פאונדרס על התמכרות לאינטרנט - אינטרנט והשפעותיו על בני נוער

לאנשים רבים האינטרנט הפך למרכיב חשוב בחיי היום יום. הם משתמשים בתקשורת זו לפעילויות מרובות כגון דליית מידע, קניות, דיונים בקבוצות דיון עם משתמשי אינטרנט אחרים בתוך פורומים שונים ובשיחות בזמן אמיתי בתוכנות מסרים מיידיים. נראה כי אין היבט בחיים שהאינטרנט לא נוגע בו. המרחב הווירטואלי של הרשת יכול לספק חיי רגש סוערים מאוד, באמצעות טכנולוגיה טכנית לחלוטין אנשים חווים חוויות רגשיות אותנטיות לגמרי ובעוצמה גבוהה מאוד. בתקשורת שאיננה תקשורת ישירה, פנים אל פנים אלא מתווכת באמצעות טכנולוגיה- ישנה תחושה כאילו מדובר באירוע ובמפגש של ממש. בעידן האינטרנט והתקשורת המקוונת (IM) Instant Messaging וצ'אט הופכים לאמצעי תקשורת מאד נפוצים בקרב בני הנוער ברחבי העולם. השימוש הרב באמצעי תקשורת אלה משפיע רבות על ההתנהגות החברתית של בני הנוער. החוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי השפעה זו. חלקם טוענים שיש לכך השפעות חיוביות רבות, בני הנוער הופכים להיות תקשורתיים יותר, חברותיים יותר ובעלי מיומנויות כתיבה מפותחות יותר. לעומתם חוקרים רבים מצביעים על חסרונותיהם של אמצעי תקשורת אלה. לטענתם לשימוש הרב ב-IM ובצ'אט השפעות שליליות רבות כגון התמכרות, ניתוק חברתי, פגיעה בלימודים, היחשפות לגורמים שליליים מסוגים שונים ועוד.

בעבודה זו נסקור את תוכנות המסרים המיידיים כגון ICQ, Yahoo messenger, MSN messenger אשר לוקחות חלק נרחב בחוויות החיים הוירטואליים. אנו נתמקד בתופעת השימוש בתוכנות אלו בקרב בני נוער וננסה להבין את סיבת השימוש האינטנסיבי בהם מן הרבדים הפסיכולוגיים, נבחן את ההיבטים החיובים של השימוש בתוכנות המסרים מול ההיבטים השליליים, עוד נאפיין את אופי השיח התקשורתי בתוכנות אלו, נדבר על המענה שנותן מדיום זה לצרכים בתחום החִיברות (סוציאליזציה) בכלל והאינטראקציות התקשורתיות בפרט.

על מנת לבחון את הנושא, תחילה נבהיר מהן תוכנות המסרים המיידים (IM):

תוכנות המסרים המיידיים הנקראת גם "תוכנת פטפטת", היא תוכנה הניתנת להורדה ולשימוש ללא תשלום, ומאפשרת לגולשים ליצור ביניהם קשר בזמן אמיתי. את תופעת תוכנות המסרים המיידיים התחילה חברת מירביליס הישראלית, שפיתחה את תוכנת ICQ המוכרת לרבים מגולשי האינטרנט ובייחוד בני נוער. כיום פעילות בשוק מספר חברות חדשות, המציעות תוכנות מסרים מיידיים משוכללות יותר, בעלות יכולות משופרות כגון MSN messenger , YAHOO  ועוד. תוכנות אלו מציעות למשתמשיהן מלבד שיח וירטואלי בזמן אמת גם אפשרויות נוספות כגון: שליחת קבצים (מכל הסוגים), שיחות וידאו באמצעות מצלמות אינטרנט, שיחות קוליות, משחקים מקוונים, אופציה לאמוטיקונים (סמלי הבעה ציוריים) בהם המשתמשים מביעים את תחושותיהם בצורה גרפית. בכדי לעבוד עם IM, על שני המשתמשים להיות מחוברים לאינטרנט בו-זמנית, על שניהם להיות מנויים על השירות, ועל מקבל המסר המיועד להיות מוכן לקבל הודעות. מקבל המסר יכול גם לחסום הודעות לא רצויות. ניתן להחליף מסרי IM עם מספר משתמשים בו-זמנית. ניתן לשמור את ההיסטוריה של ההתכתבות ב-IM.

תוכנת המסרים המיידיים מאפשרת לבצע כמה פעולות באופן סימולטני בזמן שימוש במחשב נייד ובאינטרנט (בין אם משחקים, ובין אם עיצוב גרפי או קורס עיצוב גרפי). היא מאפשרת שיחה עם כמה משתמשים בו זמנית במקביל ויכולה להיות פעילה כל זמן שבו המשתמש מחובר  לאינטרנט.

כך שהמשתמש למעשה מקבל גישה לאטרקציה רבגונית וירטואלית.

אנו גם עושים שימוש יום יומי בתוכנות אלו וכך גם חברינו ומכרינו, הדבר הביא להגברת העניין שלנו בתופעה ולכן בחרנו ללמוד אותה מקרוב.

תיאוריית הצרכים וגישת הסיפוקים והשימושים

בכדי להבין את המשיכה לשימוש במדיום של תוכנות מסרים מיידיים ובאינטרנט בפרט נשתמש בתיאוריית הצרכים וגישת הסיפוקים והשימושים.

הטענה המרכזית שגורסת תיאוריה זו  (למיש, 1999) שפותחה לאורך השנים ונבחנה על-ידי חוקרים שונים שבחנו מדיה מגוונת, היא שילדים בוחרים מדיום על-פי המענה שהמדיום נותן לצרכים שלהם בתחום החִיברות (סוציאליזציה) בכלל והאינטראקציות התקשורתיות בפרט. באמצעות השימוש שהיחיד עושה באמצעי התקשורת, הוא משיג 'סיפוק צרכים'. היחיד הוא סלקטיבי והוא בוחר (פחות או יותר במודע) אמצעי תקשורת ואת תכניהם, על סמך התפקיד או המשמעות שאמצעי התקשורת ותכניו ממלאים בשבילו והנגישות של אלטרנטיבות פונקציונאליות (אלטרנטיבות פונקציונאליות הכוונה ליחסים בין אישים, חברת השווים, פעילות פנאי, נורמות וערכים בחברה וכד').

