דומה כי אין עוד תרופה המעוררת מחלוקת כה חריפה כפי שמעוררת הריטלין. יש המחייבים אותה בלהט ויש השוללים אותה. כל צד מביא דוגמאות המחזקות את עמדתו. אחת הסיבות העומדות ביסוד המחלוקת של ריטלין בעד ונגד הינה הקושי האובייקטיבי לקבוע בוודאות קיומה של הפרעת קשב וריכוז, אשר הריטלין נותן לה מענה.
השוללים את השימוש בתרופה מעלים נימוקים שונים ובהם: העדר יכולת לבסס את האבחנה של בעיית קשב וריכוז על פי תוצאות של בדיקות מעבדה, הרצון הטבעי והמובן להשליט שקט ומרוּת על תלמידים, כאשר הריטלין "עושה את העבודה", הריטלין הוא המוצא הקל והנוח לטפל בסימפטום ולא בשורש הבעיה. תופעות הלוואי של לקיחת ריטלין כוללת בין היתר תלות בתרופה, פגיעה בכבד, ופגימה בקצב הגדילה ועוד.
המחלוקת בסוגיית ריטלין בעד ונגד מרחיבה את גבולות הוויכוח וכוללת בתוכה את הקשר בין הורים לילדים. קונפליקט האחריות של משפחת הילד מזה ושל בית הספר מזה על התלמיד, בעיית הקשב וריכוז תולדה של אי-התאמת המסגרת בה הוא מצוי ולאו דווקא בשל פגם אורגני בו. כמו כן בעיית קשב וריכוז עלולה לנבוע מתסמונת המועברת בדרך גנטית.
ריטלין בעד ונגד – ויכוח ראוי ולגיטימי
ריטלין בעד ונגד הוא, אכן, נושא השנוי במחלוקת. אין כל פסוּל בו- ההיפך. מחייבי השימוש בריטלין תומכים את דעתם בהמלצתו של איגוד רופאי הילדים האמריקני לאפשר שימוש בתרופה כטיפול ראשוני המתאים לילדים הסובלים מבעיית קשב וריכוז. הטיפול התרופתי הוכח כמסייע להתמודדות עם הבעיה. התגובה של ילדים שנזקקים לטיפול היא טובה בד"כ לטווח קצר.
הוויכוח לא הוכרע, וספק אם יוכרע, במיוחד בשל העובדה כי הן המחייבים את השימוש בתרופה והן השוללים אותה מוצאים כל העת נימוקים התומכים בעמדתם. עד היום לא נעשתה עבודת מחקר מקיפה הבוחנת את השפעת השימוש בריטלין לטווח ארוך.
סוגיית ריטלין בעד ונגד נגועה גם בשיקולים שאינם מין העניין ועלולים להשתרבב אליה אינטרסים של יצרני התרופה, לכן חשוב שהוויכוח יישאר נקי משיקולים זרים על מנת שהצורך בשימוש בה ויעילותה הם שיעמדו גם בעתיד במרכז הוויכוח.