כאשר זוגות פותחים בהליך גירושים הם שניהם מוכנים לעשות הרבה מאוד כדי לסיים את ההליך הזה בהקדם האפשרי, על מנת שלא יצטרכו להתמודד עוד זה עם זה. כשלבני הזוג יש ילד, ההליך לא פשוט כמו שרצו שיהיה, כיוון שכל אחד מהם רוצה משמורת על הילד, לגדל אותו תחת קורת הגג שלו ולפתח עימו קשר מיוחד ועמוק.
משמורת היא הדילמה הקשה ביותר שעולה בעת הליך גירושים, להורים וגם לילדים. זוגות מסוימים מצליחים להסדיר את העניין לבדם ומגיעים יחד להחלטה משותפת לגבי המשמורת, אבל רוב הזוגות נאבקים רבות ולא מצליחים להגיע להסכמה. זוגות כאלו פונים אל המערכת המשפטית כדי לקבל מענה לדילמה ולסיים את המאבק.
על פי דיני משפחה, כאשר זוג רוצה גירושים האימא של הילד היא זו שמקבלת משמורת עליו כאשר מדובר בילד עד גיל 6. אם האימא כשירה לגדל אותו, היא מקבלת משמורת עליו באופן אוטומטי, מפני שהאימא תמיד מהווה גורם חשוב ויש לה מעמד מרכזי מאוד בחיי הילד. למרות שהאימא מקבלת חזקה על הילד, גם לאב יש זכות לפתח עם בנו קשר יציב ומשמעותי.
כדי שהאב יוכל להיות חלק משמעותי בחיי הילד יש לקבוע הסדרי ראיה, וחשוב שהם לא יגרמו לניתוק ארוך של הילד מאביו או מאימו, זאת מפני שהילד זקוק ליציבות.
לפי החוק, ההורה שלא קיבל משמורת מחויב לשלם תשלום שנקרא מזונות ילדים. מטרת מזונות ילדים היא לכסות הוצאות של ההורה המשמורן על הצרכים של הילד, למשל דיור, בריאות, אוכל וכדומה. אם ישנם לילד צרכים נוספים, כמו תרופות מיוחדות שהוא זקוק להן, גם עליהם צריך לשלם ההורה הלא משמורן. הורה שלא הורה שמתחמק מתשלום מזונות ילדים שקבוע בחוק עלול להישלח למאסר.
על אף שישנם זוגות שמסתדרים ומסכימים לגבי מזונות ילדים ומשמורת והסדרי ראיה, ולמרות שהחוק מצליח להחליט במהירות ופשטות ברוב המקרים, גירושים הם לא הליך פשוט בכלל, אבל אם מעורב בהליך ילד חשוב שההורים לא יערבו בהליך וישמרו על יחסים בריאים בזמן ההליך.