גאולת המלכות-השכינה העילאה.מכת ערוב היא ערב רב-היא השסעת הגלותית

בסימנא דגאולה                             19 באפריל 2011, מוצאי פסח ראשון תשע"א

מאמר גאולת המלכות - השכינה העילאה

על ידי תיקון מכת ערוב היא ערב רב -

היא השסעת הגלותית

חטא אדם הראשון מבוסס על היסחפות לכל תענוגות החושים החל: מראיה, שמיעה, דיבור, מישוש וריח וכלה בפגם המחשבה החומרית. כתוצאה מחטא זה, אדם נפרד מחווה למשך 130 שנה ובני ישראל ירדו מצרימה לעבוד בפרך, על מנת ללקט כל ניצוצות הקרי שלו ולהעלותם לשורשם העליון (ח'-ב'-ו'). נוצר קצר רוחני בנשמת אדם, כאשר הנפש הבהמית והגוף הבשרי, ניצחו והביסו את הנשמה האלוהית - בעזרת הנחש הקדמון, שהיה גבה קומה, מהלך על שתי רגליו ומדבר. התיקון המושלם הוא אך ורק על ידי משיח, כי משיח בגימטריה עולה 358 וגם נחש בגימטריה יוצא 358. שכינה בגימטריה נותן 385 שזה אותן ספרות בסדר אחר וזה בבחינת: להקים שכינה מעפר הגלות המר והנמהר. מ'ה ש'היה ה'וא (=משה) שיהיה, כשם שהנחש של משה רבינו בלע הנחשים של החרטומים, כך יביס המשיח את ארמילוס הרשע צורר-המשיח. אחרי אכילת פרי עץ הדעת, אדם ידע את חוה לשם העונג שבדבר ולא לשם קיום מצוות פרו ורבו. כאשר נולדו לו בנים, הם סימלו את הקונפליקט הקשה והשסע בנפשו של אדם הראשון, בין קו החסד הימני לבין קו הדינים השמאלי. שת היה מאוזן יותר וסימל קו אמצע. הבן שת נרמז גם בשמו של משה שהוא ראשי תיבות של: משה, שת, הבל. אבל התיקון המשיחי בה"א הידיעה, הוא תיקון נשמתו של קין! תיקון נשמתה של חוה אימנו הוא: תיקון של דינה, של פילגש בגבעה ושל בנותיו של לוט.

הזוהר העליון הקדוש היורד לעולם בחצות ליל הסדר (זיהרא עילאה קדישא), הוא שיאפשר לחבר מלכות עם כתר ולהפוך גולה לגאולה. האות א' מסמלת אור אינסוף ברוך הוא, השופע על ספירת כתר. התאפקות של אדם הראשון במשך 6 שעות (התבו-שש-ו), היתה מאפשרת לו לעשות בהיתר, מה שעשה באיסור ולהביא גאולה שלמה, לכל העולמות ולכל הספירות. פעם שניה שהיתה החמצה לתיקון מושלם ומיידי, היה בחטא העגל, שבוצע בצהרי יום ה-40 לעליית משה להר סיני, 6 שעות לפני חזרתו. זה נרמז במילה: בו-שש (משה לבוא). החמצות אלו, גרמו לעיכוב הגאולה ב-6 אלפים שנה, שזה 1000 שנה על כל שעה!!.

רצח הבל בידי קין וספיגת דמו באדמה, שעלה דרך השורשים, הגזע והענפים, אל פירות האילן, רק החריף והחמיר את הבעיה של אביו אדם. אצל אדם, ניצוצות הקרי שלו נשפכו על אדמת מצרים. התיקון האמיתי והשלם לכך, הוא ט"ו בשבט, 365 ימים בשנה, או במילים אחרות, צמחונות! שכני "הנזיר", הרב דוד כהן ז"ל, חיבר חוברת בעקבות מורו ורבו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, בשם: "חזון הצמחונות והשלום". הרב כדורי זצ"ל שהיה צמחוני 90 שנה מגיל 17, טען בראיון עיתונאי נדיר, שמקובל אמיתי צריך להיות צמחוני! המקובל והצדיק רבי אהרון הכהן שליט"א, חברו של הרב שרעבי זצ"ל, שגילו יותר ממאה שנה, הוא טבעוני קיצוני שאיננו אוכל אפילו דבש, ביצים ומוצרי חלב. גדולי הצדיקים והקדושים ומחוללי הנפלאות במרוקו היו צמחונים, לפחות לתקופות מסוימות - ובראשם, ר' יחיא אדהן זצ"ל נכדו של ר' יעקב אבוחצירא זצ"ל ואביה של הרבנית חנה אדהן ע"ה, ושניהם נפטרו בגיל יותר   מ-100 שנים וכך גם הרב כדורי זצ"ל. הבאבא-סאלי היה צמחוני 40 שנה, כי לא סמך על כשרות הבשר.

