חפש מאמרים:
שלום אורח
22.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

הגדה לערב שביעי של פסח

מאת: מוטי לקסמןיהדות21/04/20111080 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

הגדה לערב שביעי של פסח, מוטי לקסמן, תשע"א

קדש

סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי (הנוכחים קוראים "לְחַיִּים"!).

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן,

אֶת יוֹם חַג הַמַצוֹת הַזֶה, זְמַן חֵרוּתֵנו (בְּאַהֲבָה), מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל  הָעַמִּים, וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ.

בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

נס המים

"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם" [1].

שירת הים

א. "לְאַחַר נֵס קְרִיעַת יָם סוּף" / "עַם יִשְׂרָאֵל הָיָה מְאוֹד שָׂמֵחַ" / "הֵם אָמְרוּ אֶת שִׁירַת הַיָּם"

"הֵם שָׁרוּ לה'. הֵם הוֹדוּ לוֹ עַל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לָהֶם בִּקְרִיעַת יָם סוּף."

ב. "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר:

אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה / סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: / עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ / וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה /

זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ / אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ" [2].

בשעה שנקרע הים

"בשעה שנקרע ים סוף נשמע מסוף העולם ועד סופו" [3].

זאת אומרת, כל האנשים בכל העולם שמעו על קריעת ים סוף.

ומה עוד קרה בזמן ההוא?

"אותו זמן בישול פירות היה" [4].

באגדה מספרים: "באותה שעה, שעל קרקעית הים צמחו אילנות, שהוציאו פירות בשלים, מעליהם רחפו ציפורים מצייצות, וילדי ישראל קטפו פירות והאכילו בהם את הציפורים, ששרו עם ישראל את שירת הים [5].

אביב

א. "אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם" [6].

ב. "איך יודעים שבא אביב? / מסתכלים סביב סביב "

"ואם רואים שאין עוד בוץ בשבילים / ואם רואים שנעלמו המעילים"

"ואם פרג וגם חרצית / לכבוד החג קישטו ארצי"

"אז יודעים, שבא אביב / אז יודעים, שבא אביב" [7].

ג. "כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ: / הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ: / הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ" [8].

ד. "עץ הדר יפרח פרוח, / תכלת, חום וזיו, / מביצה יצא אפרוח / וקרא : אביב!

העולם מבריק, חדש, / שמש צהובה כדבש, / האוויר מלא ניחוח / ושמח האפרוח:
העולם לבש / זיו אביב חדש!" [9].

ה. הָאָבִיב הִגִּיעַ / צִבְעוֹנִי וְרוֹעֵשׁ, / נִדְלָק בָּעֵצִים / זוֹרֵק בָּהֶם אֵשׁ, / צָהֹב וְאָדֹם / וְסָגֹל פִּרְחוֹנִי,/

וָרֹד וְלָבָן / וְכָתֹם חַיְּכָנִי, / וְהָאַף מִתְמַלֵּא / בּרֵיחוֹת הֲדָרִים / אֲפוּנָה רֵיחָנִית / וְיָמִים אֲחֵרִים.

וְיָרֹק בַּנְשָׁמָה / כְּמוֹ מִזְּמָן לֹא הָיָה / וּבָא לִי לָרוּץ / וְלִצְעֹק כִּמְשֻׁגָּע, / כִּי הָאָבִיב הִגִּיעַ / צִבְעוֹנִי /

וְרוֹעֵשׁ, / וְהַלֵּב שֶׁלִּי אִתּוֹ / כָּל-כָּךְ מִתְרַגֵּשׁ [10].

שמחת-לב, יום-יום

"חמש לפנות בוקר- קריר / פנס נושא אור על אם דרך קפא. / כוכב נעזב עוד מאיר על העיר
בודד בנקודת השקפה.
פותח אדם חלונו לרקיע / והחוצה מוציא את אפו החולם. / עף האף כיונה וחוזר ומודיע / העולם עוד בריא ושלם.
בלילה הזה - שום דבר לא ארע / שום קונטיננט - בימים לא שקע / שום מפה מדינית לא הפכה את עורה / שום רפובליקה לא התפקעה.
ההיסטוריה דילגה על הלילה הזה / וכותבי העיתים יזניחוהו בצל / מתלבש האדם אט לאט כהוזה / וחושב תודה לאל" [11].         

שנדע ליהנות מהיופי ומהטוב בשגרה וביום-יום

וגם להודות בלב אוהב.

