ארבע , ובהמשך גם בישובים נוספים. בשנים 1993-94 הונחה התשתית להקמת בסיסי משא"ז בשאר הישובים היהודיים ביהודה ושומרון. התהליך היה ארוך ומייגע וחייב את אישורו של אלוף הפיקוד בצו מיוחד לגבי כל ישוב וישוב בנפרד, שבו צוין שמתנדבי משא"ז בשטחים יפעלו אך ורק לצד שוטרים ולא באופן עצמאי. עוד הוחלט כי באזור זה יגויסו למשא"ז מתנדבים ליחידות המיוחדות בלבד ובמכסות מוגבלות בהתאם למספר השוטרים ולאמצעים שבאזור.

מאז 1991 מופעלים המתנדבים ביהודה ובשומרון ביעילות רבה, והם מהווים מכפיל כוח רב-ערך לתחנות המשטרה באזור.

מאז הקמת המשמר האזרחי ב-1974 משרתים בני מיעוטים בבסיסי המשמר האזרחי בערים המעורבות במסגרת משא"ז אבטחה. ב-1992 הוחל בגיוס מתנדבים מהמגזר הבדואי, הדרוזי והצ'רקסי, אשר שירתו בצה"ל ל"יחידות המיוחדות" של משא"ז. טירה וקלנסוואה במשולש היו הישובים המוסלמים הראשונים, שבהם הוקמו בסיסי משא"ז. ההחלטה להקימם נבעה מפניית פרנסי ישובים אלו למשטרה, לאחר עלייה בפשיעה ובתאונות-הדרכים. עם קבלת ההחלטה והצלחת יישומה בפועל, הולכת ומתחזקת המגמה לפתיחת בסיסי משא"ז נוספים בישובים הערביים , וכן להקמת מרכזי שיטור קהילתיים הפועלים במשותף עמם.

בסוף שנת 1994, החל במשטרת-ישראל תהליך הקמת היחידה לשיטור קהילתי, שייעודה היה פיתוח אסטרטגיית השיטור הקהילתי. ניסיון העולם המערבי העיד על כי בכל מקום, שבו הופעלה השיטה, דווח על שיפור בתחושת הביטחון של הציבור, על עלייה בשביעות רצון הציבור מעבודת המשטרה ועל עלייה בדימוי העצמי של השוטר ובשביעות רצונו מעבודתו. התפיסה אומצה על-ידי פיקוד משטרת-ישראל ועל היחידה הוטלה האחריות להובלת תהליכי השינוי והפיתוח הארגוני הנדרשים, לשם יישום התפיסה במשטרה, ברשויות המקומיות ובקרב הציבור הרחב.

תפיסת השיטור הקהילתי מכתיבה מיקוד עבודת המשטרה בקהילה ובחברה, בשני מובנים מרכזיים. האחד, המשטרה קיימת כדי לשמור על בטחונו של אדם וכדי לשמור על איכות חייו. על כן היא מחויבת לפעול לחיזוק הקהילה ולהעצמתה. השני, הקהילה מהווה משאב מרכזי למניעת עבריינות ולמאבק אפקטיבי בפשיעה.

בבסיס התפיסה עומדת ההנחה, שלפיה הידוק שיתוף הפעולה בין המשטרה לבין הקהילה יקל על זיהוי הבעיות האמיתיות המטרידות את התושבים, וייצור סדרי עדיפות נכונים לפתרונן, המשתנים, פרטנית, ממקום למקום. שותפות הדוקה בין הקהילה לבין המשטרה, במאבק משותף בפשיעה ובפגיעה באיכות חיי התושבים.

מן הסתם, משטרת-ישראל עמדה בפתחה של תקופה להטמעת השינויים המהותיים המתבקשים.

הקמת היחידה לשיטור קהילתי בינואר 1995 ואימוץ תפיסת השיטור הקהילתי כאסטרטגיה מצד פיקוד המשטרה, הפכו לתהליך 'אל-חזור' במשטרה. הלכה למעשה, התחייב שינוי אסטרטגי, מקיף וכולל, שיביא עמו טיפול מערכתי בתופעות חברתיות בעייתיות, ביזור שירותי משטרה, הגדלת זמינותם ואיכותם והרחבת שותפויות בין המשטרה לבין הקהילה, במאבק משותף בפשיעה ובפעילות לשיפור איכות החיים.

