קשה לשים את האצבע על התאריך שבו הומצא המילון הראשון, אבל סביר להניח שמילון היה תוצר לוואי של פיתוח הכתב הראשון – הרי היה צורך להסביר מה כל אות וכל מילה מייצגות (שזה למעשה המילון). המילונים פרחו בתקופת האימפריה היוונית ולאחר מכן גם בתקופת הרומאים, משום שבכל מקום שנכבש היה צורך ללמוד את השפה המקומית לשם התקשורת. לאחר מכן בתקופת אביב העמים היה מקום חשוב לשפה המקומית של כל עם ושוב – המילונים פרחו וייצגו הרבה מעבר לסתם מילון – הם ייצגו שפה ותרבות.
כיום יש מספר סוגי מילונים – הסוג הראשון והנפוץ ביותר הוא מילון בין שפות – מתאים לאנשים שצריכים ללמוד שפה חדשה (אם זה לתקשר עם אדם שמדבר בשפה אחרת או לשם מעבר לארץ אחרת). בגרסה המתוקצרת יותר – מילון בין שפות הוא שיחון. מילון כזה נועד בעיקר לאנשים שטסים לחו"ל לביקור קצר ומאפשר להם לדעת את המינימום של המינימום שהם צריכים בשביל להסתדר.
הסוג השני הוא מילון שפה-שפה. מילון כזה בעצם מציע פירוש למילים בשפה מסוימת. בתוך הסוג הזה אפשר לכלול גם מילון של ז'רגון מקצועי ומילון סלנג שבסה"כ גם הם מציעים פירוש למילים. גם הסוג הזה נפוץ מאוד. מי מאיתנו לא זוכר את המילון כיס הכחול והמכוער שהיה הולך איתנו בכל יום לבית הספר? אחד השמות המוכרים ביותר בתחום הזה הוא כמובן מילון אבן-שושן (במקור "מילון חדש") שיצא בתפוצה רחבה מאוד ובמספר גרסאות.
סוג שלישי של מילונים הוא מילון למטרות מסוימות כגון מילון לחריזה למשוררים – המציע לכל מילה מספר מילים המתחרזות אליה (במקום פירוש).עוד דוגמה בולטת הוא המילון לשדה סמנטי שמציע לכל מילה שורה של מילים נרדפות, מנוגדות או קשורות. מילון זה מכונה תזאורוס או בעברית צחה - אגרון.
לסיכום – המילון מלווה אותנו ככל הנראה מהמצאת הכתב וימשיך ללוות אותנו גם בעתיד – אולי בעיקר בתחום האלקטרוני. כבר כיום ניתן לראות ניצנים של מילונים אלקטרונים בעולם שמציעים ניתוח מעמיק של מילה שלעיתים משתלב עם מנוע חיפוש מתוחכם. והעתיד? – הכל עוד פתוח ואי אפשר לדעת איך ייראה המילון הבא.