למעשה, עד שנח יצא מהתיבה, כולם היו צמחונים על פי הוראת התורה, אבל משהיתה ירידה בדורות ומכיוון שאין גוזרים גזירה שרוב הציבור איננו יכול לעמוד בה, הותרה אכילת בשר. נח בתיבה עבר משבר נפשי קשה. הוא התבטש קשות עם החיות וכל צורכיהן החייתיים החזקים ונשחק מאוד מבחינה רוחנית. מצד אחד הוא נחלש רוחנית ומצד שני, הוא ראה את תעצומות הגוף האדירות של החיות בהן טיפל. אז ניצנץ במוחו "רעיון-גואל", שאם יאכל בשר כמו חיות טרף, כוחו הגופני יתחזק מאוד, כמו אדם שנוטל סמי מרץ. לאחר שיצא מהתיבה, נזכר נח בקורבנות הבל, שהתקבלו על ידי האל והוא החליט לא להסתפק רק באכילת בשר אלא גם להקריב קורבנות לבורא, על מנת להתקרב לבורא. השם לא אהב הידרדרות רוחנית זו של נח וזה נרמז בפסוק: "ויתעצב אלוהים אל לבו". ההידרדרות לא פסקה ונח שתה לשוכרה ויש גם סוברים, שארע מעשה לא כשר של בנו חם, בעת שנח היה שיכור. על כך נאמר: מאיגרא רמא - לבירא עמיקתא!

מה פירוש: להחזיר עטרה (כתר) ליושנה וחדש ימינו כקדם וכשנים קדמוניות ובחופה, שאומרים - כעדן מקדם? זה מתחבר לתפילה את צמח דוד עבדך תצמיח במהרה בימינו, שפירושו צמחונות כמו בגן עדן מקדם. כמו כן, צמח זה אותיות מצח, שזה מצחו של "אריך אנפין" (כתר) שנמצא מעל העיניים, שהן ספירת חכמה. כל זה על ידי התחברות ליסוד של יוסף הצדיק של הדור, שהוא בבחינת: בן פורת - עלי עין. כמו שנאמר: טוב-עין הוא יבורך והוא יברכנו, בכל מכל כל וישפיע עלינו שפע רב, בחומריות וברוחניות כאחד.

שלושת החטאים הקדמונים שמשפיעים עלינו עד עצם היום הזה הם: (1) חטא מכירת יוסף על ידי אחיו, שגרם לו לקרי עם אשת פוטיפר, שגרם למותם של עשרת הרוגי מלכות. (2) חטא העגל בהסתתם של ערב רב. (3) חטא המרגלים שהוציאו לשון הרע על הארץ והפחידו מפני מושליה הרשעים והחזקים. בית ראשון נחרב על גילוי עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים, שכולם מבוססים על ניפוח האגו החומרי והשגת תאוותיו גם בדרכים פסולות. בית שני נחרב על שנאת חינם ועל כך שתלמידיו של רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה. לזה יש לצרף את לוט ובנותיו, שעשו מה שעשו, רק בגלל שנפשם הושחתה מהשפעתם השלילית של שכניהם הסדומים הרשעים. כל הנ"ל, זה מלחמת איתנים בין היצר הטוב לבין היצר הרע ונצחונו המוחץ של יצר הרע, שמפירותיו הבאושים אנו סובלים עד עצם ימינו אנו.

בהקדמת הזוהר נאמר, שכל יום יש ביקור יומי של הקב"ה את השכינה השוכבת בעפר הגלות וזוהי הזדמנות פז לחולל גאולה מיידית כל יום, על ידי זה שנהיה כולנו לב אחד, נשמה אחת ובאהבת חינם. מפני חטאנו גלינו מארצנו עם אימנו השכינה הקדושה ועל ידי תיקון האגו הנפוח, כבצק שהחמיץ בגאוותו ובסיוען של נשים צדקניות כרבנית לאה ברנדוויין ע"ה, שבעלה היה תלמיד חבר של הרב אשלג זצ"ל והרבנית חנה אדהאן ע"ה, נזכה להחיש את תהליך הגאולה המעשי. נביא השקר שבתאי צבי, שהיה נשוי לזונה ופירק כל עול תורה ומצוות, חילל שבת, אכל טרפות ובעל נידות ונשואות, סבר שקל יותר להביא גאולה על ידי דור שכולו חייב, מאשר דור שכולו זכאי. סופו שהתאבד בקפיצה מגג בית הכנסת ביום כיפור ואפילו הרב פתיה זצ"ל לא הצליח לתקן נשמתו, אם כי הרב הצליח לתקן חלקית את נשמת ישו - והיה מי, שבעזרת תשעה אברכים בחצות ליל חג המולד, ניסה להשלים את תיקונו. הרב פתיה זצ"ל טען, שלשניהם היתה נשמה גבוהה מאוד!

