פרצוף של אורגמי / ריקי שחם
היום ראיתי אשה אחת מקומטת
וחשבתי
שיש אנשים שהם כמו אורגמי.
היום ראיתי שדות של שיבולים
עוד מעט זמן קציר פה
חשבתי:זה בסדר גמור
בטח הקוצר הוא הבעל של
האשה המקומטת.
היום חשבתי על החרטומים במצריים
הם לקחו מטה והפכו אותו לנחש.
פרויד לקח נחש
והפך אותו לזין.
חשבתי:כולנו אומרים על הזין
ואומרים:לא שם זין.
אז מה נשים במקום זין?
אולי מרמלדות עם פסים צבעוניים
או סוכריות "מחליף צבעים"
או מסטיק בזוקה
או גזוז בטעם של מיץ פטל.
היום חשבתי מי הם האבא והאמא
של כל האבנים הגדולות שביער.
לא יכול להיות שהאבנים הם יתומים
וגם אין אבנים שהם תאומים
ואפילו מנגלה לא התעסק עם אבנים.
היום ראיתי אשה אחת שהיא אמא
של שני ילדים קטנים
הילדים רק נולדו
וכבר יש להם טלפיים על הראש.
והאמא?
למה הפנים שלה החלו לגסוס
כשיש לה בעגלה שני ילדים קטנים?
אני לא אוהבת אנשים שיש להם
שם של מוות על הפנים
או שם של טיפש
או שם של ריק
כי אז אני מתחילה לקפוא
כמו השלג
ובכלל לא חושבת על הלחם
שיגיע לתנור
משדה השיבולים שראיתי היום
כי מי שעובד במאפייה
אסור שיהיו לו פנים של אורגמי
או של מוות
או של חוורון.
כי אז
הידיים שנגעו בלחם שלי
ייהפכו אותו לפת מעוותת
או ללחם של תודעה מיוסרת.
האל שלי גר על הר/ ריקי שחם
העולם שלנו מלא אלים.
אני תופסת אותם בשכל הישר שלי.
יש אלים שעושים מנגינות
וקולעים לנו צמות בשיער
ונותנים לנו מתנות
מלבבים את מאור קיומנו
שמים גדרות סביב חיינו
ובולמים את הפריצה פנימה
של הפרוורטיות חסרת המעצורים
של הרוע.
לנו יש חדר כלולות עם האלים
אנו נישאים עמם
בחופה של מעלה.
הנוורוזה הפרוורטית
עושה חופה של מטה
כדי להנשא
לגוף מדמם
ולהובילו לחופתה
אל עבר מסלול המוות.
האלים המפויסים שלנו
גרים להם בעצי האלון
ובקתדרלות
ובמידת הרחמים והאמת
ומבקעים להם דרכי מסע
אל קרבנו
ונושאים את נפשנו
ללבתו של
האור העליון.
לשבת על סלע וללמוד / ריקי שחם
אשה באסקית אחת
אמרה לי היום:
"הפירנאים בולעים את כל הבוגדים לתוך האדמה".
אז אחרי זה ישבתי לי לנוח
על אחד הסלעים
ממש ליד עצי הג'ינקו
וידעתי שהכי חשוב בחיים
זה להיות נאמן
כמו אלוהים
שמצייר כל יום את השמש מחדש
ואת הפרחים
ואת "ברלה ברלה צא החוצה".
אני לא קוטפת את הפרחים
שאני שותלת
כי אני לא רוצה
שהאשה הבאסקית מהפרינאים
תאשים אותי בחמדנות לפרחים
וגם אני לא נוגעת
בכל קני הציפורים
של הציפור השחורה
כי אני נדרתי שבועת אמונים
לכל ציפור שחורה עם מקור צהוב
ולכל ציפור שחורה עם פס לבן.
רוצה לשחק כל הזמן
עם הנשרים בפרינאים
אז אני יודעת
שאסור לבגוד
אפילו לא בבאר שבחצר
או בשדות של התלתנים
או בעצי האלון העתיקים
או בכל אדם שנתן לי אפילו רק עלה
כי אם אבגוד הרי הפרינאים ישאבו אותי
ואני לא אהיה אני
ולא תהיה לי שירה
ולא אוכל לבנות מקדש בחצר
ליד הבאר
אלא אהיה רק בוץ
או צורה מיותרת
או סתם
כלום
שעמום.
ריקי שחם.