שער הדולר הוא אחד המטבעות הנסחרים ביותר. השער נקבע על ידי תוכנות מסחר אוטומטי של הבנקים המרכזיים, שמשוות מחירים. תנודות בשער החליפין מקורן בפערים בין הצעות המחיר. למעשה שער החליפין הוא יחידת מט"ח הנמכרת ב"כמה היא שווה במטבע המקומי", אצל זה השקל.
כאמור שער החליפין נקבע על ידי הקונים והמוכרים, שהם הבנקים. בכמה שקלים נמכר דולר אחד. זה משתנה לאורך השנים: כולנו זוכרים שלפני כמה שנים הדולר היה שווה יותר מארבעה שקלים, אחר כך ירד לשפל של כמעט שלושה שקלים והיום הוא איפשהו באמצע. כאשר המטבע המקומי מתחזק (בנק ישראל קונה עוד ועוד דולרים כדי לעשות זאת), כך יורד שער הדולר; לעומת זאת אם קורה הפוך, זה נקרא פיחות בשער המטבע המקומי. ישנן תוכנות של מסחר אוטומטי שעושות את זה בצורה מסודרת לבד, והן מודיעות לסוחרים / קונים / בנקים / לקוחות פרטיים או BROKERS על השינויים והתנודות בזמן אמת.
למה נגרם פיחות או חיזוק?
אם הכלכלה המקומית חזקה, כלומר מדיניות ממשלתית מקרו כלכלית ברורה וחזקה, נחושה ומשמעותית מול השווקים הבין לאומיים, אם הכלכלה המקומית מקבלת דירוג אשראי גבוה ואיכותי, בחברות הבין לאומיות – כך המטבע שלה נהיה חזק יותר, והחיזוק משמעותי מול שער הדולר או שער האירו. אם מאזן התשלומים של המדינה עומד במצב טוב, המטבע המקומי יתחזק; אם יש גירעון אזי ילחצו למכור את הדולרים ויחול פיחות במטבע המקומי מול הדולר. כאמור, לשם כך יש תוכנות איתותי מסחר. גם שער הריבית משמעותי למסחר במט"ח. ריבית גבוהה מושכת קונים לשקל ולא לדולר. גם הפער בין הריבית כאן לריבית של המטבע הנרכש, יורו או דולר, קובעת את המחיר הסופי שלו בבנק. גם המצב הפוליטי במדינות המדוברת קובע.