הרעיון המקורי היה הקמת יחידה עצמאית, שעליה הוטלה האחריות להובלת תהליכי השינוי הלכה למעשה באופן ישיר, כמו גם באמצעות מערכי המשטרה הפרוסים בכל רמות השטח. בהיות מתנדבי המשמר האזרחי כגשר בין הקהילה לבין המשטרה, עצמאות היחידה גזרה ניתוק מרכיב העשייה הקהילתית מהמשמר האזרחי, מצב שהסתבר כבעייתי, עניינית ומקצועית כאחד.

בשנת 1998 החליט מפכ"ל המשטרה דאז, על איחודה של היחידה עם המשמר האזרחי. זאת, כפועל יוצא מיישום השיטור הקהילתי ומקנייתו אחיזה במשטרה ובחברה, כמו גם כתוצאה מתהליכים פנים-משטרתיים נוספים, ששמו דגש על שיפור השירות לציבור ועל ייעולם ומהשאיפה לרתום את הציבור לעשייה משטרתית להעלאת איכות החיים.

אמנם, האחריות המקצועית על יישום התפיסה, על הובלתה ועל קידומה היא באחריות אגף קהילה ומשמר אזרחי, אולם ברור כיום, לאחר מעל לעשור של עשייה נחושה ושל פעילות רצופה ושיטתית, הזוכה לגיבוי פיקוד המשטרה, לתמיכתו ולאמונתו, כי אין זו נחלת האגף לבדו, אלא נחלת כלל שוטרי משטרת-ישראל, בכל הרמות, ושל עשרות אלפי מתנדבי המשמר האזרחי, בכל המגזרים והתפקידים.

בשנים שחלפו מאז הקמת האגף במבנהו החדש, שוקדים גורמי המקצוע שבו, בשילוב גורמי המערך ברמות השטח, על יצירת התשתית הארגונית הראויה למשימה, בהתאם לפריסת המערך המקצועי ולייעודיו של האגף.

מטבע הדברים, מתמקדת העשייה במשמר האזרחי ובהעצמתו, הן בתחום כוח האדם והמשימות והן בתחום חיזוק הקשר עם הקהילה ובשיפור אמון הציבור במשטרה, ובשיטור הקהילתי, תפיסה שיישומיה מהווים ציר עשייה מרכזי, ומאפשרים הובלת שינויים אסטרטגיים במשטרה ומתן מענה אפקטיבי לנושאים מרכזיים, שנמצאים על סדר היום הציבורי. ההסברה והדוברות באגף, כמו גם תזמורת המשטרה, הכפופה לפיקוד האגף, משמשות כלים תומכים ומסייעים, המתחייבים לצורך שיווק הנושאים המוזכרים ולהגברת המודעות ליתרונותיהם ולנחיצותם, הן בתוך המשטרה והן מחוצה לה. אלו, פועלות להידוק הקשר בין המשטרה לבין הקהילה, משתלבות בפרויקטים שונים - קהילתיים, משטרתיים ואחרים, באמצעות פרסומים יזומים, הפקת ביטאון האגף ועוד.

התהליכים, המאפיינים בשנים האחרונות את העולם כולו, אינם פוסחים גם על ישראל. החברה הישראלית עוברת תהליכים מגוונים, כמעט בכל היבט נבחן. אלה, מטבעם, משפיעים גם על סדר יומה של משטרת-ישראל. הבולטים שבתהליכים, הם התעצמות הקהילה והרשויות המקומיות, עליית המודעות לשירות איכותי וחשיפה גוברת לאמצעי תקשורת, ארציים ומקומיים, אלקטרוניים וכתובים.