כאן כדאי לציין, שהרב גפנר זצ"ל, שהיה ניצוץ משיח בן דוד וייסד ברכת כוהנים המונית בכותל וקריאת תהילים המונית כל ערב בכותל, היה תלמידו של רבי אהרון הכהן שליט"א. בעקבותיו הלך הרב ליאון אליהו לוי נ"י מבני ברק, במיוחד במוצאי שבתות ובתיקון שובבי"ם כל הלילה בכותל. המשיח אמר לבעש"ט הקדוש בליל ראש השנה, כשהיתה לו עליית נשמה להיכל מלך משיח, שהוא יופיע כשמעיינותיו של הבעש"ט יפוצו חוצה. אי לכך, הפצתי מאות רבות של הספרים "תהלים הבעש"ט" ו"מאיר עיני ישראל - תורת הבעש"ט" של הרב קורנבליט נ"י, בין מאות אדמו"רים, רבנים, מקובלים, צדיקים וראשי ישיבות בכל הארץ, ישירות ובדואר. כמו כן, לאחר מכן הפצתי כנ"ל את "סוד שיר השירים", פירוש קבלי בהמלצת הרב כדורי זצ"ל, על מנת לחבר חסידות (מלכות) עם קבלה (יסוד), בפועל ממש. כעשר שנים לפני כן, הפצתי 100 עותקים לרבנים חוברת רה"ש וכיפור לפי הרמח"ל, שבה יש ייחוד של נעילה שאין אפילו בכתבי האריז"ל, לתיקון נפש אדם הראשון לזמן שלפני החטא, לראשה עילאה סתימאה, דלא אתיידע.

הסכיזופרניה של עם ישראל נרמזת בשם יעקב-ישראל. האם אנחנו יעקב מלשון עוקבה, ערמומיות, צביעות, הטעיה וכפילות? האם אנחנו בו-זמנית גם יעקב וגם ישראל? מאידך, ישראל פירושו: שרה עם האל וישר עם האל וזהו התיקון המעשי של עם ישראל. בנפשו של כל אדם מתחוללת מלחמת איתנים ועל כך נאמר: אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי. אבל לגבי צדיק אמיתי הנמצא בחיבור מושלם עם האל 24 שעות ביממה נאמר: אשריו וטוב לו - וטוב לצדיק וטוב לשכניו. עלינו לשאול עצמנו: האם אנו ענווים וצנועים כמו מצה וכמו אברהם אבינו, כמשה ואהרון ודוד המלך, או שאנו נפוחים כמו חיטה שהחמיצה ותפחה ללחם? על ידי זה שנתחבר לאות ה' שבמצה כנגד ה' אחרונה בשם השם ונדבק בה, המצה תהפוך למצח, כנגד מצחו של אריך אנפין וכנגד צמח, שהוא משיח בן דוד. אך המצה היא גם חרב פיפיות ורומזת, על מצה ומריבה ועל כל תלונותיהם של בני ישראל במדבר. אין עצה ואין תושיה לכל הבעייתיות הנ"ל, אלא רק על ידי צמחונות, טבילות קרות ועצירות נשימה כל בוקר, התחברות קבועה לצדיק אמיתי והתבודדות יומית!!

עלינו לזכור ש-4/5 מעם ישראל מתו במכת החושך וכל דור המדבר מת במדבר, מפאת חוסר אמונה, בטחון ושמחה בבורא עולם. הנביא גם אמר שבאחרית הימים תישאר מעם ישראל רק עשירית וגם עשירית זו תהיה לבער וישאר ממנה חלק קטן בלבד. הפיצול הזה קיים גם בשני שמות השם העיקריים: א'-ד'-נ'-י' שזה כנגד עולם העשייה החומרית - והשם י'-ה'-ו'-ה', שהוא כנגד כל עשר הספירות. הפיצול הוא שלנו ולא חלילה של השם!! האם אנו מחוברים לשם אדנות או לשני השמות ביחד, או כמו יחידי סגולה - לשם הוויה? המפץ הרוחני הגדול החל השנה מעל פני השטח בחצות ליל חנוכה ויגיע לשיאו בכ"ה אלול השנה. התהליך החל מתחת לפני השטח בשנת תש"ס שפירושו: תהיה שנת שנוי סדרים. כמו כן, התהליך החל לצבור תאוצה לפני 3 שנים, שאז מלאו 60 שנה לכינון מדינת ישראל שזה כנגד יסוד - 6, כפול 10 ספירות. אבל התהליך יגיע לשיאו בי"ט תמוז תשע"ג, 24 שנים להסתלקותה של הרבנית בנרדוויין ע"ה, שהיתה נציגת השכינה הקדושה עלי אדמות בגוף אשה ושזה כנגד 24 תיקוני הכלה, המתחברת לספירת כתר. הפרי יסיים הבשלתו בה' באייר תשע"ח, 18 שנה לתחילת התהליך המשיחי הגאולי. אסונות הטבע הנוראים בעולם בחודשים האחרונים והמהפכות העצומות אצל הערבים, רק מוכיחים, שהדברים ניצפו נכון מראש.

