אי אפשר לחזור אחורה בזמן אך יש אפשרות להתחרט ולבטל את הנישואים. זוגות שפותחים בהליך גירושין הם אומנם ברי מזל שיש להם אפשרות לעשות זאת, אך ההליך הזה דורש קבלת החלטות לא פשוטות, ביניהן חלוקת רכוש, קביעת משמורת וקביעת הסדרי ראיה והחלטה על סכום מזונות שצריך לשלם בעבור הילדים.
כל זוג שפותח בהליך גירושין חייב לעשות חלוקת רכוש. באופן כללי, רכוש שבני זוג צברו בתקופת הנישואים שייך לשניהם, ללא קשר לשם עליו רשום הרכוש, וכאשר הם יחליטו לסיים את הנישואים הם ייאלצו להתחלק ברכוש בצורה שווה. כמובן שיש אפשרות לעשות זאת אחרת, אם בני הזוג נניח הכינו הסכם ממון שמציין אחרת.
חוץ מהחלוקה של הרכוש, גירושין הוא הליך שדורש מבני הזוג נקיטת החלטות קשות עוד יותר שקשורות לילדים ומכאן נובע הקושי הרב. קודם כל, בני הזוג צריכים לקבוע מי מהם מקבל חזקה על הילדים. לפי החוק, אם האימא נמצאת כשירה לגדל את הילדים היא תקבל עליהם משמורת באופן אוטומטי כאשר הם בני 6 ומטה אך האבא לא נשאר ללא כל והוא מקבל הסדרי ראיה שמאפשרים לו להמשיך להיות בקשר עם הילדים.
במידה וחוששים שהאבא יפגע בילדים, הסדרי ראיה יתקיימו בנוכחות עובד סוציאלי. אם אין חשש לכך, חשוב שהאבא יקבל הסדרי ראיה נדיבים על מנת שהילדים יוכלו להיות בקשר טוב איתו.
יחד עם הסדרי ראיה הזוגות המתגרשים צריכים להסדיר תשלום מזונות ילדים. מזונות ילדים הם התשלום שמבצע ההורה הלא משמורן, וכאמור לרוב זה האבא, בשביל לכסות את ההוצאות של ההורה המשמורן על הילדים. יש בחוק סכום מזונות מינימלי וגובהו תלוי בצרכים של הילדים והוא לא תלוי בהכנסה של ההורה.
כשם שהסדרי ראיה הם קשים, כך גם מזונות יכולים להיות בעיתיים, בייחוד אם הגבר והאישה לא מסתדרים כלל. בגלל יחסים רעים ביניהם, האבא עלול לנסות להתחמק מתשלום מזונות כדי לנקום באימא. במקרה כזה החוק ייכנס לתמונה ויפעיל נגד האבא פעולות חריפות כמו הוצאה לפעול ואיסור יציאה מן הארץ והוא אפילו יכול להישלח למאסר.