בכוונה תחילה

קבלה, כשמה כן היא: חכמה או שיטה, הבאה ללמד את האדם כיצד להגיע למצב בחייו שבו הוא "מקבל" (!) מקסימום הנאה, במינימום השקעה. ובמילים אחרות, חכמת הקבלה, באה להסביר לנו כיצד ליהנות. איך להגיע למילוי כל רצונות חיינו ולהשיג הרגשת מימוש ומיצוי עצמי. קבלה, כשמה כן היא, מפני שהיא אינה מתיימרת להסביר דבר מעבר לדבר הפשוט ביותר: אנו חיים בשביל ליהנות וסבל, גורם לנו לאיבוד הטעם בחיינו. לכן, עלינו ללמוד כיצד לנתב את עצמנו נכון בכדי להשיג את אותה דרך המלך, שלמזלנו, מצויה כולה בכל המדע הרוחני האותנטי ביותר בעולם: חכמת האמת - מדע חכמת הקבלה.

"מה הטעם בחיים" היא השאלה שמציבים המקובלים מול הדור שלנו ומול כל אלפי  שנות היסטוריה אנושית כשאלה הבסיסית ביותר במציאותנו. הרגשת טוב או רע, הם מסבירים לנו, היא הבסיס - וכל דבר אחר שבשמו מציגים את הקבלה, הוא טעות. מעבר לכך, הם טוענים, שכל שאלה אחרת ששואל האדם בחייו, נובעת מסבל כלשהו מפני שבזמן שנהנים, לא שואלים שאלות. שאלות, נובעות מתוך חיסרון וחיסרון, פירושו סבל, ברמה כלשהי. כשאנו לא מלאי סיפוק כך או אחרת ברצונות השונים שלנו, אנו סובלים. כלומר, הרגשה רעה, נובעת רק מתוך אי מילוי הרצון ולכן, כל מה שמניע אותנו בחיים הוא הניסיון למלא את עצמנו בהרגשה טובה ומנגד, אנו בורחים ממצבים שבהם איננו יכולים למלא את רצונותינו, היינו, בורחים מסבל.

וממה אנו נהנים? אנו נהנים מאוכל, ממין ומצאצאים בריאים וטובים. אנו נהנים מכך שיש לנו כסף, אותו מושג המאפשר לנו להשיג מעט מעבר לשדה חיטתנו. אנו נהנים מכבוד שאותו רוכשים לנו האחרים ומתחושת כוח. כוח, זה אומר שליטה וכשאנו בעמדה הזו, אנו מרגישים טוב, עליונים. ואפילו אם השגנו את כל אלו, נמצא עצמנו מקנאים בהוא, העני, אשר רצון לידע ולתבונה היא משאת נפשו. ידע, הוא רצון גבוה יותר וגדול יותר משאר רצונותינו ולכן, כל מה שמתחתיו, נחשב לפחות יותר לאדם הרוצה לדעת. וכך זה גם עבור זה אשר רוצה כבוד, כלומר, כל מה שמתחת לכבוד נחשב בעיניו לפחות. אבל ההנאה, מגלים לנו לפעמים החיים, אינה מגיעה מדבר מלבד גילוי משמעות החיים. מגילוי האמת. מהבנת הסיבות והנסיבות לחיינו אם הם ישנם בכלל ובכלל, להבין למה? איך וכמה? ומי שמנקרת בו השאלה הזו, בדבר האיכות המנטאלית, כבר לא יוכל להסתפק בחייו במילוי הרצונות הקודמים בלבד. לאדם כזה, ידרש מילוי רוחני על מנת שהוא יוכל להגיע למצב של הרגשה טובה.

והרגשה טובה, ממילוי שאלת המשמעות בחיינו בתשובה, נחשבת בקבלה לגילויו של מימד רוחני. משמעות החיים, טוענים המקובלים, היא אינה במימד של ההרגשות הטובות המוכרות לנו בחיי היום יום, אלא מעל ומעבר להן. המשמעות הם אומרים, נמצאת מעל העולם הזה. ולכן, רק שם, יוכל מי שנפשו מחפשת את הפתרונות לטעם החיים, למצוא את תשובותיו. רצונות גופנים כגון אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד ושליטה ואף רצון לידע, חולפים עם הגוף במותו. אך הרצון הרוחני לעומת זאת, אשר מתעורר במימד שמעל החומר והגוף והוא אינו "תלוי גוף", אינו מת עם הגוף. רוחניות, בשונה מחומריות, היא נצחית. וכשרצון נצחי מתחיל להתקיים בנו, לא נוכל שלא לנסות ולמלא אותו. רצון לרוחניות, הוא רצון לאינסוף הנאה. הנאה ממשמעות, הנובעת מגילוי האמת על הקיום. והאמת על הקיום מספרים המקובלים, צפונה בתוך מדע חכמת הקבלה, היא חכמת האמת. ובמסע הזה, שאליו אדם יוצא, עליו לשאול את עצמו מה הוא מחפש? האם הוא מחפש שלווה ורוגע? האם הוא מחפש נירוונה ובריאות באמצעות יוגה? אולי בכלל הוא מחפש משהו אחר והחיפוש הרוחני, הוא רק שלב לכאורה. האדם צריך לשאול את עצמו מה הסיבה שהוא מחליט שבמסעו הרוחני, הוא פונה אל הקבלה.

מפני שהקבלה, כשמה כן היא, חכמה, שיטה, הבאה ללמד את האדם כיצד למלא את חייו באין סוף תענוג. תענוג מהימצאות במימד רוחני, המכיל בתוכו את העולם הזה, לכאורה. מצב שבו הכל מתחבר ומחובר. ומעצם החיבור, נובעת הנאה איסנופית שכן, במידה ובה גדל רצונו של האדם להנאה גדולה ובמידת השגתו מציאות רחבה יותר, כך ניתנת לו היכולת להשתמש בסביבת קיומו באפן תמציתי. והרצון לגילוי שכזה, שלעיתים מתגלה כקטן ובלתי משמעותי, יכול לגדול ולהפוך לשאלה עקרונית על פשר החיים - וכשזה כך, דרכו הרוחנית של האדם החלה. עד אז אומרת הקבלה, הוא אינו נזקק ל "רוחניות" למילוי שאר רצונותיו. לכן, אם בוערת בכם הנקודה הקטנה הזו, ששואלת אתכם כל פעם מחדש "למה" או "בשביל מה", אז כנראה שהגיע הזמן לבדוק מה נמצא אי שם, קצת מעל החומר. אולי הגיע הזמן ללמוד דבר חדש פה, בעולמכם: מדע חכמת הקבלה - www.mashma.co.il -