התהליכים המוזכרים, לצד תהליכים רבים נוספים, המאפיינים חברות בכלל וכמובן גם את החברה הישראלית, מחייבים ביצוע שוטף של התאמות מתבקשות, ויצירת סדר עדיפות משתנה של משימות משטרתיות, בהתאם.

אגף קהילה ומשמר אזרחי הוא האגף האמון, יותר מכל אגף אחר במשטרת-ישראל, על הקשר עם הציבור ועל יחסי הגומלין בין המשטרה לבין הקהילה. אשר על כן, מקפיד פיקוד האגף הקפדה יתרה על התאמת משימותיו לצורכי האוכלוסייה המשתנים, על מגוון פלחיה, ולציפיות הציבור, כיאה לגוף אכיפת חוק מתקדם בעולם המערבי במאה ה- 21.

מעבר לאמור, הרציונל המכתיב את העשייה הוא, כי אינטגרציה נכונה בין כלל נושאי עבודת האגף, תוך שמירה על יישום עקרונותיהם המרכזיים, תביא לניצול משאבים אופטימאלי, כמו גם לרצף, לעקביות ולאחידות המתבקשים, בכל הנוגע לקשריה של המשטרה עם הקהילה, שאותה היא משרתת, להעלאת איכות חיי חבריה.

במהלך השנים האחרונות היה האגף שותף מלא באירועים המרכזיים שאירעו ברמה הלאומית (ראה ספר קהילה ומשמר האזרחי מהדורה שביעית 2008), החל מגל הפיגועים שהתרחש משנת 2000 שהביא לגידול משמעותי במספר המתנדבים בתחום האבטחה שסייעו בשמירה על בטחון הפנים.

לאחר אירועי אוקטובר 2000 נערכו שינויים מרחיקי לכת. הושם דגש מיוחד על טיפוח תחום ההתנדבות והיחידות המיוחדות במגזר הערבי ופתיחת מש"קים והצטיידות בכלי רכב חדשים וייחודיים למגזר זה.

לראשונה נעו ניידות שיטור קהילתי שעליהם כיתוב בעברית ובערבית נפתחו 39 מש"קים ומספרם עלה ל-57 מש"קים, כ"כ מספר המתנדבים עלה מ-872 בשנת 1999 ל-2621 בשנת 2001. 

ההשקעה הגדולה במגזר הערבי נתנה את אותותיה באירועי אוקטובר 2000, כאשר מתנדבים רבים המשיכו בפעילותם , ושימשו גורם ממתן ומרגיע. בהמשך הם היו שותפים להקמת מש"קים חדשים ולגיוס מתנדבים רבים.

המצב הביטחוני גרם לגידול משמעותי במספר המתנדבים בתחומי האבטחה עד שנת 2000 היו 40 משמרי שכונה ב-2001 הוכפל מספרם.

השנים 2002-3 התאפיינו בחזרה לשורשים. המשא"ז מנה מעל 000 ,70 מתנדבים. אינתיפאדת אל אקצה, המצב הביטחוני הקשה ומאמץ ההסברה לגיוס מתנדבים הביאו לגיוסם של למעלה

מ-50,000 מתנדבים תוך שנתיים מעבר לתנופת ההתנדבות הגדולה, ארגונים רבים מתחום הקהילה, ארגוני התנדבות, גופים מסחריים, משרדי ממשלה וגם תורמים מקהילות יהודיות מחו"ל נרתמו לסייע להתנדבות.

השותפות עם הסוכנות היהודית איפשרה רכישתם של 39 ניידות לביטחון בשכונות, ובתוך שנה הושלמה הכמות ל-100 אלף בנוסף נרכשו מאות מכשירי קשר.

עמותת "אור ירוק" העבירה 22 ניידות תנועה נוספות במהלך שנת 2001 (בסה"כ רכשה 100 ניידות).

המשרד לאיכות הסביבה בשיתוף אק"ם הקימו יח' חדשות כמו בט"ש לקניונים, יח' אבטחת תחבורה ציבורית ויח' אבטחת מוסדות חינוך.

בשנת 2002 נוספו 69 יחידות חדשות למשמר השכונה והוקמו יחידות משמר בתי- הספר.