מ'גישת הסיפוקים והשימושים' עולה כי המדיה היא אמצעי שהפרט בוחר למילוי צרכיו וסיפוקיו. מכאן ניתן להבין את הפופולאריות של תוכנות המסרים כאמצעי הממלא את צרכיו של המשתמשים בו.

הצרכים אותם מספקים תוכנות ה - IM וההיבטים החיוביים:

שמירה על אנונימיות: מאפשרת לגולש ליצור אישיות חדשה, ומהווה גורם משיכה משמעותי. בני נוער רבים נוטים לרכוש כינוי שיש בו לא רק מהייחודי והשונה, אלא הוא כולל רמז (אמיתי או שיקרי) על גילם, מצבם הנפשי, מקום מגוריהם או חזותם. ניכר כי משתמשים בוחרים בזהויות שהיו רוצים להידמות להם. אחרים מאמצים זהויות מנוגדות לגמרי מאישיותם האמיתית. רוב הגולשים לוקחים בקלות סיכונים רגשיים ומבטאים דעות שביום יום הם אינם מסוגלים לבטא ללא חשש ממתן דין על התנהגות "לא ראויה" מצד אחד , וגילוי חולשות ורגישויות מצד שני. בני נוער בסייבר ספייס מזוהים ומשויכים באופן שבו הם בוחרים להציג את עצמם. השילוב של האנונימיות וחוסר הזהות מביא לתחושת חופש מוגברת, שבעקבותיהם בני הנוער מרגישים חופשיים להתנהג כתאוות נפשם. תחושה זו גורמת למשתמש לבטא את עצמו בצורה משוחררת ואמיתית יותר, ולנהוג לפי רצונות וצרכים פסיכולוגיים פנימיים שלו, ללא התייחסות לגבולות ולציפיות הסביבה ממנו.

- חוויות וירטואליות: המרחב שהאינטרנט מספק מאפשר לגולש הצעיר לחוות חוויות מסוגים שונים כגון חיפוש מידע, שימוש בפורומים שונים, משחקים מקוונים, היכרויות עם מגוון רחב של אנשים ואפשרות לקיים כמה שיחות במקביל בזכות התקשורת הא-סינכרונית בתוכנות מסרים מיידיים וצ'אטים. חוויות אלו יוצרות אשליה של תקשורת משמעותית עם אנשים ומרגע שהרגשות והחוויות הלא מודעים עולים אל המודע, קשה יותר לגולש להדחיק אותם שוב. מכאן ההבחנה בין דמיון ומציאות עלולה להיטשטש.

- יצירת קשרים בינאישיים וירטואלים: תוכנות המסרים המיידיים (IM) כגון ICQ, מסנג'ר, צ'אטים ופורומים מאפשרים יצירת קשרים עם אנשים הנמצאים במקומות שונים ואף בקצוות עולם, דיבור וירטואלי ושליחת מסרים ללא תלות בזמן ובמקום מהווים גורם משיכה לילדים ולנוער הנהנים מהיכולת לתקשר עם כמה משתתפים באותו הזמן והיכולת "לשמור" את החברים ברשימה עד לפעם הבאה שיתחברו. נראה שמשתמשים רבים מעדיפים ערוץ תקשורת זה בעיקר משום שהם יכולים להתבטא עם פחות הפרעות. העובדה שהתקשורת היא תקשורת של כתיבה וקריאה נותנת יכולת לחשוב על הטקסט, לערוך אותו, למחוק. דבר השונה לחלוטין מתקשורת דיבורית. בתקשורת זו המשתמש נמצא פיסית לבד עם עצמו והמחשב.

- תחושת ביטחון: להעדר קשר עין יש ערך ייחודי ומהותי ביותר. נערים ביישנים הלוקים בחוסר ביטחון בצורת תקשורת פנים מול פנים נוטים לחוש יותר ביטחון בקשר הווירטואלי "הפחות מסוכן". כך מתאפשר למתקשר להיות ישיר ומשוחרר יותר, במיוחד בהרגשה שהוא פחות "נבחן" בעיני בן שיחו. נראה כי בקרב מכורים לאינטרנט הביישנות ירדה באופן משמעותי בזמן הגלישה.

- סיפוק צרכים ראשוניים: גולשים רואים אנשים אחרים שגולשים בכדי לפגוש אנשים, לבדר את עצמם או כדי לפתור בעיות. אדם יגלוש כדי לברוח מסכסוכים משפחתיים לדוגמא או יגלוש בשל לחץ חברתי של חבריו לקיום פעילויות אונליין שונות.

- סביבת גלישה נוחה: גלישה בסביבה הביתית מאפשרת נוחות מקסימאלית וסיכוי גבוה שהנער לא ירצה לעזוב סביבה זו. ככל שהנגישות לאינטרנט רבה יותר, כך הסיכויים שאדם ישקע בגלישה גבוהים יותר.

תוכנות מסרים מיידיים (IM), המהוות את אחד השימושים הפופולריים ביותר לתקשורת אלקטרונית כיום,  מספקות גם את אחד ממוקדי המשיכה העיקריים למכורי אינטרנט ובמיוחד לצעירים שביניהם.(Goodman,J, 2007) תוכנות אלו מקיימות תקשורת בזמן אמת ,משלבות יחד ממשק מולטימדיה ייחודי כגון וידאו, סאונד ותמונה ומאפשרות לקיים רמה של זהות אישית אשר באופן יוצא מהרגיל פונה לנוער. ממחקר שנערך לאחרונה בטיוואן, (Chien-(Huang.L, Ya-Chung.S, Yueh-Chiang.L and Shih-Chia.W, 2007 המתמקד בהשפעת תוכנות מסרים מיידיים על תחושת הסיפוק מתקשורת בין אישית וירטואלית, בקרב תלמידי תיכון, ניכר כי ישנו קשר וודאי בתחושת הסיפוק הנגרמת כתוצאה משימוש בתוכנות ה-IM. המחקר מדגים כי מתבגרים עשויים לשפר את הקשרים החברתיים שלהם דרך השימוש בתוכנות אלו ואף מרגישים טוב יותר במערכת היחסים הבין אישית הוירטואלית. עוד נראה כי  ההתנהגות האינטראקטיבית האופיינית לתוכנות אלו הינה שיתוף במצב הרוח, הבעת מחשבות, הבנה הדדית, שיחות פרטיות, אמון הדדי, "להיות חשוב", כושר שכנוע, יכולת השפעה. לתוכנת ה-IM יש שלושה מאפיינים עיקריים:

•-          תקשורת קצרה: חילופי הודעות עוברות במהירות באינטראקציה זמנית.

