הנתבעים ב ת"א 9143-11-08, חברת נייט סליפ סנטר, עשו הכלאה של חלק מסימן המסחר של המרכז הבריאותי (ד.ע.) בע"מ, " ד"ר גב", וחלק משם המותג " RELAXON" הבינלאומי אותו מייבאת ע.אליהו ובניו בע"מ רילקסון (ישראל) מערכות הריהוט הטובות ביותר בעולם בע"מ, ויצרו לשימושם סימן מסחר שהוא בגדר "סימן כלאים" - המותג " ד"ר רילקס".
בעשותם כן, לטענת התובעות, החברה ובעליה פוגעים בסימן המסחר הרשום, מבצעים עוולות של גניבת עין והפרת חובה חקוקה, נוהגים בחוסר תום לב ומתעשרים שלא על פי זכות שכדין על חשבון התובעות.
זאת ועוד, בלוגו של סימן המסחר שיצרה נייט סליפ ישנו שימוש במרכיבים עיצוביים שיש בהם כדי להזכיר את הלוגו של "ד"ר גב".
התובעות טוענות, כי מעשי נייט סליפ מהווים הפרה של סימן המסחר הרשום לטובתה, ולחילופין, עוולה של גניבת עין. לשיטתן הבחירה לעשות שימוש במותג " ד"ר רילקס" נעשתה בחוסר תום לב, ומתוך רצון ליהנות מהמוניטין הטוב שצברה כל אחת מהתובעות במהלך שנים רבות, וכתוצאה מהשקעה ניכרת מצידן.
לשיטתן, נייט סליפ, המצויים בשוק הרהיטים, בחרו בכוונת מכוון לאמץ סימן המשלב את סימני המסחר הרשומים שלהן, וזאת במטרה להטעות את הצרכנים.
נייט סליפ, מנגד, כפרו בטענות לכל אורך החזית. לדברי מנכ"ל החברה, בשנת 2006 החלה לייבא בעצמה מערכות ישיבה וכורסאות טלוויזיה, והשם " ד"ר רילקס" נבחר בתום לב כשם המותג, מאחר שנשמע מוצלח, וללא שנושא הדמיון בינו לשמות התובעות הועלה לדיון.
זאת ועוד, לטענת החברה, מונחים כגון "ד"ר", המשדרים אמינות וזיקה לעולם הבריאות, מחד, ומונחים לועזים כגון " רילקס", המשדרים נוחות, מאידך, הם מילות תואר, שמקובל לעשות בהן שימוש בתחומי המסחר השונים, ובכלל זה בתחום המסחר ברהיטים.
צוין כי המבחן לקיומו של דמיון מטעה בדיני סימני המסחר הוא "המבחן המשולש", כלומר בחינת המראה והצליל, סוג הסחורות וחוג הלקוחות ויתר נסיבות העניין. בהפעלת מבחן זה בנפרד ביחס לכל אחד מסימני המסחר התובעות מגיעים למסקנה כי לא הוכחה בענייננו הפרה לא של סימן המסחר " ד"ר גב" ולא של סימן המסחר "רילקסון".
הגם שסימן המסחר הוא זכות קניינית, הרי שבשונה מזכות היוצרים, תכליתו אינה להעניק בלעדיות בשימוש בסימנים ובצלילים המהווים את סימן המסחר, אלא להקנות לבעל סימן המסחר שליטה על השימוש במוניטין שסימן המסחר משקף.
מכאן, שבכפוף למקרים חריגים, אין לראות בעצם שימוש בסימן המסחר, ללא סכנה להטעיית הציבור, משום הפרה של זכויות בעל סימן המסחר (למקרה חריג, לגישת שופטי הרוב ראו ע"א 8483/02 אלוניאל בע"מ נ' מקדונלד, פ"ד נח(4) 314 (2004).
כמו כן הודגש כי הטענה לביצוע עוולה של גניבת עין מחייבת הנחת תשתית עובדתית מתאימה. במקרה הרגיל, יש צורך להוכיח את דבר קיומו של מוניטין התובעת בשלב הראשון, ואת הסכנה להטעיית הציבור לייחס את המוניטין של התובעת לנתבע בשלב השני.
לא הובאו ראיות של ממש להוכחת המוניטין שצבר המותג רילקסון, "ד"ר גב" כן הוכיחה את המוניטין אך לגבי שתיהן לא הוצג מצע ראייתי היכול לבסס מסקנה שפעולות נייט סליפ, ובכלל זה השימוש במונח " ד"ר רילקס", יוצרים חשש להטעיית הציבור.
עם כל זאת, קשה לקבל את טענת הנתבעים, כאילו בחירתם לאמץ את שם המותג " ד"ר רילקס" נעשתה מבלי שנתנו דעתם לכך שזהו סימן כלאים, הנוטל משמם של שניים ממתחרותיה בענף.
נפסק כי לא הוצגה תשתית ראייתית המצדיקה הוצאת צו מניעה כנגד השימוש בסימן המסחר " ד"ר רילקס", או בלוגו.
עם זאת בית המשפט חייב את נייט סליפ בתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק לטובת "ד"ר גב", בסכום כולל של 200 אלף ש"ח.
למידע נוסף כתובתנו באינטרנט www.ranfrenkel.com