"קרררררררררררר,,,,אתה גונב לי את המים החמים ! " זעקותיה של אישה שלי קרעו את האוויר. זה עתה חזרתי מבית החולים לאחר ניתוח גדול וטובעני, ופקק תנועה דביק במיוחד. נשאבתי למקלחת בביתי, ואז אירעה הקטסטרופה: בעוד אישה שלי מתקלחת לתומה בצד השני של הבית, אני פתחתי את ברז המים החמים במקלחת שלי, ומייד המים במקלחת שלה נהיו קרים. נו טוב, הפסיקו לרתוח. המקלחת של אישה שלי היא אירוע טכסי ומיוחד.
אולי מתאים לו יותר השם: מדיטציה בקיטור. ומדיטציה כדרכה, מה יותר ממושך, יותר טוב. כאשר אישה שלי מתקלחת, הברז של המים החמים פתוח עד הסוף, ציפוי האמייל של האמבט מתקלף מהחום. צריכת המים כה גבוהה עד שמדי המים של השכנים מסתובבים אחורה, הגינות מתייבשות, והעירייה שותלת רק קקטוסים.לאחר עידן ועידנים של "מדיטציה" אישה שלי יוצאת נינוחה, חרוכה כמו תיירת משבדיה לאחר אמבט שמש קייצישל חמש שעות בצהרי היום בחוף מציצים. כול הסיאסטה הזאת מתנפצת לרסיסים אם לפתע, למשל, פורצת מלחמה, יש רעידת אדמה דרגה 8 בסולם ריכטר , או הגרוע מכול: הקיטורמתחלף במים רגילים."תראה אדון פרופסור ארם סמולינסקי" – מסביר לי האינסטלאטור שנקרא להציל את הזוגיותשלנו, (תמיד הפנייה יותר מכובדת כאשר מתכננים לקרוע במחיר) -" שתי המקלחות מוזנות על ידי אותו צינור מים חמים המגיע מהדוד , וכולו 1/2 צול"- (בשפת האינסטלאטורים- צינור מים ביתי סטנדרטי של קצת פחות מסנטימטר וחציקוטר)– "צינור אחד כזה לא מספיק לזרם חזק לשתי המקלחות באותו הזמן .אשתך פותחת את הברז עד לסוף,ומנצלת את מקסימום הזרימה שהצינור הזה יכול לספק.
כול הפניית מים חמים למקלחת שלך תבוא על חשבון המים החמים הזורמים אליה, וכך אתה גונב לה את המים החמים" . "ומה הפתרון?", כך אני, לא מתעלם מסימן ה ₪ המרצד בעיניו. "אני יכול לחבר צינור נפרד מהדוד כול הדרך אל כול מקלחת. הדוד עצמו מספיק גדול להזין את שתיהן", כך הוא, "ואז זרימת המים החמים בשתי המקלחות תהיה מלאה ובלתי תלויה בשתיהן "." לעזאזל", חשבתי, "חבל שכמה מעמיתי, מנתחי לב, לא שומעים אותו, אולי נזמין אותו למפגש המנתחים הבא שלנו". הוא נגע באחד הנושאים מעוררי המחלוקת בניתוחי מעקפים, שתי שיטות שונות לתכנון הניתוח ( האינסטלציה): באחת, עורק אחד, צר וארוך, עורק החזה הקדמי השמאלי, עורק השד הקדמי (Lt Internal Mammary ), המסתעף לענפים המזינים את רוב העורקים הכליליים החשובים(מעקף מרכב-(Composite Graft. בשיטה זו העורק הממרי השמאלי נותן את כול אספקת הדם ללב, על ידי חיבור העורק הממרי הימיני לצידו, כך שיהיה מעין עץ עורקים המוזנים כולם על ידי עורק-גזע אחד, עורק הממרי השמאלי. זאת המקבילה לצינור מים חמים אחד המזין את כול המקלחות. בשיטה השנייהשני עורקי השד נשארים מחוברים למקורותיהם,מוזנים כול אחד בנפרד, ומזינים כול אחד בנפרדעורקים כליליים חשובים- Double Mammary In- Situ (הסבר מפורט בהמשך), זאת המקבילה לסידור בו כול מקלחת מוזנת על ידי צינור נפרד המגיע ישירות מהמקור ( הדוד).
האם השיטה שהאינסטלטור הציע לפתרון בעיית "גניבת המים החמים": שני צינורות נפרדים להבטחת זרימה לא מופרעת וללא "גנבת זרימה" ממקלחת אחת לשנייה ישימה גם בניתוחי לב?. מקלחת זה בכול אופן לא לב. כאשר הלב זקוק לאספקת דם מגברת, בזמן מאמץ קשה למשל, אזי כול הלב זקוק לה בו זמנית. למקלחת אפשר להמתין.בלב זה כנראה יותר משמעותי מאשר במקלחת. הרבה מאמריםמציגים את הדרך המשאירה את שני העורקים מחוברים למקורם כעדיפה ( Double Mammary In- Situ), גם במניעת אפקט הגניבה (Steal effect), וגם במתן גיבוי רחב יותר למקורות אספקת הדם ללב, אך בסופו של יום ממעיטים להשתמש בה, מחמת הנוחיות הטכנית של השיטה השנייה, שיטת השתל המרכב. מנתחים המאמינים שיש יתרון באבטחת מקור כפול להזנת הדם ללב, מצליחים לבצע זאת ברוב הניתוחים. והאינסטלאטור שאל אותי מייד:"פרופסור סמולינסקי, איך זה בידך?". בידייזה 93% מניתוחי המעקפים.ואילו בביתי?
מקלחת זה בכול אופן לא לב. כאשר הלב זקוק לאספקת דם מגברת, בזמן מאמץ קשה למשל, אזי כול הלב זקוק לה בו זמנית. למקלחת אפשר להמתין.ממעט לכלוך לא מתים כול כך מהר. אני מחכה עד שאישה שלי תסיים את ה"מדיטציה במקלחת", ובינתיים מזהם את הספה בסלון, מאשים את הכלב, ורק אחריה אני מחפף משהוא. והאינסטלאטור? יתכבד ויחפש פרנסה במקום אחר.