כדאי רק לדעת, שאדמו"ר צדיק וענו המחובר למשיח, פועל בשקט ובצנעה ליד כיכר השבת, בגבול שכונת גאולה ומאה שערים בירושלים. מאידך, ניצוץ משיח בן יוסף המעודכן, מחצות ליל שושן פורים השנה, הוא בן 22 שנים בלבד והוא גאון עולם וצדיק עצום. סימניו של משיח אמת הם: ענווה, צניעות, פשטות, תמימות, בעל חסד עצום, דבקות בשם, הקרבה, אהבת ישראל עצומה, שמחה וחכמה אדירה. לעומתו משיח שקר הוא ידען עצום, אבל גם כעסן, בעל גאווה עצום, קמצן ואגואיסט גדול. שקר אותיות קשר שפירושו: קשור לאגו של עצמו ולרכוש של עצמו.

התינוק זקוק לאימו 24 שעות ביממה וכולו רצון לקבל. בגיל 13 ובגיל 18 וכשהוא נושא אשה, הוא הופך מתלותי לעצמאי וממקבל לנותן.

ממאי נפשך? או שאנו תינוקות תלותיים ואין לנו זכות בכלל לדבר על גאולת הכלל וגאולת הפרט, או שאנחנו מבוגרים ועצמאיים, יצירתיים ומעניקי צדקה וחסד בחומריות וברוחניות ללא גבול וזה מזכה אותנו להתקרב לשם באמת ולשליחיו הנאמנים עלי אדמות!! האם אנחנו תינוקות תלותיים וסכיזופרניים, שרוצים שהמשיח יבוא ויושיענו, במקום שאנחנו נביא את המשיח!!

אם חזרה לעדן מקדם למצב של לפני החטא, אז יש צורך בזיכוך מושלם של החושים, הגוף והנפש ובצמחונות מושלמת. אם שיעבוד למצרי-מצרים ולתיסבוך, של רצון לחופש על ידי נס, בשעה שאנו שקועים במ"ט שערי טומאה ולא פועלים דבר, אז נוכל לשכוח מגאולה, כי מה שנתנו לתינוק במצרים לא יתנו לאדם מבוגר היום. מה גם שהיום אנו נמצאים בגבול שער הנ' של הטומאה, הנרמז בגולם שקם על יוצרו: "אינטר-נ"ט", שפירושו: להיכנס לתוך נ' שערי טומאה. האם אנו רוצים לחזור בתיקון השורש שלנו רק עד בית ראשון, או שאנו רוצים לעשות תיקון מושלם למצב של אדם הראשון בטרם החטא?

ראשית, אדם הראשון היה צמחוני וגם מה שאכל היה רוחני. הוא אכל בכוח עיניו ולא באופן פיזי וממשי. שנית, הגוזמאות של המדרשים, שמלאכים הזינו את אדם בבשר צלוי ושהוא הקריב קורבנות בגן עדן, מקורם במוח של עבדים וערב-רב שאמרו: זכרנו את סיר הבשר. שלישית, הנביא אומר בפירוש: "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, נמר עם גדי ירבץ ואריה כבקר יאכל תבן". הקורבנות שהקריב אדם הראשון בגן עדן, היו על ידי איכול העור, הבשר והעצמות של הבהמות, לעפר ואפר - בכוח מבטו ושידרוג והעלאת אור נשמתן של הבהמות לגובהי מרומים. עד שמגיעים לדיאטה טבעונית מושלמת, טהורה וצרופה כמו רבי אהרון הכהן שליט"א, בינתיים אפשר כשלב מעבר, להעלות ניצוצות גסים ובהמיים-חייתיים, ממוצרי חלב, מביצים ומדבש, במקום מבשר, מעוף ומדגים ואחר כך, להגיע לחירות מושלמת ולדרור מוחלט, מהקביים התומכים החייתיים. אנו נעשה תיקוננו שלנו והחיות תעשינה את תיקונן שלהן.

אז או שאדם הוא עבד בנפשו ושואף לאכילת בשר ולהקרבת חיות, או שהוא בן חורין ודבק בדרכי בוראו: "ורחמיו על כל מעשיו". במילים אחרות, או עצמאי וגאולה או תלותי ועבדות, אבל לא יתכן עבד ועצמאי בו-זמנית! אדם שניזון מחיה מתה, כל תא ותא בגופו בנוי מטומאה וממוות וגם אם מוחו אדיר ורוחני, הכלי הגופני והנפשי שלו עלוב ודל ואינו מסוגל לקלוט אורות קודש! רביעית, הנביא אומר: "תורה חדשה מאתי (מא' ועד ת') תצא ונתתי לכם לב-בשר (אותיות ברסלב) במקום לב האבן וקשיות העורף הפרעונית. העבדות האמיתית והפרעה הבכור האמיתי, הוא בליבנו ובתוכנו פנימה!! בגן עדן שלפני הגרוש והחטא, לא היתה שפיכות דמים והתורה כתבה שגם החיות צריכות לאכול מזון צמחי.

