מסחר במטח הוא אחת הפעולות המניבות ביותר בעולם. שוק המטבע הבין לאומי מגלגל 3000 מיליארד דולר אמריקני ביום, סכום דמיוני לכל הדעות. היתרון של היקפי המסחר האלו הוא בפיקוח: אי אפשר לרמות במסחר במטח.
הסיבה שהשוק הזה מגלגל כל כך הרבה כסף טמונה בשיטת העבודה שלו. הוא עובד רצוף, כמעט ללא הפסקות (יום חופש בשבוע) וזמין כל הזמן גם מרחוק, באמצעות תוכנות, אינטרנט או שירותים טלפוניים. מסחר במטח נחשב לשוק נקי ומפוקח במיוחד, דבר שמקנה לו אמינות ומאפשר מסחר בראש שקט. השוק הזה, השוק הגדול בעולם, מכיל בעיקר אחת משתי הפעולות הבאות: עסקה שמשלמת כסף זר במסגרת רכישת ענק או עסקה שמטרתה לגזור קופון על הימור בשערי המדד הנסחר (כסף, מדדים, סחורות). הפעולה הראשונה נעשית באמצעות גופים גדולים בנקים מרכזיים. הפעולה השנייה נעשית על ידי ספקולנטים, והיא הרוב המוחלט של העסקאות – כתשעים אחוזים מהעסקאות בקירוב.
מהו מינוף כלכלי ואיך עובדים במסחר במטבע חוץ?
היקף המסחר, שהוא כאמור רצוף ו-24 שעות ביממה, הוא פי 50 יותר מכל הבורסות האמריקניות גם יחד. תמיד יהיה גוף שישמח להשתתף במסחר, למכור או לקנות סחורה, להמר על הפרשי שערים של שני מטבעות (בעסקאות פורקס סוחרים בהפרש של צמד מטבעות קבוע שהוחלט מראש) מובילים ועוד. בגלל הכמות העצומה של הכסף המתגלגל לאף גורם אין ממש יכולת להטות לטובתו את המסחר, דבר שהופך אותו כאמור לנקי מאינטרסים מלוכלכים. כדי להרוויח ב-פורקס יש לעשות פעולה שנקראת מינוף. זה אומר – תשואה, כמה אפשר להרוויח באחוזים: הפקדתם 10,000 דולר ותעשו עסקה בשווי מיליון דולר. כמובן שככל שתיקחו סיכון גדול יותר כך יכאב ההפסד האפשרי, דווקא בגלל אותו מינוף, שהוא חרב פיפיות: מצד אחד מפקידים מעט אבל מרוויחים הרבה – מצד שני מפקידים מעט אבל יכולים להפסיד סכומים אגדיים של כסף.