הקשר בין הצלחה לתפקוד אונות המח

הקשר בין הצלחה ואונות המח

המאמר עוסק בהשפעת תבניות המח על היכולת להצליח ואף להצטיין.

מבוסס על התנסות אישית שלי בטיפול בילדים ומבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז וטונוס נמוך של השרירים.

לטענתי יש קשר בין אונת המח הדומיננטית, העין, האוזן, היד והרגל הדומיננטיות לבין הצלחה בלימודים ובכל תחום.

כאשר אונת המח הקדמית השמאלית (מח שמאל) דומיננטית, בנוסף לעין או אוזן ימין דומיננטיות, קל להצטיין בלימודים, בעיקר בראשית הדרך.

כאשר אונת המח הקדמית הימנית (מח ימין) דומיננטית ואין הצלבה עם עין או אוזן דומיננטיות, קשה לשמוע, קשה לראות וקשה להצטיין בלימודים.

מכיוון שאני מטפלת בשיטת פאולה, שיטת התעמלות המחזקת את השרירים, הגיעו אלי במשך השנים ילדים רבים בשל טונוס (החזקת שרירים) גבוה או שלילי של השרירים, כלומר או ששריריהם היו רפויים מדי או שהיו נוקשים מדי.

כאשר בנוסף לתרגילים ב"פאולה" בדקתי את "חרק הדומיננטיות" שלהם, כלומר איזו אונה דומיננטית במח הקידמי, איזו עין, אוזן וכו'.

ב95% מהמקרים כל הדומיננטיות היתה בצד ימין של הגוף, אונה קדמית ימנית, עין ימנית, אוזן ימנית, יד ימין ורגל ימין. בשני מקרים בלבד הייתה דומיננטיות של הצד השמאלי בלבד.

כיוון שלא היתה הצלבה בין העין לאונת המח, נשלחו הילדים לבדיקות ראיה, אך נמצא שראייתם תקינה. רובם נשלחו גם לבדיקות שמיעה, אך שמיעתם נמצאה תקינה.

כולם היו אינטלגנטים מהממוצע, אך נתפסו כטיפשים או חסרי יכולת.

השרירים שלהם נמצאו בטונוס נמוך ובדרך כלל נשמו מהפה, כך שהלסת נשמטה למטה, עובדה שהוסיפה לתדמיתם כטיפשים.

לעומתם ילדה שהגיעה בשל בעיות אלרגיה שונות, היתה בעלת דומיננטיות של אונה ימנית, עין שמאלית, אוזן שמאלית ורגל שמאלית. כתבה ביד ימין, אך יכלה לכתוב גם ביד שמאל. לילדה זו לא היו בעיות באחזקת השרירים וכמובן שנתפסה ע"י הסביבה כמחוננת. בגיל 6 הבינה מה זה מעלות ושברים, בלי שום בעיה לאחר הסבר קצר.

הילדים בעלי הדומיננטיות הימנית התקשו לחשוב בצורה מסודרת ועקבית (בעיני המבוגרים), התקשו בראיה ובשמיעה, בשל חוסר ההצלבה עם אונת המח הקידמית התקשו לעבד את החומר ולקלוט אותו. כל התנועתיות שלהם הייתה שונה, גם בשל חוסר ההצלבה בין היד והרגל לאונה הקדמית.

בנוסף מה שקורה במצב כזה הוא שכבר בבית התינוקות, המבוגרים הסובבים אותם נתנו להם משוב שלילי לגבי הצלחתם. ילדים אלו שמעו כל הזמן: הוא לא זוחל כמו שצריך, הוא לא שומע, הוא לא רואה וכו'.

העובדה שדווקא האונה הימינית היתה חזקה, הקשתה עליהם להסתיר או לחפות על מצבם. בעלי הדומינניטיות השמאלית בכל האברים סבלו פחות כי יכלו לבצע הוראות בצורה עיקבית ובכך להסתיר את הבעיה.

אלו שהגיעו לכיתה א', התקשו במיוחד ללמוד לכתוב ולקרוא, בשל שיטת הלימודים המכוונת למח שמאל (פירוק המילה להברות בשיטת דגנית שניר),

בשעורי העזר המשיכו איתם באותה שיטה במקום ללמד אותם אוריינות (שיטה המתאימה לאונה קידמית ימנית).

אחת הבנות הפרטיות שלי, בעלת מח ימין, ידע כבר בגן לזהות את כל שמות הילדים כתובים ולקרוא מילים רבות. מרגע שהתחילה ללמוד בכיתה א', לא הצליחה לפרק את ההברות והפסיקה לקרוא לגמרי, לקח לה כמה חודשים לחזור לקרוא ובקושי גדול. לצערי הרחיק אותה מהקריאה וקריאה נתפסת אצלה כחוויה שלילית.

העבודה עם הילדים התמקדה בהפעלת המח החלופי, כלומר הפעלת אונת המח הרצסיבית (הלא דומיננטית). הילדים תפסו את העניין מידית והחלו להעזר בתרגילים בכיתה ובכל תחום בחייהם.

בשלב זה נותר רק לחזק את ביטחונם העצמי ולשחרר את המתח על התדמית השלילית שלהם, בעזרת שיטת מח אחד. השרירים התחזקו כמו מעליהם ברגע ששינו את התפיסה לגבי עצמם וקיבלו חיזוק חיובי בקשר ליכולתם להצטיין ולהצליח.

כדי לדעת שאיינשטין התחיל לדבר בגיל שלוש ונחשב לתלמיד בעייתי וכל "בעייתו" היתה מח ימין חזק מדי!

הבן שלי שהתחיל לדבר בגיל שנתיים וחצי ולפני זה לא אמר מילה, נשלח מיד לטיפול בהפרעות בדיבור עד שהסתבר שהטיפול מעקב את השיפור בדיבור.

 כמו כן התקשה בגיל 5.5 לחבר 4 ועוד 4 ונשקל להשאיר אותו עוד שנה בגן. לאחר שהצעתי שישאלו אותו כמה גלגלים יש לשתי מכוניות ביחד וענה מיד – שמונה ועלה לכיתה א'...

המערכת ממהרת לשפוט ולאבחן את הילדים לפי יכולת הלמידה של האונה השמאלית הקידמית שלהם ומתעלמת מאופן תפקודו של המח והחשיבות הרבה שיש להצלבות בתפקוד המח.

לסיכום לפני שאומרים על ילד בכל גיל "הוא קשה תפיסה" כדי לבדוק את חרק הדומינניות שלו ולבדוק את יכולותיו האמיתיות לפני ששופטים אותו.

כדאי להבין שעצם הדיבור השלילי גם ליד תינוק בן יומו, גורם לחולשה של השרירים ומגביר את הקושי. דיבור חיובי מחזק את השרירים והיכולות של כל אחד!

אני ממליצה לאנשי חינוך והורים להשתלם בנושא ולקבל כלי חשוב בהתבוננות ובקידום הילדים בכל גיל.

שמעתי על ילדה שכבר בגיל שלוש חשבו לתת לה ריטלין וכיתה ח' של 35 נערים ש-17 מהם קיבלו ריטלין.

 אין לי שום דבר נגד ריטלין ואני בטוחה שחומרים שונים יכולים לעזור במקרים מסויימים, אבל נדמה לי שעדיף במקום או בנוסף לנסות לפתור ע"י תרגילים.

ותמיד להיות זהירים מאוד בקיטלוג הילדים! 

המח של כולנו מאפשר לנו לעשות הכל, צריך רק להפעיל אותו נכון!

רחל רודין

WWW.POBSJ.COM

rachelr@mh.org.il

052-3796989