בזיקנה הגוף עובר מספר שינויים, אך אחד החושים שנפגעים בצורה משמעותית הוא חוש הראייה. בשל הזדקנות האישון והעדשה פחות אור מגיע לרשתית, ולכך השלכות קשות. אחת ההשלכות היא פגיעה ברגישות הראייה, נפגעת יכולת הגילוי של קיום אור. תהליך זה מוצא את ביטויו בכך שההסתגלות לחושך איטית הרבה יותר. ההסתגלות מתחילה במדוכים ומסתיימת בקנים. המשמעות היא שתהליך ההסתגלות לחושך לא נפגע בזיקנה, אלא הרגישות היא זו שנפגעת: המשמעות היא שבאופן כללי יותר קשה לגלות אור.
בנוסף לפגיעה באישון ובעדשה, יכולת הגילוי נפגעת גם בשל הידלדלות מס' הקולטנים הרגישים לאור ברשתית. בגיל צעיר: בכל עין 130 מילון קנים ו-6 מיליון מדוכים. בנוסף, דיאטה בלתי מאוזנת, עם חוסר בויטמין איי (דיאטה שנפוצה במוסדות לזקנים) פוגעת בסינתזה של הקנים, ובכך פוגעת בראייה. שינוי תזונתי יכול לסייע בעיכוב ההתדרדרות.
מעבר לכך יש פגיעה בחדות הראיה. בגיל 40 94% רואים 6/6, ובגיל 80 רק 6%. הקטנת כמות האור הנכנסת לרשתית פוגעת ביכולת להבחין בפרטים עדינים . כמו כן, ישנה פגיעה בהבחנה בצבעים בשל הצמצום בכמות המדוכים. בשל התעבותה העדשה הופכת לצהובה ולכן יש פחות מעבר של קרני אור באורך גל קצר. אובדן המדוכים הרגישים לאור, בעיקר של אורכי גל קצרים, בנוסף להתעבות העדשה, יוצרים פגיעה בהבחנה בצבעים, בעיקר בהבחנה בין ירוק וכחול.
אין הרבה דרכים לעצור את ההתדרדרות הטבעית שקורית בזקנה לחוש הראייה. עם זאת, חשוב מאוד להמליץ למבוגרים להקפיד על תזונה עם ויטמין איי, ובכלל תזונה מאוזנת. שמירה על שעות שינה מוקפדות, המושפעות גם מסביבת שינה נוחה (חשוב לישון על מזרון אורטופדי נוח או כל מזרון או מזרונים המתאימים לגיל מבוגר).