לאור הפיתוח האקדמאי שנעשה בשנים האחרונות וחלקו קשור להגמשת תנאי הקבלה מצד מכללות שונות הפרוסות ברחבי הארץ עולה השאלה האם עדיין יש מקום לקורסים שעיקרם השלמת בגרות. השאלה הזו עולה מדי שנה, רגע לפני תחילת הסמסטר, וכמו בכל שנה התשובה נשארת הה – בגרויות עדיין כאן.
השלמת בגרות
סטודנטים פוטנציאליים המתבקשים להשלים בגרויות שונות לשם קבלה למכללות או לאוניברסיטאות מעדיפים אולי ללכת למכינה פנימית. אבל הרעיון שהוא שחלק גדול מהאוניברסיטאות מבקשות רף בגרויות מסוים לשם קבלה למכינה עצמה. אם כך, לשם מה אנו זקוקים בעצם למכינה שעיקרה השלמת בגרויות? מבולבלים? זו רק ההתחלה.
תנאי הקלה למכינה אוניברסיטאית כוללים בין היתר בגרויות חלקיות. אוניברסיטת תל אביב למשל לא תקבל תלמיד למכינה אם אין לו בגרות במתמטיקה או בגרות באנגלית. הדרישה המוגזמת הזו מביאה לבזבוז של שנת לימודים שלמה. הרעיון של השלמת בגרויות דרך קורס הוא להשלים מקצוע אחר או לכל הפחות לשפר את הציון.
מכללות
בניגוד לאוניברסיטאות הדרישות של המכללות בכל הנוגע להשלמת בגרויות רכה יותר. תלמיד המגיע עם בגרויות חלקיות למכללה כזו או אחרת מתבקש לעבור מכינה חלקית. זו לרוב אורכת מספר חודשים ופרוסה על פני סמסטר אחד או שניים. במקרה של סטודנט שעבר את גיל 30 תנאי הקבלה נוחים יותר. סטודנט שכזה לא יצטרך להשלים בגרויות כלל ועיקר אלא להיכנס למכינת 30 לפוס.
הגמשת הדרישות של המכללות בעניין בגרויות מעניקה פתרון אידיאלי. תלמיד לא צריך "לשרוף" שנה על בגרויות מיותרות כמו באוניברסיטה ויכול להתקבל כאמור למכינה עצמה. במקרה שאותו תלמיד מגיע עם ציוני בגרויות גבוהים וללא פסיכומטרי הוא יצטרך לעבור לרוב ראיון אישי ומבחנים פנימיים. מכאן ניתן להסיק ובבירור שהשלמת בגרויות באוניברסיטה דרך מכינה היא דרך ארוכה יותר, קשה שלעיתים רבות מצריכה מהתלמיד זמן יקר.
מוגש כשיורת לציבור על ידי לחמן בגרות ופסיכומטרי