שנת 2004 עמדה בסימן אירוע שלושים שנות התנדבות במשמר האזרחי. האירוע שפתח את החגיגות נערך במעלות בגלל התקפת הטרור שהתרחשה ב-15.5.74 ושהייתה המניע העיקרי להקמת המשא"ז. בנוסף, נערכו במחוזות, בערים ובישובים חידון ידיעת משא"ז לנוער, ואירוע מרכזי גדול באתר ההנצחה בלטרון.

שנת 2005 עמדה בסימן ההתנתקות 2005 קצינים רבים מהאגף נטלו חלק באחד המבצעים הגדולים ביותר בהם השתתפה משטרת-ישראל מאז הקמתה. במסגרת זו הוטלה על האגף האחריות להקמת מרכז מידע לציבור במהלך מבצע ההינתקות.

מרכז המידע איחד גורמי משטרה, צה"ל ומנהלת סל"ע (סיוע למפוני עזה ושומרון) במטרה ליצור כתובת אחידה למתן מענה לפניות הציבור במכלול הסוגיות הנוגעות למבצע ולהשלכותיו. בנוסף היה אחראי האגף להפעלת מרכז תקשורת כולל תיעוד, דברור והכשרות, לצד מערך של קצינים דוברי שפות זרות.

באותה שנה התחילה להסתמן מגמה של יצירת תשתית בתחום המניעה שתתבסס על כוח אדם מתנדב, ניהול עצמאי בתיאום עם תחנת המשטרה המקומית והרשות. הרעיון קיבל תאוצה בשנת 2006 תחת הכותרת "בטחון רב קהילתי" או "ברק".

במהלך שנת 2005 החל פיתוח מיזם ברק, המאחד את כלל הגורמים המשטרתיים לצורך ניצול מלא של סמכויות, של ידע ושל משאבים למניעת עבריינות לסוגיה. מתנדבי האבטחה יחד עם השוטרים הקהילתיים, עם שוטרי התחנה, עם גורמים עירוניים ועם ארגונים קהילתיים פועלים יחדיו להגברת ביטחונם האישי של התושבים באזור מגוריהם. זאת למניעת תופעות שליליות, המטרידות את התושבים כעבריינות רכוש, חטיפת תיקים, בריונות , הקמת רעש, ונדליזם ועוד.

בהמשך פותח מיזם ברק לגיל הזהב בשותפות עם אשל/ג'וינט ישראל בסיוע משרד הרווחה/השירות לזקן , רשויות מקומיות עמותות וארגונים למען הזקן. מטרות המיזם הן: לשפר את הביטחון האישי של הזקנים בביתם ומחוץ לביתם, למנוע עבירות כלפיהם, במקומות מועדים לפורענות ולשפר את מודעותם עצמם ואת מודעות אנשי מקצוע ומטפלים לגבי הצורך בדיווח על פגיעה והתעללות בזקנים. במסגרת זו פועלים השוטרים הקהילתיים יחד עם אבות הקהילות התומכות בשכונות בהן יש ריכוזי זקנים וביניהם עולים חדשים, חרדים וערבים. תחומי הפעילות מתמקדים במניעה ליווי זקנים לבנקים וחזרה לבתיהם ע"י בני נוער המגויסים למשא"ז ביום קבלת הקצבאות וליווי ליציאה חברתית,זאת לצד פרסום והסברת כללי זהירות בבית ומחוצה לו, לצורך הגברת ביטחונם של הזקנים ולצמצום תופעות הפשיעה כלפיהם.

קיץ 2006 עמד בסימן מלחמת לבנון השנייה. המשמר האזרחי חזר לייעודו המקורי עת הפך העורף לחזית וישובי הצפון היו תחת מתקפת טילים במשך שלושים ושלושה ימים. המתנדבים היו שותפים לאחריות על הביטחון והיו מעורבים בשמירה על שלומם של התושבים, שנאלצו לשהות כל העת במקלטים. המעורבות ראויה לציון, במיוחד לאור העובדה שחלק מתושבי הצפון עזבו לאזור המרכז (בתוכם גם משפחות המתנדבים), מעורבות המתנדבים בפעילות הביטחונית שימשה כמעטפת קהילתית תומכת ומסייעת, לצד כוחות הביטחון והשוטרים.

