בוא אלי פרפר נחמד שב אצלי על כף היד / ריקי שחם
אני
כל החיים שלי
בטיסת מעבר.
נעה במרחבים קוונטיים
מחלל של אילמות
לחלל שבו הרגע הוא הנצח
והנצח הוא
שעון ההרמס היפה
אותו איני עונדת
כי כבר מזמן לא החלפתי לו בטריה.
אני חלזון.
אני אסקרגו
הולכת עם הבית על הגב
שומרת עצמי מפני זרעי הרוע.
אני תמיד בטיסת מעבר
אבל שלא כמו הנהר
לא זורמת לשום מקום
ולא מלקטת עפר
במחילות האדמה
שבו האסקרגו מושך את ביתו.
לא משתקפת על קירות
לא במראות
ולא במי הנהר.
לא פוגעת באיש
מסתתרת מפני גונבי דעת
וכמו החלזון
מטפסת עם השריון
על פסגת ההר שלי
מציצה לטירה
וחושבת על הטירות האחרות
שכל מי שהיה בהם
נשרף בגלל אמונתו.
יש לי גורל אחד של טיסת מעבר
יש לי גורל אחר כמו לקוח מרומן של טולסטוי
יש לי גורל של כוכב נטרינו.
אני ערוי דם לפצועי נפש
מחלקה ראשונה לפצועי אהבה.
נפשי קשורה
לכל העיניים היוקדות
שמחפשות את הפרפר הלבן
עם הנקודות הצהובות.
טרגיקומדיה של דון כריסטובל וסניוריטה רוסיטה / ריקי שחם
אני עושה הכל מאהבה
אפילו מגהצת מאהבה.
פעם הפכתי מגהץ
ועשיתי עליו חביתה.
מאז אני הופכת כל דבר
לכל דבר.
מאכילה ציפורים
וחושבת שאלה הילדים שלי
מסתכלת על מציאות סוראליסטית
וחושבת שזה רחוב בעיר
שאין בה עיר ואין בה רחוב.
מחזיקה שמלת כלה
וחושבת שזה תכריכים.
שותה נקטר
וטועמת טעם של לענה.
יודעת שאנחנו זה אנחנו
ואנחנו לא של אף אחד
ואף אחד הוא לא שלנו
אבל העיקר
שאני עושה הכל מאהבה.
פעם לקחתי כסא והפכתי אותו לשולחן
פעם שתיתי יין בן חמש שנים
והיה לו טעם של בן עשרים שנה.
פעם לקחתי ספר כריתות
והוא הפך אצלי
לרשימה שמית של כל הנשים
שמנגלה "טחן" את גופן.
פעם לקחתי עופרת
והפכתי אותה לזהב.
חופש הבחירה שלי אומר לי
שיש לי הזכות המלאה
לרצות בסבלם
של כל הקאפויים
שטבלו את המוסר שלהם
ואת חתונתם
באמבט של דם.
שששששש............ / ריקי שחם
היום אני רוצה לשתוק.
רוצה לשמוע איזה רקוויאם
ולשתוק.
היום אני רוצה לשחרר
את כל הדמונים
ולהגיד להם
לעשות סדר
בעולם הזה.
הדמונים יפרידו בין הגורלות
ישאו הנומות שחורות בידיהם
ויניחו אותם
על כל אדמה חרבה
אותה נסה הצלוב להציל.
היום אני רוצה לשתוק.
היום אני רוצה לחבוש
את כל המקומות הקדושים
ולהצילם מקללת הריק.
היום אני רוצה לחבוש
את כל מאכילי היונים
את כל מרפאי הפצועים
את כל יודעי הסוד
ולומר להם
עכשיו זמן יתמות.
היום אנחנו טומנים את הסוד
במבוך חיינו
כי זה יום הרת גורל.
היום שחררנו את הדמונים
הים אנחנו חסרי אמונה
יתומים
חסרי תפילה
עירומים
אין בד לגופנו
וגם כלה לא תצא לחופתה.
אני רוצה רק לשתוק.