•-          קלות שימוש במדיה: תוכנות המסרים המיידיים מספקים תקשורת מהירה ויעילה וכששיחה הופכת להיות מורכבת יותר, קל ונוח להשתמש במדיה של קול, מצלמה ועוד.

•-          רב-פעולות: היחיד יכול להשתמש בתוכנות אלו על מנת לתקשר בזמן שהוא עושה עוד פעולות באותו הזמן.

לכל 'מדיום תקשורתי' מאפיינים משלו. כל מדיום מאפשר אינטראקטיביות ייחודית הנוצרת מכלל המשתנים הלוקחים חלק במהלך התקשורת באמצעות אותו מדיום, וכל המשתנים יחד יוצרים סביבה ייחודית. ישנו קשר הדוק בין 'צורה-לתוכן' (הדרך בה מעבירים מסר במדיום מסוים). מאפייני מדיום תקשורתי 'כופים' על המוען ועל הנמען להסתגל למאפייני המדיום ולהתאים את המסר שהם רוצים למדיום.

בסביבה של מסרים מיידיים מדובר בתקשורת שמתקיימת באמצעות מסרים גרפיים, כתב, אייקונים, סמלי הבעה וכד'. הכתיבה מאפשרת לכותב לעצב את המסר, לעשות תהליך רפלקטיבי על מחשבתו, ולהתבונן במסר הכתוב של האחר. הכתיבה משפיעה על היכולת לחשוב, לדמיין, לזכור ולפתור בעיות. דבר ייחודי לסביבה זאת הינו למעשה מה שאין בה - לא עומדים לרשות המוען והנמען דרכים נוספות שבאמצעותן אנו מעבירים מסרים: אינטונציה, קצב דיבור, שפת הגוף- הבעות פנים, תנועות ידיים, מרחק פיזי בין דוברים, מצב גוף של דובר אחד מול השני, התקרבות/התרחקות פיזית.

השפעת השימוש בתוכנות על המשתמשים - ההיבטים השליליים:

בן-רפאל (בן-רפאל. א, 2006) מכנה את תופעת השימוש הגוברת והיקשרותו של הנוער למחשב בכל מגוון הפעילות שהוא מאפשר, בשם "נוער מסכים". ילדים ובני נוער יכולים להישאר מרותקים לטכנולוגיה האלקטרונית שעות על גבי שעות ולרבים מהם זה עשוי להיות דפוס דומיננטי באורח החיים. השפעה קיצונית זו מעוררת שאלות רבות ביחס למשמעות הדבר מבחינת התפתחות הנוער ודמותו. מבחינת התפוקה הסימפטית של הפעילות המסכית האינטנסיבית של הצעירים בימינו, ניכר בהתקשרויות הגלובליות וסוגי יחסי הגומלין הגלובליים שהיא מאפשרת. היום יכולים צעירים מכל העולם לתקשר זה עם זה בצורה מקוונת- לחיות את הגלובליזציה כעובדת חיים יומיומית. הדבר מאפשר ידע ואפשרויות טיפוח כישורים המייצגים ערכים חינוכיים כגון העברת מידע על חידושים, נושאים בעלי ערך כללי ועוד. מנגד, טוען בן-רפאל, קיימים היבטים שלילים בטכנולוגיה זו שהנוער צריך לשלם.

היבט ראשון הוא ביחסי הגומלין הנעדרים מהבעות פנים וגוף, רגשות העוברים בין בני שיח, דינאמיקה חברתית, שהם העיקר ביחסי גומלין בעמידה פנים מול פנים.

התקשורת האלקטרונית היא הרבה פחות פרסונאלית, ומתקיימת לרוב בשל אינטרסים מוגדרים ונטולי חשיבות מבחינת הבנייה חברתית ומתרחשת מחוץ לקונטקסט חברתי משותף,ולפיכך משוללת משמעות מעבר לקשר המתרחש בה. מחיר כבד נוסף יכול להתרחש כאשר הפרט שמשקיע את עצמו בפעילות המסכית באינטרנט עלול להישאר ללא מעגל חברתי ממשי במקום שבו הוא חי. מחיר החברתיות האלקטרונית עלול להיות חוסר חברתיות בחיים הרגילים. עצם הישיבה מול מסך פירושה "ישיבה בבית" והחלשת הדחף בחיפוש אחר חברים. כמו כן הדבר עלול ליצור קשיים בהשתלבות חברתית בבוא הזמן. הפרעות אלו לעיתים נהיות רציניות ביותר כשהשימוש העודף באינטרנט מוביל להתמכרות לאינטרנט.

הזמן שהאדם משקיע בפעילות כלשהי עשוי להוביל לתלות פסיכולוגית או פיסית המהווה יסוד להתמכרות. ההתמכרות לאינטרנט הושוותה להתמכרויות אחרות כגון הימורים, התמכרויות למין, צפייה כפייתית בטלוויזיה, וכמו בהתמכרויות אלו "מכורי האינטרנט" חוזרים שוב ושוב לעיסוק הממכר. בירד וולף (Beard,K & Wolf,M, 2001), טוענים כי כמו התמכרויות אחרות, ההתמכרות לאינטרנט באה לידי ביטוי בהתמסרות מוחלטת לפעילות מסויימת. לפי גולדברג (Goldbeg, I, 1996), שימוש לא מותאם באינטרנט מוביל למצוקה או להתנהגות בעייתית הבאה לידי ביטוי בשימוש מתארך והולך ,ובתסמונת הגמילה בכל פעם שמנסים להפסיק שימוש זה. כשחזרה לשימוש באינטרנט יהיה מלווה בתחושת הקלה. ככל שהפעילות באינטרנט פונקציונאלית ומתגמלת יותר כך יפתח האדם תלות עזה יותר.  הסיכון להתמכרות לא פוסח על גיל ומין; יכול לקרות לילדים, מתבגרים ובוגרים כאחד.

יאנג בספרה (Young, K., 1998) מפרטת בצורה דקדקנית כיצד לזהות סימנים המצביעים על התמכרות לאינטרנט:

• מחוברים לאינטרנט במשך 6-10 שעות ויותר, יום אחר יום.
• הרגשת אי נוחות, רוגז, חרדה בזמן שלא מחוברים לאינטרנט, ומצפים בקוצר רוח למפגש הבא עם האינטנט. חשיבה אובססיבית על מה שקורה באינטרנט.
• גלישה מסיבית יותר ויותר על מנת להשיג סיפוק
• חוסר יכולת לעצור או לשלוט בכמות הגלישה, הישארות אונליין יותר ממה שהתכוון.
• הפסדת או סיכון קשרים חברתיים, עבודה או קריירה בגלל האינטרנט.
• השתמשות באינטרנט כדרך לברוח מבעיות או לטיפול עצמי בדיכאון.