בצד פעילותם הברוכה של מתנדבי הצפון הגיעו פניות ממתנדבים רבים, בכל הארץ, שביקשו להצטרף ולסייע לחבריהם בצפון. יחידות החילוץ, התצפית ומשמר הגבול, בתוספת מתנדבי יחידות מיוחדות עלו צפונה כדי לסייע. הרצון לתרום, השותפות והמעורבות בפעילות ההתנדבותית, תרמו לחיזוק החוסן החברתי וכושר העמידה של התושבים.

במסגרת מלחמת לבנון השנייה נפלו 7 מתנדבי משא"ז, מכל הארץ, במסגרת שירותם הצבאי. מתנדב אחד נהרג מפגיעת טיל במוסך הרכבת בחיפה. יהא זכרם ברוך.

ביחד שווה יותר

במאי 2007 מונה ניצב עוזי רוזן לתפקיד ראש אגף קהילה ומשמר אזרחי. לתפיסתו האגף הינו חלק בלתי נפרד ממשטרת-ישראל. המש"קים ומתנדבי המשמר האזרחי מהווים מכפיל כוח ורווח מכריעים למשטרה ותרומתם מתורגמת ממונחים של ערך למונחים עסקיים ומדידים.

מכאן מחויב האגף לתמוך לסייע ולהשיג תוצאות, שכל מטרתן- השגת יעדי משטרת-ישראל, כפי שהוגדרו בשלושה מישורים מרכזיים:

א. מאבק נחוש בפשיעה, בעבריינות ובשחיתות הציבורית לשם חיזוק הביטחון האישי של הציבור.

ב. חיזוק יחידות הקו הקדמי, תוך שימת דגש על  תחנות המשטרה ומבחינתנו חיזוק המש"קים.

ג. מאבק עיקש בנגע של תאונות-הדרכים וצמצום מספר ההרוגים בהן.

כל אלה נועדו להעלאת איכות חייו וביטחונו האישי של הציבור.

האגף החל בפיתוח מהלך אסטרטגי ארוך טווח, שמטרתו לייעל משמעותית את השיטור הקהילתי ואת הפעלת המתנדבים במשטרת-ישראל.

לרוב התהליכים המתקיימים במערך אק"מ יש זיקה ברורה ומחייבת ליעדי הארגון, שמבטאת היטב גם את תפיסת עולמו של ניצב עוזי רוזן. מכאן עלה הצורך לבחון את כלל הפעילות והמיזמים השונים המתנהלים באגף ובמערך בכללותו ולקבוע סדרי עדיפויות, תוך שימוש ביתרון היחסי של האגף, באיכות ובכמות המתנדבים, ברמת הסגל ובידע המקצועי המצטבר על בסיס ערכי הארגון.

ב-11 ביוני 2007 אישר סגל הפיקוד הבכיר בראשות המפכ"ל שינוי מהותי בפעילות אק"מ. במסגרת שינוי זה יצאה לדרך תכנית להקמת מרכז שיטור קהילתי אחוד, הכולל מפקד מרכז שיטור קהילתי, שוטר קהילתי (במשרה מלאה), מפעיל מתנדבים ושוטר חובה המסייע בפתיחת המש"ק ובהפעלת המתנדבים. לפי התכנית תיקבע למש"ק אחריות טריטוריאלית, הפעלתו תהיה ממוקדת לפי צורכי התחנה ויעדיה, ופעילותו תימדד על פי קריטריונים מוגדרים ומדדים ברורים.

