אישור הסכם הגירושין הוא אחד מאבני הדרך בתהליך הגירושין ולערכאה המאשרת אותו ישנה חשיבות רבה ולעיתים בעלת השפעה על הליך הגירושין ותוצאותיו.
בפני בני הזוג המתגרשים עומדות שתי אפשרויות: לאשר את ההסכם בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. אם ההסכם אושר בבית הדין הרבני, תהליך הגירושין עשוי להיות קצר: פותחים תיק גירושין בבית הדין הרבני, מקבלים אישור לסידור גיטין, קובעים תאריך למתן גט ובתאריך הנקוב מתגרשים בנוכחות שני עדים. לכאורה, קצר ונח. אבל באם בעתיד יתעוררו אצל בני הזוג בעיות ומחלוקות הנוגעות לנושאים המפורטים בהסכם הגירושין כגון מזונות, משמורת ילדים וכו', יכול בית הדין הרבני להקנות לעצמו סמכות לדון בסוגיות אלו ובסוגיית מזונות ילדים למרות שעל פי חוק רק לבית המשפט לענייני משפחה ישנה סמכות לדון בסוגיה זאת.
יחד עם זאת, החוק אומר שאם שני בני הזוג הסכימו על כך, בית הדין הרבני יכול לדון בסוגיית מזונות ילדים למרות החוק. לכן, כאשר אישור הסכם הגירושין ניתן על ידי בית דין הרבני, במקרה של מחלוקות, בית הדין הרבני יכול לטעון שיש לו סמכות לדון בסוגיות הנמצאות במחלוקת בכלל ובסוגיית המזונות ילדים בפרט.
צריך להדגיש כי הפסיקה קובעת שאם ערכאה מסוימת אישרה את ההסכם כחותמת גומי, זה לא מקנה לה סמכויות להמשך הדיונים בנושאים המפורטים בהסכם אך הכלל הזה לא תמיד מתקיים.
דווקא מתוך רצון להגן על זכויות האישה, נהוג לאשר הסכם הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה ולא לתת לבית הדין הרבני אפשרות לדון בעניינים שאישה לא תרצה שידון בו. זאת למרות שהאישור בבית הדין הרבני יחסוך את הזמן, יקצר הליכים ויביא לתהליך סידור גיטין מהר יותר.
הדרך הטובה ביותר למנוע את שאלת הסמכות של ערכאה מסוימת לדון בסוגיות ההסכם היא להגדיר בצורה מפורשת בהסכם הגירושין את הערכאה אשר תנהל דיונים במקרה הצורך. במקרה הזה תתבטל חשיבות הערכאה אשר תאשר את ההסכם בתחילת הליך הגירושין.
שני ליבמן, עו"ד ומגשרת
כל הזכויות שמורות