ראייה ממוחשבת - האדם מול המכונה

מי חכם יותר האדם או המכונה? שאלה זו אשר עולה כנושא לדיון אחת לכמה חודשים בעיתונים הנה שאלה פילוסופית אך עם זאת פרקטית במיוחד לאנשי המדע ואנשי התעשייה.

השכל האנושי מנסה תמיד להבין את הקורה מסביבו. במהלך חיינו אנו נחשפים לאירועים שונים אשר משפיעים עלינו ועל אופי המחשבה שלנו. ראייה ממוחשבת לא משפיעה על אופי המחשבה של המחשב אלא משפיעה על עבודתו של המהנדס או המתכנת העומד מאחורי המכונה.

אולי בשל כך קל יותר למכונות להסיק מסקנות אובייקטיביות אמיתיות היות והם מושפעות ממראית העין בלבד, וללא שום רגשות או ניסיון של המוח להסביר תופעות.

ראייה ממוחשבת מסוגלת למצוא פגמים גם בחלקים מיקרוסקופים שאינם ניתנים לראייה בעין האנושית   ולהסיק מסקנות בהתאם. מלבד יכולת ההגדלה הכמעט אין סופית, המחשב יכול לעצור את התמונה ולעשות replay  שוב ושוב. בעצם זוהי היכולת האבסולוטית של המכונה על האדם.

המחשב באמצעות תוכנה וקווים מנחים ברורים, יכול לערוך משוואות ולחבר בניהם ולהסיק את המסקנה הנדרשת מבלי לשלב בה רגשות או פונקציות אחרות שלא נכללו מראש בתוכנה המובנית בו. אנשים לעומת זאת, מורכבים מאין סוף פונקציות אשר מהוות רגשות ושיקולים ולכן לא אחת אנו לוקחים שיקולים אשר אינם אובייקטיבים או אינם קשורים לנושא.

ראייה ממוחשבת כמו גם היכולת לנתח את התהליך המוזן מהווה פריצת דרך בכל הקשור לתעשיות שונות בעולם ובמיוחד להבנה ביולוגית על תהליכים מיקרוסקופיים ומהירים ביותר. לדוגמא: עכבר רץ במעבדה על גלגל מסתובב -  צילום רגלי העכבר וצפייה בהילוך איטי יכול להסביר את התופעה, אשר אלמלא  המחשב והיכולת להאט את התמונה ולהגדיל אותה, הייתה נשארת בגדר השערה בלבד.

המחשב תמיד יזדקק לאדם מאחוריו אשר ידע לפענח ולעדכן את הפעולות הרצויות אך עם זאת יכולתנו להסתמך על השיפוט של המחשבים גוברת מידי יום ומסייעת באופן ישיר ועקיף לשיפור איכות חיינו.