השילוב בין שיטת שיטור, הנחשבת למתקדמת מסוגה, לבין ארגון ההתנדבות המשטרתי הגדול בעולם, הניב מודל מצליח, שעלותו מצומצמת והישגיו הצפויים רבים. מדובר בקפיצת מדרגה באק"מ ובמשטרת-ישראל, השיטור הקהילתי והמתנדבים יהפכו לקו הראשון והמשמעותי בקידום כיווני הפעולה של המשטרה. התכנית מאפשרת קידום מפקדי הבסיסים, התמקצעות משטרתית והפיכת מיזם ברק לשיטת הפעלה לכלל המתנדבים. במקומות שבהם נוסתה מתכונת ההפעלה החדשה, הושגו תוצאות מרשימות.

מעבר לכך, המשיך האגף בפעילויות הנוספות והחשובות ובהן: "עיר ללא אלימות", "מתנדבים בתנועה", טיפול בתבחיני גיוס ופרישה, ביסוס ומיסוד יחידות החילוץ, שיפור מקצועיות מערך המתנדבים וטיפוח המתנדב, פריסת האגף בשילוב תכנית העבודה של אק"מ במסגרת תר"ש (תכנית רב-שנתית) ויישום רה-ארגון באגף.

קפיצת מדרגה באק"מ

מדיניות האגף בשנת  2008 נגזרה מהרעיון הפשוט והברור ומתפישת הפעלת האגף כשווה ומשתלב במשטרה  ולא כייחודי ומובדל. אגף הפועל בתוך מסגרת יעדי הארגון ולא מחוץ למסגרת שלו.

משטרת-ישראל פועלת  בשני תחומי עשייה עיקריים – לוחמה בפשיעה ובתאונות- הדרכים.

 סגל האק"מ ומתנדביו בכל הרמות ובכל מגוון ההתנדבויות פעל בנושאי הליבה הללו, תוך צמצום פעילות בתחומים אחרים שאינם תורמים להשגת היעדים.

מרכיבי העשייה המרכזיים:

•         השתלבות בפיילוט "תחנה אפקטיבית".

• התמקדות בתהליכים טכנולוגיים ובחיבור, הכנסת מדדי אק"מ למנהל, רכישת אמצעים ופיתוח מערכות ממוחשבות משמעותיות, כמו פרויקט ERP  האמור בין היתר, לסייע בניהול מדויק וטוב יותר של תקציבים, לוגיסטיקה וכוח אדם, ולהשפיע לחיוב גם על הפעילות שלנו, ואפיון מערכת "שירת הסירנה" כולל גרסת פיילוט ראשונה בשפלה.
• המשך הפעולות למיסוד המש"ק המשולב במקומות בהם טרם יושם.
• תכניות ההדרכה למש"קים, לקציני מתנדבים ולקציני אק"מ יושמו במלואן וגובשו נושאים אגפיים לקורס הפו"מ ולאימונים שונים.
• בתחום הלוגיסטי תוקננו 3 כלי-רכב איגום למטה אק"מ, תוקננו 5 כלי-רכב ליחידות החילוץ, נרכשו 8 עגלות ילק"מ ונרכשה תשורה ייחודית לפורשי אק"מ.
• בוצעה בקרה אגפית מעמיקה לבחינת תקנון מתנדבי יח"מ, עודכנה תורת אק"מ, תוקפו חלק מנהלי אק"מ, ולצד כל אלה נערכו 43 בקרות מסוגים שונים.
• יזמנו כתבות רבות ופעילותנו קיבלה ביטוי באמצעי התקשורת השונים ובתוך המשטרה.
• התמקדות באפיון המתנדבים:

תוקפו הקריטריונים לגיוס, לשימור ולפרישת מתנדבים והחל הליך קביעת מפתחות תקינה מול הצרכים.

בתחום מתנדבי היח"מ נרשמה הצלחה משמעותית בהסרת מכשולים משפטיים לא פשוטים שאפשרה הקמת יחידות מתנדבים ייחודיות ביחידה לארגוני פשיעה להב 443 ובמנהלת ההגירה.

• שדרוג יחידות החילוץ:

                      * נרכש והופץ ציוד ייחודי ליחידות החילוץ.

        * עבודת מטה סדורה מול חשבי המשרדים השונים הביאה לכך שלראשונה הועבר

            התקציב במלואו.