על פי מחקריה של יאנג נראה כי אנשים נוטים להשקיע יותר ויותר מזמנם הפנוי בגלישה באינטרנט, דבר המשלם מחיר שגדל וגדל בחיים האמיתיים שלהם. התפיסה של האינטרנט ככלי מידע ותקשורת העתיד גרמה להתעלם מ"הצד החשוך" של הסייברספייס. יאנג מצביעה על ארבעה סוגים עיקריים של "התמכרות לאינטרנט": התמכרות למין ברשת- שימוש תדיר באתרי פורנוגרפיה או השתתפות בצ'טים ארוטיים, התמכרות למערכות יחסים ברשת- מעורבות רגשית יתרה במערכות יחסים וירטואליות, השתתפות אובססיבית במשחקים מקוונים, הימורים וקניות ברשת.

ילדים ונוער נוטים יותר להתמכר לאינטרנט, בעיקר בעקבות שימוש מופרז בחדרי השיחה, אך גם כתוצאה מגלישה אינטנסיבית ומהשתתפות במשחקים מקוונים. כך ניכר ממחקר איטלקי שנערך על תופעת ההתמכרות לאינטרנט (Ferraro.J and Caci.B, 2007). התמכרות הילד לאינטרנט פוגעת בו ישירות. היא עלולה להפוך אותו לאדם מתבודד ולהרוס את חיי המשפחה לעתיד שלו. ילדים ביישנים, ילדים בעלי דימוי עצמי נמוך וילדים עם בעיות במשפחה, נתונים בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר להתמכרות.

התפתחות תרבות האינטרנט משפיעה באופן ניכר על הצעירים, המוגדרים "דור הרשת" (Tapscott,1999). השימוש בכל או בחלק מטכנולוגיות האינטרנט ובין היתר תוכנות המסרים המיידיים משפיע על חייהם הקוגניטיביים, אמוציונאליים וההתנהגותיים. הלשון, השפה וייצוגיהן הגרפיים מפעילים בכל גיל את הפונקציות הקוגניטיביות העיליות, הדורשות בין היתר: חשיבה, למידה, הבחנה, זיהוי, דחיית סיפוקים. חלק מהפעלת הטכנולוגיות הללו כגון ראיית המחשב, הדלקתו או ההמתנה להטענת מידע יכולה לפתח תלות פסיכולוגית בתחושות ובעוררות אמוציונאלית אינטנסיבית כמחולל הנאה, אהבה, שמחה, תקווה ועוד (Power & Dalgleish, 1997).

היתרונות על פי מחקרים

מחקרים מצאו כי ישנם יתרונות רבים לשימוש ב-IM ובצ'אט בקרב בני הנוער ויש לכך השפעות חיוביות על ההתנהגות החברתית שלהם.

להלן היתרונות:

1. הגולשים פעילים יותר מבחינה חברתית

בניגוד לדאגות הרווחות בציבור כי ילדים המחוברים לאינטרנט נוטים להתבודד, מהמחקר עולה כי בני הנוער הגולשים ברשת הם פעילים מאוד מבחינה חברתית ובמקרים מסוימים אף יותר מחבריהם הלא מחוברים. החוקרים מצאו, כי לילדים אשר עושים שימוש באינטרנט יש מספר ממוצע של חברים זהה לזה של ילדים אשר בביתם אין חיבור לאינטרנט.

מבחינה של הרכב החברים של הילדים הגולשים נמצא כי הקשר עם 8-13% מתוכם נוצר באינטרנט ונשמר, על אף המרחק הגיאוגרפי. 13% מהבנים והבנות הגולשים מסרו כי הכירו את חברם הקרוב ביותר באינטרנט. מסתבר כי האינטרנט אינו משנה את דפוסי החברות המסורתיים: בנים נוטים להכיר בנים, בנות להכיר בנות ובשני המקרים הם נוטים להכיר חברים בני גילם.

הזדמנות להרחיב את חוג החברים, ולהיחשף למגוון תרבויות וסוגי אנשים, ולהשתייך לקבוצות שונות.

החוקרים גילו כי לבני נוער המחוברים לאינטרנט יש מספר חברים גדול יותר מחוץ לשכונה ולעיר המגורים לעומת הלא - מחוברים. כאשר נבדקה מידת האמון שבני נוער חשים כלפי חברים, הם דווחו על מידה נמוכה יותר של אמון כלפי חברים שהכירו ברשת לעומת האמון שהם רוכשים לחברים שהכירו בשכונה או בבית ספר. (טרבלסי חדד ומור, 2003).

2. קבוצות תמיכה מקוונות

מחקרים וסקרים הראו בעקביות כי קבוצות-תמיכה פנים-אל-פנים מצליחות במידה רבה לעזור לפרט להתמודד עם מצוקותיו האישיות. הרחבת השימוש בקבוצות-תמיכה מקוונות אפשרה לשלב הצלחה זו עם יתרונות רבים המיוחדים לסביבה המקוונת, ולשפר בכך עוד יותר את התרומה של התמיכה החברתית לבני נוער במצוקה. לקבוצת-תמיכה מקוונת יש אותם מאפיינים מיוחדים של תקשורת באינטרנט, ובכך גלומים יתרונות מיוחדים: התרומה של האנונימיות להעזה ולחשיפה האישית, החשיבות של העדר קשר-העין להפחתת החשש מפני בחינה וביקורת, האפשרות ל"בריחה" קלה שתורמת לאומץ להיפתח, הנטרול של הבדלי המעמד (בשל העדר גורמים של הופעה אישית וביגוד) והפחתת ההבדלים הבינמיניים שתורמים ליתר שוויוניות -- כל אלה תורמים להסרה מהירה יותר של עכבות ולהעמקה של התכנים האישיים. כלומר, מבחינת הדינאמיקה בקבוצה המקוונת, היא מהירה יותר ובעלת עוצמה רבה יותר בהשפעתה על המשתתפים. כמו-כן, כמובן, אין להפחית מהערך הרב של האפשרות היעילה להתחלק במידע (כגון: קישורים רלוונטיים לאתרי אינטרנט, מסמכים מצורפים, תמונות). נוסף על כך, בהיות הקבוצה מקוונת, היא עוזרת להתגבר על קשיים פיזיים של מרחק, נכות, תחבורה, חנייה ועוד.

