מקצוע בודקי תוכנה היה נחשב בעבר למקצוע פשוט ולא מורכב, למעשה במקרים רבים מי שהיה מבצע את בדיקת התוכנה היה לא אחר מהתוכניתן שכתב את התוכנה בעצמו. דבר זה הוביל להרבה בעיות בעת כתיבת, בדיקת והרצת התוכנה.
היו מספר בעיות, אך כולן נבעו בעיקר מגורם אחד עיקרי: התוכניתן שכתב את התוכנה והיה מבצע את הבדיקה של התוכנה, לא היה מסוגל לבצע באמת ובתמים בדיקה מעמיקה, אובייקטיבית וחסרת פניות. עקב ההיכרות שלו עם הקוד ועם הדרך שבה התוכנה "אמורה" לפעול, הוא היה עלול לפספס או להעלים עין מבעיות שעלולות להפריע למשתמש.
עם השנים והתפתחות הטכנולוגיה התפתח מקצוע חדש, לצד התוכניתן, בודקי התוכנה הם בעצם תוצר של אבולוציה מואצת בעולם התוכנה והם מספקים מענה על הצורך הבלתי מתפשר של יצרניות התוכנה ברחבי העולם לייצר תוכנות נקיות מבאגים ובעיות לסוגיהן מהשנייה שהתוכנה יצאה לשוק.
בודקי תוכנה עוברים הכשרה מסודרת, ומדובר במקצוע לכל דבר ועניין. כיצד לומדים בודקי תוכנה את המקצוע שלהם? יש מגוון בתי ספר, בנוסף יש מספר רמות אפשריות שאפשר להגיע אליהן במקצוע בדיקת התוכנה ובודקי התוכנה השונים הם בעלי מיומנויות שונות.
ישנם המון סוגים של בדיקות תוכנה שניתן להריץ על תוכנה מסוימת על מנת לבדוק האם היא כשירה לצאת לשוק או שהיא צריכה לחזור לשולחן הסרטוטים לעוד סבב של עבודה. הבדיקות נוגעות למגוון מאפיינים שונים שיש לתוכנה, הנה חלק מהבדיקות שבודקי תוכנה עושים לפני שהם מאשרים תוכנה לשימוש:
בדיקות אלפא – מגוון מצומצם של משתמשים משתמש בתוכנה בצורה חופשית, תוך כדי דיווח על מגוון תקלות אקראיות ליוצרי התוכנה על מנת שאלו יוכלו לתקן את התוכנה. בדיקות האלפלא בדרך כלל מתבצעות על ידי קבל משתמשים מצומצם ובמתכונת מאוד ספציפת ומדויקת שמטרתה לגלות איפה יש בעיות בתוכנה.
בדיקות בטא – בדיקת הביטא ברמה הרעיונות מאוד דומה לבדיקת האלפא, עם הבדל אחד שהוא די משמעותי לעבור בדיקת התוכנה. הקהל שבודק את התוכנה הוא לא קהל סגור שבחרו אותו מראש, אלא קבוצה פתוחה של משתמשים שמנסים את התוכנה ומדווחים על בעיות.