        *  מערך הרפואה ביחידות החילוץ בשיתוף קרפ"ר זכה לטיפול מקיף.

        *  נרכשו 5 כלי-רכב לטובת המערך הפרוס ועוד כלי-רכב מתוכננים ממקורות שונים.  

•         ריכוז פעילות המשטרה בתכנית "עיר ללא אלימות"- תכנית מערכתית המבוססת על שותפות ורתימת כלל הגופים וביניהם המשטרה למאבק משותף ואפקטיבי, כדי להביא להפחתת עבירות אלימות. התכנית נולדה בעיר אילת בשנת 2004 ביוזמת ראש העיר. בעקבות הצלחתה הוחלט בוועדת השרים לענייני אלימות בראשות השר לבט"פ לאמצה ולהרחיבה לאחד עשר ערים נוספות שנבחרו: נצרת עילית, עכו, טבריה, חדרה, נתניה, בת-ים, רמלה, לוד, מעלה אדומים, אשקלון ורהט.

ר' אק"מ הוא האחראי מטעם המשטרה ליישום חלקה בתוכנית.  

• השתתפות באירועי שנת ה- 60 למדינה- שנה זו הייתה בסימן נוער. אגף קהילה ומשא"ז קבל את האחריות להובלת התכנית המערכתית למניעת אלימות בני-נוער, בשותפות עם אח"ם/מחלקת הנוער, משרד החינוך/פורום וועד הורים ארצי, גף נוער קהילה, האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית, מתנדבי משמר אזרחי, שוטרים קהילתיים ואנשי אקדמיה.

• השתתפות ביום הלאומי לאינטרנט בטוח.
• הופעת התזמורת הייצוגית שלנו  280 פעם במסגרת פסטיבלים, אירועים המוניים וקבלות פנים ממלכתיות.
• סיוע במבצע "עופרת יצוקה" בדרום- מתנדבי המשמר האזרחי סייעו רבות לכוחות המשטרה בביצוע סיורים להגברת תחושת הביטחון, בסיוע בסגירת זירות והכוונת תנועה בעת נפילת רקטות. יחד עם זאת עסקו בחיזוק התושבים ששהו במקלטים.

             מפקדי המש"קים והשוטרים הקהילתיים המשיכו בפעילות השגרתית כדי לשדר רגיעה

             ושגרה לאוכלוסייה.

שלושים וחמש שנה למשא"ז

במהלך השנה המשיך האגף במילוי תפקידיו, כפי שנקבעו על ידי המפכ"ל. בשנה הזו צפוי שינוי ארגוני רחב היקף במשטרה, כפי שיבוא לידי ביטוי במבנה האגף שלנו. בימים אלו אנו שוקדים על המבנה והמתווה החדש של אגף/מחוז/מרחב/תחנה  אשר יביא בסופו של תהליך למיצוי יעיל  וטוב יותר של המתנדבים ושל השיטור הקהילתי כשזורים בתוך משטרת-ישראל.

בחודשים האחרונים התמקדנו במספר נושאים עיקריים כדלהלן:

- פעילות להשגת יעדי הארגון.

-מיסוד הדרכת המתנדבים והעלאת רמתם המקצועית.

-שימוש הולך וגובר בכלי היעיל הנקרא מש"ק.

-מיסוד תקני מתנדבים בתחנות כחלק ממהלך של יעילות מבצעית ואפקטיבית.

-הגברת היכולת המבצעית של יחידות מיוחדות במשמר האזרחי.

- שילוב מתנדבים בכל פעילויות המשטרה, כולל יציאת מתנדבים כחלק ממשלחת "עדים במדים" לפולין.

אנו בפיתחה  של שנת ה-35 לייסוד המשמר האזרחי. כיום, ניתן לומר כי אגף קהילה ומשמר אזרחי נמצא בלב ליבה של העשייה המשטרתית, והפך להיות גורם בעל משמעות המסייע למשטרה בהשגת יעדיה. ניתן להגדיר את התקופה הזו בתוך המשטרה כדרמטית וכמשנה דפוסי חשיבה ופעולה, שהיו נהוגים עד היום.