סקירה נרחבת של השימוש בקבוצות פנים-אל-פנים מסוגים שונים עם מתבגרים הראתה שזו דרך אפקטיבית מאוד להביא אותם לידי חשיפה אישית, אוורור רגשות, קבלת מידע והתחלקות בו, קבלת תמיכה בינאישית וכן מתן תמיכה כזו (ברק, 2003)

3. אנונימיות - אמצעי להתגבר על חרדה חברתית, ביישנות או חוסר בטחון בקרב בני נוער

בני נוער אשר חשו חוסר בטחון חברתי או בדידות בבית הספר בחיי היום-יום נטו יותר לתקשר ב-IM עם אנשים שלא היה להם קשר ישיר איתם. לעומת זאת, בני נוער ללא בעיות חברתיות נטו לתקשר ב-IM עם חבריהם הקרובים. ההסבר לכך יכול להיות שבני נוער אשר חשים חרדה חברתית ובדידות עשויים לחוש שהם יכולים להביע עצמם בצורה טובה יותר עם זרים מאשר עם כאלה המכירים אותם גם אישית. מחקר זה אף מצא כי לשיחות ה-IM השפעה חיובית על בני הנוער. ממצאי המחקר מצביעים על כך שחלה ירידה בבדידות ובדכאון ועלייה במעגל החברתי לאחר שימוש של שנתיים ב-IM. (Gross, Juvonen, Gable)

4. גורם חיובי בהתפתחות האישית והחברתית של בני הנוער

אחד הדברים המאפיינים את המתבגרים הוא הרצון להתנסות בדברים חדשים ולשחק עם זהויות שונות. לעומת מקומות המפגש המסורתיים בהם נהגו בני הנוער להיפגש בעבר, פנים אל פנים, המרחב הקיברנטי מציע סביבה חיובית לגדילה והתפתחות. בטכנולוגיות ה-IM והצ'אט ובני הנוער יכולים ללבוש זהויות שונות על מנת להתנסות באינטראקציות שונות עם אנשים שונים וכך מתפתחות ומשתכללות המיומנויות החברתיות שלהם. ((Abel

5. שיחה בזמן אמת ((real time

אחד היתרונות הגדולים של IM וצ'אט הוא האפשרות לשיחה בזמן אמת, סינכרונית, בין בני הנוער, ובני הנוער אף ציינו כיתרון את קבלת התגובות הכמעט מיידיות מחבריהם. עניין זה תורם לשיחה קולחת בין בני הנוער וזאת בניגוד לאמצעים כמו הדואר האלקטרוני שבו אין את יתרון זמן האמת.

6. הפצת מסרים חיוביים לבני נוער

הצ'אט עשוי לשמש כגורם להפצת מסרים חיוביים לבני הנוער בנושאים שונים כגון: מניעת עישון, אמצעי מניעה, מניעת התמכרות לאלכוהול וסמים, נהיגה בטוחה וכד'. דוגמה לכך היא עמותת Gottaquit   - עמותה ללא כוונת רווח בארצות הברית שמטרתה לגרום להפסקת עישון בקרב בני נוער. עמותה זו נעזרת בטכנולוגיית הצ'אט על מנת לתקשר עם בני הנוער ולהפיץ את מסריה.

7. במערכות למידה מרחוק  ה-IM משמש להתייעצות און ליין בין תלמידים לתלמידים ובין תלמידים למורים.

מחקרים מצאו שה-IM משמש כלי עזר מאד משמעותי בלמידה מרחוק. החוקרים Morris Cooze and Michael Barbour חקרו את השימוש של ה-IM ע"י סטודנטים כאמצעי לבניית קהילה מקוונת בסביבה של למידה מרחוק. המחקר נערך בקרב 41 סטודנטים בקורס לחינוך שהתקיים במרכז ללמידה מרחוק. בסיום הקורס 24 סטודנטים ענו לשאלון המקוון.

הסטודנטים ציינו סיבות שונות לשימוש בצ'אט עם סטודנטים אחרים בקורס: להיכרות עם סטודנטים אחרים בקורס, לדיון כללי על רגשותיהם בקשר לקורס בכללותו, לדיון על מטלות הקורס ולקבלת משוב על התהליכים בהם עברו בקורס.

הסטודנטים ציינו את אופן העזרה של ה-IM במהלך הלימודים מרחוק:

• עזרה במטלות הקורסים
• השלמת חומר משיעורים שנעדרו מהם
• הכרות מעמיקה עם הסטודנטים האחרים בקורס
• אפשרות לשוחח עם יותר מאדם אחד בו-זמנית
• השגת מידע בצורה מהירה.
• יצירת קשר מהיר עם המרצה.
• קולבורציה עם סטודנטים אחרים בקורס
• אמצעי תקשורת קל ונוח

לטענת המחקר, השימוש בתקשורת מבוססת אינטרנט מגבירה את הסיכויים לסיום מטלות

הקורס.

חסרונות השימוש ב-IM ובצ'אט

לצד היתרונות של השימוש של בני הנוער ב-IM ובצ'אט מחקרים אחרים מצאו כי ישנם חסרונות רבים לשימוש זה. לשימוש הנפוץ באמצעים אלה ישנן השפעות שליליות על ההתנהגות של בני הנוער מהיבטים רבים ושונים.

ל-IM ולצ'אט חסרונות וסכנות רבים אך חדרי השיחה (צ'אט) הם, כנראה אזורים מסוכנים בהרבה מה- IM. היכרות "חברים" באינטרנט הינה תופעה שכיחה ומקובלת. המשתתף נכנס לחדר, מתחיל לשוחח עם מישהו ובטרם שם לבו לכך, הוא מפתח מערכת יחסים. מערכת היחסים יכולה להיות טובה וחיובית, אך לפעמים, עלולה להיות שלילית ואף מסוכנת. לעתים, אנשים משתמשים בחדרי השיחה כדי לנצל אנשים אחרים ולפגוע בהם.