אז או: שנשיב עטרה ליושנה ונלך על "כל הקופה" בבחינת: מה שהיה בגן עדן הוא שיהיה בימות המשיח, או: שנהיה סכיזופרנים המלכדים באופן מלאכותי את הנפש הבהמית החייתית והחמצה (ערוב וערב-רב) עם הנפש האלוהית הקדושה ונצפה לנס ולישועה משמי מרומים, בלי שננקוף אצבע לשם כך!! זהו בדיוק העניין של שעטנז וכלאיים ובשר עם חלב והכשרת החיצוניות החומרית, מבלי שננקוף אצבע להכשרת הפנימיות הרוחנית. תפקידו של משה רבנו שאמור למנות את משיח בן יוסף ומשיח בן דוד הוא לעשות תיקון שורש לערב-רב, שהוא המכשול העיקרי לגאולה השלמה.

הקושיה החמישית של פסח, שהיא כנגד אות ו' החמישית של לשונות הגאולה ושל יעקב המתוקן ההופך ליעקוב, היא: חירות אמיתית מהי? בני ישראל במדבר התגעגעו לסיר הבשר במצרים וכשזללו שלו בתאוותנות רבה, השם נתן בהם מגפה שהרגה עשרות אלפי אנשים. אסור לאדם לאכול בשר כשהוא פורש מאשתו במחזור שלה ולאחר לידה, כי הטבע חזק מהאדם והוא יראה קרי לילה, המרחיק מהגאולה. בנוגע ליין, מדענים מצאו ש-10 גרם יין אלכוהולי הורסים אלפי תאים במוח ותאי עצב שנהרסים, לא נבנים תאים אחרים במקומם. אז צריך מאוד להיות זהירים (המידה הראשונה ב"מסילת ישרים" לרמח"ל) בסיסמא: אין שמחה בשבת ובחג בלי בשר ובלי יין. בנוגע לארבע כוסות מיץ ענבים, זהו עומס יתר על הגוף של סוכר הנספג מיידית בדם. המצות הן כמו חרבות בבטן, אם אינן שרויות במים ואם הן מצות רגילות לבנות ולא אורגניות, זה הופך עם החרוסת בבטן לעיסה דביקה, תפוחה וחמוצה הגורמת לעצירות. עצירות היא ההיפך מחירות שפירושה המעשי הוא, זרימה חופשית יצירתית. המקובלים שרצו להגיע לעלייה רוחנית, התנזרו מבשר או אפילו צמו ימים שלמים. קרי זה קליפת עמלק, שהוא קליפת הנחש הקדמון ושהוא המתכון הבטוח לשיעבוד. רק אכילה מרוסנת, טבילות קרות ועצירות נשימה כל יום והתקשרות לצדיק אמיתי, ימנעו יציאת קרי לילה. אפילו הכהן הגדול בעצמו, היה עלול לראות קרי, בליל יום הכיפורים. כל גדולי הרבנים יצאו נגד עישון סיגריות לשם הפגת מתחים, כי זה בבחינת: טורף נפשו באפו. האינטרנט והטלוויזיה, הם כלי משחית מתוחכמים של ה-ס.מ. במקום ללמוד תקשורת טובה וחיובית עם אנשים ועם השם, אנו הוגים יומם ולילה בפטפוטי סרק בטלפונים ניידים. הפכנו לרובוטים אוטומטיים ולחמורים נושאי ספרים, העוסקים בקיום מצוות אנשים מלומדה. ה"דעתי" בניגוד לדתי, קשור לספירה דעת, שהיא ספירתו של משה רבינו ע"ה. בשמו רבינו נרמז ערב רב ונרמז היסוד [י'-ו'] וכן שער ה-נ' של הבינה.

קורבנות, מלשון להתקרב לבורא ובאה התפילה והחליפה הקורבנות: נשלמה פרים שפתינו. מכיוון שמי שצם מקריב את חלבו ודמו, לכן רצוי בערב פסח במקום לקרוא את הטקסט של קורבן פסח, לצום עד ליל הסדר, כולל מי שאיננו בכור. עלינו גם לזכור שהנביא אמר: איש בחטאו יומת ולכן גם בפדיון כפרות, עדיף כסף על תרנגולת שחוטה.

כמו-כן לדעתי, עדיף תענית דיבור משחיטת תרנגול כפרות וחשוב לפני כיפור, לעשות פדיון נפש פרטי על ידי רב מקובל.

נאמר: נר מצווה - ותורה אור. נר ה' - נשמת אדם. אדם וחוה לבשו בתחילה כתנות אור והמטרה והיעד שלנו הוא, להתחבר לאור ולא לעור ולבשר. פה-סח פירושו: הפה השח בנפלאות ובטובו הגדול של הבורא ולא עסוק בזלילת בשר. מראות אסורים בימינו, שמהם התחיל חטא אדם וחווה זה: אינטרנט, טלוויזיה, טלפונים ניידים ומצלמות משוכללות.