טקס 35 שנה למשמר האזרחי

צילום רס"ב מאיר ונונו

בתאריך 7.9.09 התקיים טקס לציון 35 שנות התנדבות למשמר האזרחי, ארגון ההתנדבות הגדול ביותר בארץ והייחודי ביותר מסוגו בעולם. הטקס נערך בעיר מודיעין, במעמד שר המשטרה בשנת 1974 ויו"ר הכנסת, מר שלמה הלל שהוא גם יקיר המשא"ז, השר לבט"פ, יצחק אהרונוביץ, המפכ"ל, רבנ"צ דודי כהן , ספ"כ משטרת- ישראל , ראש אק"מ ניצב עוזי רוזן המארח וס' ר' אק"מ, תנ"צ חיים קרימקה.

בטקס השתתפו ראשי רשויות ומועצות, ראשי האגף בעבר וסגניהם, גמלאי האגף, משפחות חללי המנדבים, נציגי עמותות וארגונים, נציגי משרדי הממשלה ומאות קצינים שוטרים ומתנדבים.

ראש אק"מ, ניצב עוזי רוזן ברך את כל באי הכנס וציין בדבריו כי "המשמר האזרחי הינו פסיפס אנושי המשקף ומביא לידי ביטוי את כלל בני העדות והדתות המחזיקים בתפישות אידיאולוגיות שונות זו מזו אך מעבר לכך, לכולם מטרה אחת משותפת – להתנדב ולתרום ליצירת חברה חזקה, בטוחה ואיכותית".

בדבריו סקר ראש אק"מ את אבני הדרך בהתפתחות שחלה בארגון החל מהקמתו בשנת 1974 בעיסוק בבט"ש ובשמירה ועבור לתחום המניעה ושמירת בטחון הנפש והרכוש בשנת 1989, בהמשך אסטרטגית השיטור הקהילתי בדגש על שותפויות במאבק בפשיעה בשנת 1995 , הקמת אגף קהילה ומשא"ז עם חיבור היחידה לשיטור קהילתי למשא"ז בשנת 1999 ועד היום, תוך התאמה למשתנים לצרכים ולציפיות של הציבור.

החל משנת 2007 שולב המערך למהלך אסטרטגי ארוך טווח, ועבר לחשיבה עסקית במטרה לייעל משמעותית את השיטור הקהילתי ואת הפעלת המתנדבים במשטרת-ישראל  באמצעות מש"קים משולבים בתחום יעדי הארגון: לחימה בפשיעה וצמצום תאונות-הדרכים.

דגש רב ניתן לנושא השותפויות בין המשטרה לכלל הגופים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפרויקט "עיר ללא אלימות" הרותם את כלל הגופים וביניהם המשטרה למאבק משותף ואפקטיבי בפשיעה והפחתת עבירות אלימות.

בהמשך דבריו הוסיף ראש אק"מ כי המהלך  האסטרטגי המוצע על ידי ספ"כ המשטרה והמפכ"ל להקמת אגף השיטור והקהילה מהווה נדבך חשוב והזדמנות נוספת לחיזוק השותפויות הקיימות כיום עם הרשויות המקומיות עד כדי אופציית החיבור הנוסף לשיטור העירוני .

האגף החדש המתוכנן ימזג כלל יחידות השיטור לרבות השיטור העירוני עם מרכזי השיטור הקהילתי ומתנדבי המשמר האזרחי  לכדי אורגן מיומן ומקצועי אחוד המוכוון לצרכי הלקוח ולהשגת יעדי הארגון באופן האפקטיבי ביותר, שיביא לשיפור השרות הניתן לציבור ועם זאת יחזק את כושר ההרתעה של המשטרה ואת תדמיתה.

כתיבה ועריכה: רפ"ק עו"ד זהבה מאיר, ק' הסברה אק"מ

מבוסס על הספר "קהילה ומשמר אזרחי בישראל" מאת נצ"מ ד"ר ערן ישראל,

יעוץ: סנ"צ ד"ר אבי זלבה, דובר אק"מ