להלן החסרונות:

1. ירידה בקשרים החברתיים

מספר מחקרים שנערכו הצביעו על כך שנערים שהשתמשו יותר באינטרנט הראו ירידה במעורבות חברתית וברווחה הנפשית ועלייה בתחושות של בדידות ודיכאון. הסברים אפשריים לכך הם שהזמן שבו מחוברים לאינטרנט הוא על חשבון הזמן שהוקדש קודם לחברים. הסבר אחר הוא, שמתבגרים אלו יוצרים חברויות "וירטואליות" דרך הרשת, במקום חברויות בחיים האמיתיים, שהן חזקות, משמעותיות ותומכות יותר. קשרים שנוצרים דרך האינטרנט משמעותיים במיוחד, כנראה, עבור אנשים בודדים וחרדים יותר המתקשים ליצור קשרים במקומות אחרים. מעניין לציין, עם זאת, שנראה כי לאחר כשנתיים של חיבור לאינטרנט ההשפעה השלילית על יחסים חברתיים פוחתת, אולי בגלל ש"נרגעים" מהחידוש ומתחילים להשתמש ברשת בצורה יעילה יותר.

התפתחות טכנולוגיות ה-IM והצ'אט, מעודדת באופן סמוי את ביטויים של יצרים שליליים שונים של האדם כגון: פורנוגרפיה, סקסיזם, ניכור, עוינות, אגרסיביות, תוקפנות. אמצעי תקשורת אלה מעודדים התנהגויות המנוגדת לנורמות החברתיות הרווחות מחוץ לרשת. (מור, 2003).

כיום הולכת ונותרת הסכמה בין חוקרים רבים כי הטכנולוגיות החברתיות מאפשרות לממש את החופש האישי, לפעול על פי פנטזיות, לאתגר נורמות חברתיות ולממש היבטים על הזהויות האישיות אשר בנסיבות אינטראקטיביות רגילות היו מוגבלות ואף אסורות.

למרות שתוכן השיחות ב-IM דומה לשיחות פנים אל פנים, בני נוער דיווחו כי הם מעדיפים שיחות פנים אל פנים או שיחות טלפון. (Quinn, Boneva, Kraut1, Kiesler, Cummings, Shklovski)

מקומות המפגש המסורתיים בהם  נהגו בני הנוער להיפגש פנים אל פנים לימדו את בני הנוער להבחין בניואנסים השונים של היחסים, לקרוא את שפת הגוף, ולהגיע לפשרות בדרכים המתייחסות לאדם בכללותו. התקשורת באמצעות ה-IM והצ'אט היא חד ממדית, מתבססת על שפה כתובה בלבד ואיננה מתחשבת באלמנטים של שפת גוף ובניואנסים השונים. כך לדוגמה, כאשר נער כועס על חברתו הוא יקליד את המילים "אני כועס" והיא איננה נחשפת למבט בעיניו האומר "אני עדיין רוצה להיות חברך".  התגובה גם היא תהיה באותו הסגנון. לכן בני הנוער המתקשרים באמצעות ה-IM והצ'אט אינם נחשפים לעושר ולמורכבות של היחסים הבינאישיים  ואינם לומדים כיצד להתמודד עם כל המכלול. ((Abel

3. רומנטיקה באינטרנט

הקשרים הרומנטיים ברשת נפוצים מאוד, בכל הגילאים. באמצעות האינטרנט, בני-נוער יוצרים לעתים קרובות קשר עם אנשים, אשר לא נמנים עם קבוצת הגיל שלהם (להבדיל מהקשרים שהם יוצרים בבית-הספר עם בני גילם), אלא עם בני-נוער מבוגרים יותר ואף עם אנשים מבוגרים. בני הנוער טועים בכך שהם סומכים על חבריהם המקוונים בקלות יתרה.

מערכות היחסים המקוונות אינן פיזיות (מתי בפעם האחרונה הם הלכו ביחד לים?, לסרט?, לספא?), אך השיחה יכולה להיות בעלת אוריינטציה פיזית-מינית. ניתן להגיע לאינטימיות מקוונת רבה ולכן בני-נוער נוטים להאמין שהם מכירים את בן שיחם טוב יותר ממה שהם באמת מכירים. דבר זה יכול להוביל לכך שבני הנוער יחליטו להכיר את חבריהם מהאינטרנט ולהיפגש עמם פנים אל פנים. כך הקשר הופך מקשר וירטואלי לקשר פנים מול פנים. לעתים, מפגשים מסוג זה יכולים להוביל לתוצאות לא רצויות והרסניות. (מדינה, 2001)

4. התמכרות

התמכרות לאינטרנט עלולה להביא לירידה בלימודים ולפגיעה בחיי החברה של המתמכרים.

האינטרנט, בדגש על הצ'אט, הוא מדיום ממכר, ושימוש אינטנסיבי בו עלול לגרום לאובדן תחושת הזמן. ללא השגחה מתאימה וניהול זמן נכון, ילדים ובני-נוער המשתמשים בכלי זה, עלולים לזנוח את חובותיהם לבית-הספר ואת חבריהם, למען הצ'אט באינטרנט. (מדינה, 2001)

5. פגיעה בכושר הביטוי -  כתיבה ודיבור

הורים ומחנכים רבים מביעים דאגה שהשימוש הנפוץ בצ'אטים ו-IM בקרב בני הנוער עלול לפגוע משמעותית בכושר הביטוי ויכולת הכתיבה. ידוע כי בני הנוער נוהגים להשתמש בשפת קיצורים, סלנג ואייקונים (Emoticons) לצורך תקשורת על גבי הרשת. (Pasnik)

החוקר David Craig חקר 11,341 שורות של טקסט מתוך שיחות  IM וצ'אט בין בני נוער אמריקאיים בגילאי 12-17. קרייג אפיין ארבעה סוגים של סלנג ב-IM:

•א.      תחליפים פונטיים - כאשר הברה אחת או יותר, או יחידות של הבהרות מוחלפת בסדרת אותיות הנשמעות פונטית זהות להברה. לדוגמה, צירוף האותיות "ur" מחליפות את המילים "you're, you are, your ", צירוף האותיות "luv" מחליפות בצורה פונטית את המילה "love".

•ב.      ראשי תיבות - הרכבת צירופים מהאות הראשונה של כל מילה בביטוי כתחליף לביטוי עצמו, לדוגמה הצירוף "lol" בא במקום הביטוי "laughing out loud" והצירוף "omg" מחליף את הביטוי "Oh my god".

•ג. קיצורים - הורדת אותיות התנועה (vowel) ממילים שלמות, לדוגמה שימוש ב"ppl" במקום המילה "people" ושימוש בקיצור "bc" במקום המילה "because".