מזון שמתאים לאדם מבוגר לא מתאים לתינוק ולהיפך ולכן, יש אנשים שאינם מסוגלים לעכל מוצרי חלב. אדם שזיכך גופו ונפשו, איננו מסוגל לאכול בשר והוא יורק או משלשל או מקיא הבשר, או שחום גופו עולה ועורו מתכסה בפצעים גדולים. מערכת העיכול והשיניים של האדם נועדו לאכילת צמחים ורק במקרי חירום של סכנת חיים, האדם מסוגל לאכול גם בשר. הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים בבגדי כותנה לבנים ובנעלי בד. לפי ההלכה אדם שאכילת בשר מזיקה לו או מצערת אותו, לא יאכל בשר, עוף ודגים בשבת ובחג. אכילת מזונות אלו, זה סימן היכר של אדם שיצא ממצרים, אבל מכור עדיין לסיר הבשר. בתורה הבשר נקרא תאוה, שנאמר: "כי תאבה נפשך לאכול בשר"!

כל הנאמר לעיל זוהי תשובה לשאלת חכם השואל: איך מתקנים עולם מהשורש, מלכות שדי וארבעת עולמות: אצילות, בריאה, יצירה ועשייה, שהם כנגד ארבעה בנים וכנגד ארבע אותיות שם הויה? כוונת החכם היא, שהוא איננו מסתפק בתיקון זמני ובסתימה ארעית וחלקית המגיעה לימי בית ראשון. החכם שואף בכל נפשו, ליבו ומאודו להחזיר בתשובה שלמה את אות ה' אחרונה שבשם הויה, לשורשה, למקומה ולמצבה המושלם, הראשוני והגן עדני, שלפני חטא אדם הראשון והבריאה, כולל תיקון עולם האצילות.

לפי האריז"ל, אפילו בעולם האצילות היה פגם בעת בריאתו, שהתבטא על ידי עכירות מסוימת של שלוש נצנצות אור ראשוניות! לתיקון שורש כזה מן היסוד והמלכות ועד לכתר קוראים בסלנג: לתפוס "ראש גדול", ללכת על "כל הקופה" ולאחוז את השור בקרניו. זהו למעשה תיקון מושלם, מוחלט וממשי של השכינה הקדושה וחיבורה המושלם, המוחלט והסופי עם אור אינסוף ברוך הוא, המצוי מעל ומעבר לספירת כתר!! די לחכימא ברמיזא - ולשטיא בכורמיזא.

במילים אחרות: או שהתיקון המושלם ייעשה בטוב, מתוך רצון חופשי, בדבקות, בהקרבה ובמסירות נפש, או שהשם יכפה עלינו הר כגיגית, בחבלי משיח נוראיים ובמלחמת גוג ומגוג קשה, אכזרית וממושכת. על כך נאמר בתורה: "אם תאבו ושמעתם, טוב הארץ תאכלו - ואם תמאנו ומריתם, חרב תאוכלו". השואה הנוראית הטבעית, הגרעינית והכלכלית שאירעה לאחרונה ביפן וכל שואות הטבע הנוראיות בכל רחבי העולם, כולל מלחמות הערבים, בארבעת החודשים האחרונים, הם רמז גס משמי מרומים לאמיתות הדברים!! יעיד על כך דוד אלקיים שמשו של ר' אהרון הכהן שליט"א, שהדברים נאמרו לו לפני "זאת חנוכה" האחרון והוא נדהם, כשהדברים התרחשו כפי שנצפו מראש.

כשאדם לובש כובע שטריימל מפרווה בשבת ובחג, העשוי מעשרות חיות שניצודו והומתו, אז יש כאן עירבוב ברור של קדושה, עם הכח של נבלת חיה טמאה. כנ"ל לגבי מעילי צמר יוקרתיים ויקרים, שיש בהם גם בזבוז ממון וראוותנות. פתיל תכלת בציצית עשוי מדמן של אלפי תולעים טמאות שהומתו וגופן הפך לחומר צבע לציצית הקדושה. חלוקי משי, ווסטים וציציות משי, הופקו באופן משונה, מ"חליבת" תולעי משי טמאות. חייבים מאוד להיות זהירים בבגדים ובנעליים מעור, שהחיות לא הומתו במיוחד לשם כך, אלא מתו מיתה טבעית. אם שופר נלקח מבהמה חיה, יש בכך צער בעלי חיים ואם נלקח מחיה שמתה או נשחטה, חייבים למצוא דרך לטהר אותו. הרב קוק זצ"ל גרס, שאל לו לאדם להשתמש בחלב ובמוצריו וגם לא בדבש ולא בביצים, כי הטבע (בגימטריה אלהים) לא ייעד אותם לנו, אלא לחיות ולפריה ורבייה שלהן.

