המהפכה התעשייתית בבריטניה הביא מצעים יוקרתיים לכל העולם. אנגליה בתקופה ההיא הביאה לפריחה בייצור ובייבוא של כותנה למערב. בסוף המאה ה-18 (1740 בערך) הומצאה מכונה שנקראת ROLLER SPINNER (על הפטנט חתום אדם בשם LOUIS PAUL) והיא מכונה שהקלה על הייצור של כותנה בעוביים שונים. עשרים שנה מאוחר יותר פותחה המכונה לרמה גבוהה מאד מבחינה טכנולוגית ביחס לאותן השנים, כאשר הממציא האנגלי RICHARD ARKWRIGHT אפשר לייצר את הכותנה באמצעות מכונות באנגליה, דבר שהביא להנגשת הבדים היוקרתיים לאנשים במעמד בינוני.
באותן שנים הטכנולוגיה זלגה גם לארצות הברית הצעירה. המטעים של הכותנה בארצות הברית הביאו לפריחה גדולה מאד בייצור הכותנה בעולם. אנגליה הפכה עד מהרה למתחרה לבדים המצריים (כותנה מצרית), באמצעות רשת בין לאומית של טקסטיל: מטעים באמריקה, עיבוד באנגליה וייצוא לכל הקולוניות שלה – הודו, סין, מערב אפריקה ועוד.
אנגליה משתלטת על הודו, אבל מגלה מתחרה חדשה: ארצות הברית
באמצע המאה ה-19 בהודו כבר לא יכלו לספק לעצמם את כל הצורך בבדים והאנגלים הפכו ליצרנים הגדולים בשוק ההודי. עם השתלטותם על השוק ההודי, האנגלים החלו לייצר את התצרוכת ההודית של מצעים יוקרתיים באדמת הודו עצמה. הכותנה האמריקנית הפכה משופרת מאד – ומכיוון שבתקופה זו כבר לא הייתה חלק מאנגליה, הפכה למתחרה משמעותית. הבדים האמריקניים לקחו השראה מכותנה מצרית – וליפפו בצורה ייחודית של שני בדים אינדיאניים לכדי כותנה אף טובה מזו שייצרו האנגלים (הכותנה הייתה הנבטה משוכללת של כותנה מצרית, GOSSYPIUM BARBADENSE וHIRSUTUM.
מלחמת האזרחים האמריקנית: כותנה מצרית הפכה פופולארית מאד
בעת מלחמת האזרחים בארצות הברית הכותנה המצרית חזרה לקרנה מול הכותנה הבריטית; לאמריקנים לא היו פנאי, גישה ותקציב לייצר כותנה. המצור על נמלי הדרום הרסו את הייצוא האמריקני והעלו את קרנה של הכותנה המצרית מול הבדים הבריטיים. בתקופה זו ניסו הבריטים להשתלט על השוק המצרי, אך המלך ISMAIL המצרי התנגד, לקח הלוואות מבנקים צרפתיים והמשיך את מלחמתו הכלכלית נגד הבריטים. היום מצעים יוקרתיים נעשים בצורה הרבה יותר פשוטה: הגלובליזציה כבר לא מאפשרת שווקים סקטוריאליים ובטח שלא קולוניאליזם כמו שהיה לאנגליה, והתבטא בין היתר בתחום הבדים.