אפילפסיה הינו מצב רפואי המאופיין בהתקפי עווית ובאובדן שליטה (חלקי או מלא) על התנועות המוטוריות וההכרה. מצב זה קיים גם בחיות מחמד ולרוב מתרחש באופן פתאומי מבלי יכולת הבעלים לצפות את ההתקף המגיע. התקפים אלה, כמובן, גורמים חרדה רבה לבעלים וחשש מפני ההתקף הבא. כיום יש מספר פתרונות למחלה זו ובעלי חיים שאובחנו עם המחלה יכולים להמשיך לחיות ברמת חיים גבוהה.
מחלת האפילפסיה עלולה להופיע בחיות מחמד בטווח גילאים נרחב (גם בחיות צעירות וגם במבוגרות) מאחר וישנם גורמים רבים המופיעים בגיל שונה. את ההתקף הראשון לא ניתן לצפות אך לאחר מספר התקפים הבעלים מתחילים לשים לב לסימנים מקדימים להתקף. למעשה את אירוע ההתקף ניתן לחלק לשלושה שלבים – טווח הזמן לפני ההתקף (בו מופיעים סימנים מקדימים), ההתקף עצמו (בו ניתן לראות התנהגות שונה מהרגיל, תנועות לא רצוניות, ריור, מתן צרכים ללא שליטה. ההתקף עלול להימשך מספר דקות) ואת טווח הזמן לאחר ההתקף (בו ישנה חזרה למצב נורמלי).
התקפים כאמור מתבטאים בצורות שונות בחיות שונות ויש גם סוגי התקפים שונים-בחלק מהמקרים ההתקף מלא, כלומר ישנו אבדן הכרה בזמן ההתקף, התקף חלקי בו ישנה התנהגות לא נורמלית (כגון מעקב אחר זבוב לא קיים), סדרת התקפים ביניהם החיה חוזרת למצב נורמלי או התקף אחד ממושך.
ישנן סיבות רבות להתקפי אפילפסיה. בגורים ניתן למנות מחלות גנטיות, חוסר סוכר בגלל צום ממושך או טראומה. בכלבים מבוגרים ניתן למנות גידולים במערכת העצבים, טראומה או תפקוד לקוי של הכבד. יש להדגיש כי לעיתים לא ניתן למצוא את הסיבה העיקרית להתקפי האפילפסיה. זאת מאחר וההתקף מתרחש בגלל הפרעה בזרמים החשמליים העוברים במערכת העצבים בזמן התקף. את ההפרעה בזרמים אלה קשה למקד או לבדוק בזמן התקף. למרות זאת, מומלץ לנסות ולמצוא את הסיבה כדי שהטיפול יהיה אפקטיבי.
כיום ישנן תרופות רבות ואפקטיביות שמטרתן להוריד את כמות ההתקפים. אם נמצאה הסיבה להתקפים, יש לטפל בה ראשית. אם לא נמצאה סיבה כזו, ניתן לאפשר לחיית המחמד חיים ברמה גבוהה אך ברוב המקרים לא ניתן להפסיק את ההתקפים לחלוטין.
החלטה על סוג התרופה ומועד תחילת הטיפול נתונים בידי הרופא הווטרינר. בעיקרון, מומלץ להתחיל בטיפול יחסית מוקדם כדי לאפשר שליטה טובה יותר על כמות ההתקפים. לתרופות אלה מספר תופעות לוואי עליהן יסביר הרופא המטפל. התרופות ניתנות לזמן רב ולעיתים לכל החיים. בזמן המחלה לעיתים יש לבצע שינויים בתרופה או במינון שלה. שינויים אלה מתבצעים רק לאחר בדיקות דם המראות את רמת הספיגה של התרופה בדם.
לסיכום, האפילפסיה היא מחלה עמה ניתן להתמודד בהצלחה. מחלה זו דורשת מאיתנו להיות אקטיביים ולנסות לשלוט בסימניה על ידי מעקב קפדני. לרוב לא ניתן לרפא את המחלה אך ככל שרוכשים נסיון ומזהים את הסימנים המקדימים, קל יותר להפחית את כמות ההתקפים ולאפשר איכות חיים טובה לחיית המחמד.