אם כן, מה פירוש: איש בחטאו (בהחטאת המטרה), בפישעו (במורדו בבוראו), ובעברה שלו (העברת אור לקליפות החשוכות, הריקות והיבשות) ובעוונו (עבותות העגלה החטאה) יומת? הפירוש הוא: האדם ינותק (ניתוק אותיות תיקון), מזיו נועם הצחצחות של השכינה הקדושה והברוכה. בסיכומו של דבר: החושך, האגואיזם והקרבת הזולת למעננו - היא הקללה ואילו הנתינה לזולת והחיבור האמיתי והפנימי לאור, היא הברכה, של מקדשנו הפנימי.

התינוק והעבד יזינו עצמם בחלב ובבשר ואילו בן החורין האמיתי, יזין עצמו מפירות עדינים וטהורים  כיצירך בעדן מקדם. הכלל הוא: תינוק לא יאכל מזון של מבוגר ומבוגר לא יאכל מזון של תינוק. האבסורד הוא: במקום שתינוק ישאף להיות מבוגר ועצמאי, הוא מנסה להוריד מצרימה את המבוגר והעצמאי לרמתו ולסיר הבשר ולטעון, שהמבוגר טועה. לחושך קוראים אור - ולאור קוראים חושך!!

הרמב"ן בפירושו על התורה אמר שהצמחים יסודתם בעליונים וזוהי הסיבה, שקשה מאוד להעלות מהם ניצוצות. מאידך, מבשר, עוף ודגים, על ידי דברי תורה וברכת המזון, יכול הדיוט להעלות ניצוצות.

איך ניתן לשמור שתי שבתות כהלכה, כאשר ברגע שיוצאים מתפילת שבת ומועד, מתחילים בדיבורי חולין ויש כאלו, שגם מדברים בתפילה בקול רם עם חבריהם בבית הכנסת וגם בטלפון! יתירה מזו, מי שלא למד שליטה והשתקה של המוח והמחשבות, מוחו פועל בשבת כמרקחה ועסוק בכל לחצי עולם החומר והחולין ולעיתים גם בעת התפילה!!

איך אדם יכול להיות בן חורין, כשהוא תלוי וטפיל הניזון מחיות, שנקטלו לצורכי הזנתו? הרב קוק אמר, שבימות המשיח כולם יהיו צמחונים, בעוד שבימינו רק הנחשונים הם צמחונים. בן חורין אמיתי מזין ומפרנס החלשים והמסכנים ולא חי על חשבונם - והרי הוא כאמא טובה, המטפלת ומזינה במסירות וברחמים את תינוקה האהוב. חייב אדם כל לילה לפני שנתו, להתוודות ולהתחנן על מחשבות לא טובות שעלו במוחו, כדי להיות בן חורין וחופשי מהן. כמו-כן, לעשות כנ"ל לגבי דיבורים לא-טובים שנאמרו לו בצחוק או מתוך כעס, קנאה ושנאה, כי הם עלולים לצאת מהכח אל הפועל! כדאי גם לעשות התרת נדרים, כל יום חמישי בלילה.

לעתיד לבוא נזכה לשבת בסוכת אורו של לווייתן וליהנות מזיו אורו של שור הבר, כאשר ברקע מתנגנת תזמורת ושירת הלוויים, עם קטורת הסמים ומנחה העשויה מסולת בלולה בשמן. כולנו נהיה לבושים בגדי לבן מכף רגל עד ראש, כולל מצנפת בד, אבנט בד, נעלי בד לבנות, תרמילי בד לבנים על שכמנו ומטה בד לבן בידינו. כך נקבל כולנו את פניו של צמח בן דוד משיחנו ירום הודו, כאשר כולנו ניצבים על רגלינו בחרדת קודש.

זוהר דף רמ"ב עמ' ב':

זכאין אינון בני עלמא, אינון דמשתדלי באורייתא, דכל מאן דאשתדל באורייתא, אתרחים לעילא ואתרחים לתתא, ואחסין בכל יומא ירותא דעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב, להנחיל אוהבי יש. מאי יש? דא עלמא דאתי, דלא פסק מימוי לעלמין, ונטיל אגר טב עלאה, דלא זכי ביה בר נש אחרא. ומאי איהו, י"ש? ובגיני כך רמיז לן שמא דיששכר דאשתדל באורייתא, יש שכר. דא הוא אגרא דאינון דמשתדלי באורייתא, י"ש.

תרגום:

פתח רבי שמעון ואמר: "להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא" (משלי ח, כא). אשריהם בני העולם, העוסקים בתורה, שכל מי שעוסק בתורה, אהוב למעלה, ואהוב למטה, ונוחל בכל יום נחלת עולם הבא. זהו שכתוב "להנחיל אוהבי יש", מה הוא יש? זה עולם הבא, שלא פוסק מימיו לעולם, ונוטל שכר טוב עליון, שלא זוכה בו אדם אחר. ומה הוא, יש? ולכך רמז לנו השם של יששכר, שעסק בתורה, יש שכר, זה הוא השכר של העוסקים בתורה, יש.            כנאמר:יש שכר לפעולתך!