•ד. שיבושי לשון חסרי משמעות - צירופים של אחד או יותר משלושת הסגנונות הקודמים, או שיבושים בלתי הגיוניים של מילים. לדוגמה, שימוש בביטוי "lolz" שמורכב מהביטוי המוכר "lol" והוספת האות "z" ללא שום הגיון.

אך לא כל החוקרים תמימי דעים לגבי ההשפעות השליליות של תוכנות ה-IM והצ'אט על יכולת הביטוי של המתגברים.

Pasnik טוענת שניתן להשתמש במשיכה של בני הנוער לתקשורת און ליין כדי לחזק את העניין שלהם בכתיבה. השפה המיוחדת בה נוהגים בני הנוער לתקשר מהווה מעין "קוד סודי "ביניהם שההורים לא תמיד מבינים. הכתיבה הבלתי פורמאלית ברשת מעניקה תחושה לבני הנוער שהכתיבה היא לא רק מטלה שיש לבצע במסגרות פורמאליות, אלא ניתן להשתמש בה בכל הזדמנות. בני הנוער עשויים לגלות שהכתיבה היא הרבה יותר מאמצעי לתקשר עם אנשים אחרים. היא יכולה להיות הזדמנות להתבוננות פנימית והזדמנות לבדוק איך רעיונותיהם ודעותיהם של בני הנוער מובעים על גבי המסך או הנייר. היא יכולה להוות מקור לגאווה. כאשר בני הנוער רואים כיצד אחרים מגיבים למה שהם כתבו, הם למדים שיש ערך למה שהם כותבים.

Pasnik מציעה מספר רעיונות כיצד לנצל את המדיום לטובת עידוד הכתיבה:

•א.      שימוש ב-IM ודואר אלקטרוני מעודד בני נוער לחשוב על סגנונות  תקשורת. יש להסביר לבני הנוער את ההבדל בין שימוש ב-IM ושיחת טלפון כמו כן, יש להסביר לבני הנוער את חשיבות השפה והפרסונליזציה, וחשיבות קהל היעד. כדאי להצביע בפני המתבגרים על ההבדל בין תקשורת כתובת לתקשורת פנים אל פנים הכוללת שפת גוף. תקשורת כתובה עשויה לדרוש מלל רב יותר, כגון רקע או מידע נוספים.

•ב. שימוש  בדואר אלקטרוני, IM וצ'אט לצרכים אישיים ולא רק למטלות לימודיות. כך בני הנוער יגלו את ההנאה שבכתיבה לצורך ביטוי אישי ולא רק לצרכים לימודיים.

•ג. התאמת סגנון הכתיבה למטרת הכתיבה. על בני הנוער להבין שכתיבה מקוצרת ושימוש בסלנג מתאימים לתקשורת עם חברים ברשת בעוד שסגנון כתיבה פורמאלי יותר מתאים יותר למטרות לימודיות.

•ד. הכתיבה היא תהליך. על בני הנוער להבין שתהליך הכתיבה מורכב ממספר שלבים ואיננו תמיד מיידי. גם כותבים מקצועיים כותבים מספר טיוטות ולוקח להם זמן לנסח ולערוך את רעיונותיהם עד שמתקבלת תוצאה ראויה לדעתם. משום כך, חשוב ללמדם לתכנן את הזמן אחורה ממועד הגשת העבודה.

•ה. איתור אתרי אינטרנט המציגים כתיבה איכותית בתחומי העניין של בני הנוער. בני הנוער ייחשפו לאתרים בהם הכתיבה והתכנים הם ברמה גבוהה וכך סגנון הכתיבה שלהם יתפתח וישתפר.

(Pasnik)

דייוויד קרייג אף טוען השימוש הנפוץ של בני נוער בצ'אטים ו-IM איננו מונע בפני הנוער לפתח מגוון  רחב של מיומנויות הקשורות בשפה. נהפוך הוא, ה-IM מהווה יתרון בפיתוח האוריינות בקרב בני הנוער מכיוון שהוא מקדם מגע תדיר עם מילים, שימוש במדיה הכתובה לצרכי תקשורת, לימוד של אוריינות אלטרנטיבית, רמת נוחות גבוהה יותר לגבי שימוש פונטי והמבנה הכולל של השפה. קרייג אינו שולל את העובדה שישנה ירידה ביכולת הביטוי של בני הנוער אך הוא מייחס ירידה זו לכך שמערכת החינוך אינה מלמדת מיומנויות אלה בצורה טובה מספיק. בשל כך, כאשר בני הנוער נקראים להשתמש במיומנויות כתיבה הם משתמשים באלה המוכרות להם ביותר - אלה של ה-IM והצ'אט. (Craig, 2003)

בהרצאה שהוצגה באפריל 2004 בכנס של האגודה האמריקאית למחקר חינוכי הציגה החוקרת גלוריה ג'ייקובס את מחקרה שעוסק בקשר בין שפת ה-IM והכתיבה הפורמאלית בקרב בני הנוער. החוקרת הראתה כי בני הנוער משתמשים בכתיב ובמבנים דקדוקיים המיוחדים ל-IM על מנת לקדם עצמם מבחינה חברתית ותרבותית.  בנוסף טוענת החוקרת כי כדאי ליישם את הידע שהתלמידים צוברים בעת הכתיבה ב-IM לגבי התאמת הטקסט לקהל היעד ולמטרת הכתיבה בהוראת הכתיבה הפורמאלית בכיתה. בהבנת האופן שבו התלמידים לומדים להתאים את הכתיבה שלהם במדיום כגון IM עשויה לספק תובנות לגבי הדרך  שבה ניתן לשפר את הוראת הכתיבה הפורמאלית בכיתה.  (Jacobs, 2004)

6. אנונימיות והתחזות - הצקות ובריונות

ב-IM ובצ'אט בני הנוער יכולים בקלות לכנות עצמם בשמות בדויים המאפשרים להם להסתתר מאחוריהם ולשלוח מסרים לעמיתיהם. מסרים אלה עלולים להיות מסרי שטנה, מיניים, מאיימים או בעלי אופי שלילי אחר. מעשי הבריונות, ההצקות והאלימות המילולית בין בני נוער כגון שמועות, איומים, רכילות, השפלות היו קיימים מאז ומתמיד. כיום, כאשר בני הנוער מחוברים כל העת האחד לשני באמצעות הצ'אט וה-IM, מעשים אלה עוברים גם לאמצעי התקשורת האלה. בעוד שבמידה מסוימת אין הבדל בין סוג זה של אלימות מילולית לבריונות המסורתית, להצקות המתקושבות ((cyberbullying ישנם מאפיינים ייחודיים. מאפיינים אלה נובעים מן האנונימיות שהמדיום הזה מאפשר, המקשה על איתור עקבותיהם של המציקים. הצקות אלה, הנפוצות ב-IM ובצ'אט עוברות כיום גם להודעות הטקסט (SMS) הפופולאריים בקרב בני הנוער המחזיקים בטלפונים סלולאריים.

