אם נבקש מהורים, שילדיהם נמצאים לקראת החופש הגדול, לחשוב על אסוציאציות למילים "חופש גדול" התשובות ככל הנראה תהיינה: חוסר גבולות, חוסר שקט, "בית על גלגלים", הוצאות אין סופיות, אי סדר..... ו "שייגמר כבר הסיוט הזה...... "
"החופש הגדול" כתקופת ביניים בין שנת לימודים אחת לשנייה איננה תקופה קלה כלל וכלל לילדים ולהורים. כולם עוברים ממסגרת שהייתה מאורגנת ומתוכננת עם סדר יום קבוע לתקופה שצריך לקבוע בה סדר חדש. בחופש ילדים רוצים להחליט ולקבוע: מתי לישון, מתילאכול, מתי להזמין חברים, מתי לשחק, איפה לשחק .
אפשר להבין אותם בתום שנת לימודים. הם זקוקים לחופש.
אלא שלחופש יכולות להיות פרשנויות שונות. מה שברור הוא שחופש איננו פריקת כל עול וסדר.
כדי שהחופש הגדול לא יהיה סיוט מתמשך יש להיערך היטב לקראתו.
אני רוצה לנצל הזדמנות זו ולהציע לכם את רעיון "המפגש המשפחתי". או כפי שכל מי שלמד, או קיבל הדרכת הורים אי פעם במכון אדלר מכיר "השיחה המשפחתית". זו הזדמנות נפלאה לעצור את מרוץ החיים, ולתת תשומת לב לאנשים היקרים לנו כל כך – בני המשפחה שלנו.
זה איננו מפגש אקראי אלא כזה שתוכנן מראש. נוהג קבוע אחת לשבוע, בכל ימות השנה. לפעמים תהיה פגישה משפחתית שבמרכזה משחק משותף, שיחות שיתוף בכל נושא מאקטואליה ומחיי היום יום,וכשצריך דנים בעניינים שעולים על הפרק באותה העת ודורשים לקחת עליהם החלטה. שיחה משפחתית מתאימה בכל גיל.
כדי להפיק את התועלת המרבית מהמפגש המשפחתי, כדאי להקפיד על מספר כללים:
*לקבוע יום והשעה המתאימים לכולם.
*להתנתק מכל גורם שעלול להפריע כמו: טלפונים, טלוויזיה, עיתונים.
*לערוך שולחן מזמין. פרחים, שתייה, פרות. (כדאי מזון בריא כדי להעביר עוד מסר)
*לקבוע יושב ראש.הורה או ילד, שמתחלף בסדר כלשהו.
*להכין מחברת ובה ירשמו ההחלטות וההסכמים שהתקבלו. (ניתן להשאיר מקום לחתימה.)
*לכל אחד זכות הצבעה והחלטה.
*מקיימים פגישה גם אם משהו לא מגיע. אלא אם קובעים יחד מועד אחר.
לשיחה המשפחתית כמו לכל שיחה ישנם כללים:
*מקבלים זכות דיבור
*מקשיבים בלי ביקרת לכל רעיון שיעלה.
*מקשיבים עד הסוף ללא הפרעה.
*שומרים על לשון נקייה.
מפגשים נעימים יוצרים תחושת שייכות וקרבה. חוויה שתהיה לעולם זיכרון ילדות נפלא. בימים אלו כדאי להקדיש את המפגש לחופש הגדול . הדבר החשוב והעיקרי הוא לקבוע מסגרת עליה מחליטים ההורים על פי הערכים והעקרונות שלהם.
זוהי אומנם חופשה אך גם לחופשה יש כללים וחוקים. תקציב, זמנים, כללי בטיחות...
זה נשמע דבר והיפוכו אך לא. רק בתוך מסגרת וגבולות ניתן לחוש חופשי.
לדוגמא הוחלט על הוצאה כספית של 100 שקלים ליום. מה יעשה בהם תהיה החלטה של הילדים.
לאחר שההורים החליטו על מסגרת החופשה נפגשים ל"שיחה המשפחתית".
בשיחה הילדים יאמרו איך הם היו רוצים לבלות את החופשה? מה הם מבקשים? מה הם מציעים? מה אם יהיה בחופשה הם היו מרוצים? לא לשכוח -זה החופש הגדול שלהם!
הנייר סופג הכול לכן גם אם יהיו רעיונות פרועים ומשונים יש לאפשר לילדים לומר אותם. לבקש ולהציע מותר.
את ההצעות של כולם רושמים מנהלים דיון, תוך הקפדה על הכללים, ומגיעים להחלטות. ההחלטות והבחירות הסופיות צריכות להיות על דעת כולם, פה אחד, כדי שכולם יהיו שבעי רצון.
שיחה זו איננה פשוטה ויתכן שלא תצלח בפעם הראשונה. כדאי להיות ערים ולעצור את המפגש רגע לפני שמתחילה להתערער האווירה. אך יש להמשיך ולקבוע שיחה נוספת. שווה !!!
אם קראנו לחופש הגדול "סיוט אחד גדול" הרי שאחרי שיחה משפחתית מנוהלת בצורה מכבדת ונעימה יש סיכוי הרבה יותר טוב שמרגע זה תוכלו לקרוא לסיוט הגדול" כיף של חופשה" .
חופשה נעימה