סיכומו של עניין: כל המאמר עוסק באלף השמיני לספירה. בשר, עוף ודגים הם מזון המעורבב מרע ומטוב, אבל מזון "פרווה" ופירות וירקות שעברו הנדסה גנטית והמלאים בכימיקלים ובהורמונים סינתטיים, הם בבחינת רע מושלם, כי הם חודרים למטען הגנטי התורשתי ועוברים בתורשה לצאצאים!

מסקנה: חייבים לחגור חגורים מבד ומאור ולהיזון אך ורק ממזון אורגני טהור, בין שהוא בשרי ובין שהוא צמחי!! וכך גם לגבי כפרות וקורבנות ואביזרי קודש, העשויים מעור של בהמה!

בה' באייר תשע"ח תמלאנה 70 שנה למדינת ישראל, שזהו מעגל מלכות-שלם (10x7)! בכ"ה באלול תשע"ח תמלאנה 10 שנים לתיקון המלכות הגדול, בגג קבר הרשב"י עם הרב חיים כהן שליט"א, עם שופרות והקפות של 7 כורתי ברית. אז גם תמלאנה 14 שנים פחות רבע, להסתלקותו של הרב יצחק כדורי זצ"ל, שזה כנגד 7 שנות מלכות תחתונה - רחל + 7 שנות מלכות עליונה - לאה. בזאת חנוכה תשע"ח תמלאנה 18 שנים מזאת חנוכה תש"ס (המילניום), שאז החל כל התהליך הגאולי המעשי! בכ"ה באלול תשע"ח תמלאנה ½9 שנים להסתלקותן של אימי ע"ה ושל הרבנית הצדקת חנה אדהאן ע"ה. היחידה כיום שמקשרת אותנו בפועל ממש לעבר המפואר, היא רחל יוסיפון תליט"א בת ה-80, בעלת החרב הקדושה של שכנה, הרב פתיה זצ"ל, שזכתה להכירו בנעוריה. אביה מנשה יאספן ז"ל, היה שמש של הבן-איש-חי בנעוריו, תרם 3 בניינים לישיבות, החזיק ישיבה בכספו והכיר את כל גדולי המקובלים והצדיקים של הדור הקודם. הוא הבריח מבית החולים יחד עם רחל בתו את הרב סלמן מוצפי והציל רגלו מקטיעה בשיטות טבעיות! כאשר הרב כדורי זצ"ל עבד למחייתו ככורך, היה מקבל ממנו ברכה מהחרב הקדושה, סועד אצלו, נח ולומד אצלו בצהריים. האמא הצדקת ע"ה של רחל, הכירה לרב כדורי את אשתו הראשונה וייעצה לרב סלמן מוצפי זצ"ל. רחל יוסיפון זכתה לברך בחרב גם את הרב חיים כהן שליט"א, גם את הרב אלבז נ"י, את הרבנית אדהאן ע"ה וגם את הרב כדורי זצ"ל. מאות אנשים נושעו מברכתה של רחל בכל תחומי החיים, כולל פצועי תאונות ומלחמה שהיו בטיפול נמרץ ובסכנת חיים חמורה.

הערה: סבי ז"ל, אבי אימי ע"ה, היה צורף זהב באיזמיר ושמו היה שמואל בוכור כהן. הסבא-רבא של ר' חיים כהן שליט"א ה"חלבן" - בעל ספר "שבט מוסר", גם כן חי באיזמיר. כותב השורות הללו היה 12 שנים פחות רבע, תלמיד ועוזר של ר' חיים כהן נ"י. בעלה ז"ל של מדפיסת המאמר, שהיא מדריכה בכירה להארה רוחנית, היה בן-דוד של חבר ושכן ילדות שלי, אהרון חי כהן שור. הרב כדורי זצ"ל שהתפללתי איתו כ-½13 שנה, היה בבחינת הכהן הגדול של הדור. כל עניין המאמר הוא לעורר האנשים להפוך כותנות עור לכותנות אור בפועל ממש - כאן ועכשיו - ולחבר מילת הערלה הבשרית, עם מילת ערלת הלב. כמו כן, ריכוך העורף הקשה ומעברי הצוואר הסתומים והחנוקים, המחברים בין הגוף לבין הראש ולשלוש הספירות העליונות: כתר, חכמה ובינה - וגם לאור אינסוף ברוך הוא וברוך שמו; בכוח האמונה, האהבה, השמחה והבטחון המושלמים, באל חי העולמים.

אל מלך נאמן.

שמואל זיו-ז"ך

ירושלים עיה"ק - תובב"א ואמן