בני נוער בעלי הפרעות קשב וריכוז, המתמודדים יום יום עם קשיים אלה.
תלמיד כתה י'א8 בבית הספר, אשר לומד את כל המקצועות במערכת רגילה.
מתקשה בדרך כלל במקצועות ריאליים בעיקר במתמטיקה אך הידע הרב שלו במקצועות הומאניים כמו היסטוריה, נותנים לו את היכולת ללמד תלמידי כיתות אחרות המתקשים במקצועות הללו.
אותם מאפיינים המתאימים לבני שכבת גילו, חוץ מהעובדה שגורמת לאחרים להסתכל על בעלי הפרעות קשב וריכוז בצורה שונה ואף מעדיפים "לתפוס מרחק". אחד מתוך אותם 30% הלוקים בהפרעות קשב וריכוז וחשופים לקריאות פוגעות כמו "טמבל" ו"מפגר", וזאת מפני חוסר המודעות לנושא הפרעות הקשב והריכוז (ADHD) בחברה שלנו.
כבר מגיל צעיר מאבחנים תלמיד בעל הפרעות קשב וריכוז, זה הרי ידוע שכל ילד, ולא משנה עד כמה הוא שונה או דומה לשאר החברה, סובל מהקנטות, בעיות עם המורים, עם החברה ולעיתים גם עם המשפחה.
לא במקרה, המון פעמים משתמשים במשפט : "הוא באמת לא עשה כלום" כתירוץ, אבל כאשר אותו תלמיד בעל הפרעות קשב וריכוז (ADHD) לא עשה שום דבר שעלול איכשהו, באיזושהי דרך, להרגיז או להתגרות בסובבים אותו. תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז נתקלים במחסומים קשים שהציבה להם מערכת החינוך. במקרה מסוים היה תלמיד כיתה ד', אשר המורה הענישה אותו בכך שהורתה עליו לשבת בכיתה בזמן שכל שאר הילדים עשו חזרות בחוץ. המורה שכחה להזכיר לו שיש צלצול המשחרר אותו להסעות ולכן הוא פספס את ההסעה ונאלץ לחזור הביתה בטרמפ עם אחד ההורים. מקרה נוסף קרה כשהיה בכיתה ז'. הצוות החינוכי טען שבמקרה ולא יקבל כדורים פסיכיאטרים, לא ייצא ממנו כלום.
פאן נוסף שתלמיד ומשפחתו נתקלים בו במהלך הלימודים הוא יחס מערכת החינוך לחיים החברתיים של אותו התלמיד הסובל מהפרעת קשב וריכוז. כילד שונה, חברת בני הנוער לא ממהרת להכיר אותך וללמוד על הקשיים שלך. להיפך, היא מסרבת לקבל אותך ולא טורחת להקל עליך בהסתגלותך למערכת ולחברה הסובבת אותך. בהרבה מאוד מהמקרים יחסה הלא אוהב של החברה מתבטא באלימות. תלמיד בעל הפרעות קשב וריכוז (ADHD) היה מעורב במקרי אלימות בבית ספרו היסודי אך בחר שלא להחזיר. לעומת זאת, כשהגיע לבית ספר התיכון אותו תלמיד בעל הפרעת קשב וריכוז (ADHD) החליט להגן על עצמו ולהגיב למכים אותו, אך המערכת החינוכית של ביה"ס לא ראתה זאת בעין יפה משום שלפי כללי ביה"ס אלימות מכל סוג שהיא אסורה בהחלט.