התוצאה של הבריונות והאלימות ברשת עלולה  להיות שמועות זדוניות והערות פוגעות המעליבות את רגשות חבריהם. עבור בני הנוער המקבלים הודעות מסוג זה עלולה להיות ירידה במצבם הנפשי ופגיעה בהישגים הלימודיים.

פן נוסף של האנונימיות ויכולת ההתחזות של בני הנוער היא הקלות שבה בני הנוער יכולים להיכנס לצ'אטים למבוגרים בלבד ואף להשתתף בהם באופן פעיל.

7. מסירת פרטים מזהים וחשיפה לגורמים מסוכנים

אחת הסכנות הגלומות בהשתתפות בצ'אטים וב-IM היא היחשפות בני הנוער לגורמים מסוכנים מסוגים שונים באמצעות מסירת פרטים אישיים כגון שם, כתובת, מס' טלפון וכד'. מידע זה עלול ליפול בידי גורמים שעלולים לעשות בו שימוש שאינו נאות.

8. בעיות וסיכונים בקבוצת-תמיכה מקוונת

לצד היתרונות שנמנו לעיל, בקבוצות-תמיכה מקוונת ישנן מספר בעיות וסיכונים:

•§         תופעת ההתנהגות האלימה באינטרנט בכלל אינה פוסחת גם על קבוצות-תמיכה מקוונות, שכן ההשתלהבות האינטרנטית הטיפוסית שכיחה בהן למדי. לעיתים קרובות משתתפים בקבוצה (שניים או יותר) מתדרדרים לחילופי מסרים שיש בהם תוקפנות, פגיעות וגידופים, מה שמעכיר את האווירה בקבוצה כולה, ולעיתים מביא לידי נטישה של כמה מן המשתתפים תופעה זו אינה קיימת כמעט בקבוצת-תמיכה פנים-אל-פנים.

•§         בקבוצות-תמיכה מקוונות פתוחות מוכרת תופעה של משתתפים המספרים סיפורים אישיים בדויים, לעיתים מחרידים, מתוך רצון לזכות בתשומת-לב או כתוצאה מהפרעה נפשית. תופעה זו כונתה "מינכהאוזן באמצעות האינטרנט", במקביל לתסמונת הקלינית של מינכהאוזן על-ידי שליח. תופעה זו יוצרת מתח רב בקרב המשתתפים, מעסיקה רבות את המנחה, ופוגמת בתפקוד התקין של הקבוצה.

•§         קבוצת-תמיכה מקוונת (כמו גם גורמים אחרים באינטרנט) עלולה למכר. השתתפות אינטנסיבית וקבלת חיזוקים מחברי הקבוצה ומהמנחה בדמות התייחסויות אישיות מניעות משתתפים רבים לשהות בקבוצת-תמיכה מקוונת לזמן ממושך מאוד, הן מבחינת מספר השעות ביום והן מבחינת משך התקופה כולה. שהייה זו בקבוצה מהווה אומנם תמיכה משמעותית, אך היא מביאה לידי התנתקות של המשתתפים מסביבתם הטבעית (משפחה, חברים, עמיתים לעבודה או ללימודים), מה שעלול לגרום לבעיות מסוגים אחרים. (ברק, 2003)

מסקנות ודיון

כפי שנוכחנו בעבודה זו לשימוש בצ'אט ו-IM בקרב בני הנוער השפעות רבות על ההתנהגות החברתית שלהם. מהנתונים שהצגנו נובע כי השימוש באמצעי תקשורת אלה בקרב בני הנוער נפוץ מאד וכמעט בלתי אפשרי להגבילם או למנוע את השימוש. יתר על כן, קיים לחץ בקרב בני הנוער להשתמש באמצעים אלה, ומי שאיננו  מתקשר באמצעים אלה מרגיש שאינו מקובל מבחינה חברתית.

במהלך עבודה זו ראינו כי ישנן חסרונות רבים הנובעים מהשימוש באמצעי תקשורת אלה. חסרונות אלה כוללים תופעות כגון התמכרות, הצקות ואלימות מילולית, פגיעה בכושר הביטוי, פגיעה בכישורים החברתיים, וחשיפה לתכנים שאינם מתאימים לגילאים אלה כגון פורנוגרפיה. ראינו כי ניתן להימנע מסכנות רבות באמצעות שימוש מושכל ונבון של בני הנוער באמצעים אלה.

נוכחנו לראות שבצד החסרונות קיימים גם יתרונות רבים, כגון עלייה בפעילות החברתית, הזדמנות להרחיב את חוג החברים, ולהיחשף למגוון תרבויות וסוגי אנשים, תמיכה נפשית ורגשית. אמצעי תקשורת אלה אף משמשים במה לבני נוער החשים חרדה חברתית או ביישנות, משמשים להפצת מסרים חיוביים ואף מהווים חלק חשוב ממערכות למידה מרחוק.

ישנם חוקרים הטוענים שיש הובלות שלא רק שאמצעי תקשורת אלה אינם פוגעים בכושר הביטוי אלא המיומנויות הנרכשות  בסוג זה של תקשורת תורמים ללימוד כתיבה פורמאלית תקינה.

מעבודה זו ניתן להסיק כי הסכנות והבעיות רבות מן היתרונות ורק שימוש מושכל ונבון יוביל להפקת היתרונות. להורים ולמחנכים תפקיד חשוב בהכוונת בני הנוער בכדי שאכן יופקו היתרונות וימנעו הסכנות. למרות השליטה של בני הנוער הדיגיטאליים באמצעים הטכנולוגיים החדישים ביותר, מבחינה רגשית הם עדיין ילדים הזקוקים להכוונה ולתמיכה של הוריהם. לכן חשוב ביותר להקפיד על השימוש הנבון והמושכל ולהביא לידיעת בני הנוער את כל היתרונות והחסרונות הכרוכים בשימוש ב-IM ובצ'אט.