א. תודה על כל מה שבראת / תודה על מה שלי נתת / על אור עיניים / חבר או שניים /
על מה שיש לי בעולם / על שיר קולח / ולב סולח /שבזכותם אני קיים.
תודה על כל מה שבראת / תודה על מה שלי נתת / על צחוק של ילד / ושמי התכלת /
על אדמה ובית חם / פינה לשבת / אישה אוהבת / שבזכותם אני קיים.
תודה על כל מה שבראת / תודה על מה שלי נתת / על יום של אושר / תמימות ויושר /
על יום עצוב שנעלם / תשואות אלפיים / וכפיים / שבזכותם אני קיים [12].

ב. כשתאלם תרועת הפסטיבלים / ילבלבו שירי אהבתי /
אני יכול לשמוח איך שבא לי / וזהו זה החג האמיתי.
יש לי יום יום חג / יש לי חג יום יום / יש לי יום יום חג / הללויה.
התינוקות פתאום יודעים ללכת / ובני השש יודעים פתאום לקרוא /
והאופה אופה לי את הלחם / וזהו זה החג בהדרו .
יש לי יום יום חג / יש לי חג יום יום / יש לי יום יום חג / הללויה.
הנה היום חלף הלך הגשם / ובמרום חמה גדולה תלויה /
אל החלון חמדת נפשי ניגשת / וזהו כל החג - הללויה
יש לי יום יום חג / יש לי חג יום יום / יש לי יום יום חג / הללויה.
הללויה בגלל דברים כאלה / הללויה אני עדיין שר /
הללויה יום יום ואיזה פלא / הללויה לחג שלא נגמר.

בִּרְכַּת שָׁלוֹם

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו / הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם / עָלֵינוּ / וְעַל כָּל  יִשְׂרָאֵל / וְעַל כָּל יושְׁבֵי תֵבֵל /

וְאִמְרוּ, אִמְרוּ אָמֵן!

יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם / שָׁלוֹם עָלֵינוּ / וְעַל כָּל  יִשְׂרָאֵל / וְעַל כָּל יושְׁבֵי תֵבֵל.

נוטלים ידיים ומברכים

"בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם."

ברכת המוציא

"בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ."

בתאבון


הארות ומראה מקום:

[1] שמות יד, כט.

[2] שמות טו, א­-ב.

[3] מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דעמלק פרשה א.

[4] מהרש"א חידושי אגדות מסכת סנהדרין דף צה עמוד ב.

[5] ניר דוד קרייזלמן, ליקוטי שיחות כרך ג, עמ' 966.

[6] שמות לד, יח.

[7] דתיה בן דור, איך יודעים שבא אביב.

[8] שיר השירים ב, יא–יג.

[9] לאה גולדברג, שיר אביב.

[10] אילנה אבן-טוב – ישראלי, האביב הגיע.

[11] נתן אלתרמן, חמש לפנות בוקר.

[12] עוזי חיטמן, תודה.

[13] נעמי שמר, יש לי חג.


 



תגיות המאמר: שמחה, סעודה, שביעי של פסח


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת מוטי לקסמן

מאת: מוטי לקסמןיהדות01/12/131233 צפיות
מאוד נוח הי לנח, איש צדיק תמים

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע03/10/131282 צפיות
"בְּיָמִים קְדוּמִים קְדוּמִים/ הַכֹּל הָיָה שֶׁמֶשׁ // וְהַכּל הָיָה הָר / וְהַבִּקְעָה בַּחֲלַל הָהָר / וְהַכֹּל הָיָה בִּקְעָה / וְהָהָר בְּחֵיקָהּ. // וְכַאֲשֶׁר אֱלֹהִים גְּדוֹלִים וּרְחוֹקִים / הִזְרִיעוּ תֵּבֵל לָלֶדֶת / רָאוּ כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם רְחוֹקִים / אַגָּדָה אֶל עֶצֶב נוֹלֶדֶת / וְהֶחְשִׁיכוּ פְּנֵיהֶם הָלוֹךְ וְחָשׁוֹךְ / וְעֵינָם הָיְתָה דִמְעָה // וְהַגְּשָׁמִים הֵחֵלּוּ לָרֶדֶת." [א] המבול.

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע07/02/131185 צפיות
פרשת יִתְרוֹ נסתיימה, ונפתחת פרשת השבוע, "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים". עיקר פרשה זו מפרט את היישומים של עשרת הדברות שביטוין כוללני או מקיף. מסביר רש"י: "וְאֵלֶּה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני. אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם". [ג] במלים אחרות, כללים יישומיים לביצוע. זה נראה, אולי סביר. אבל, נא לשים לב. לאחר שמשה קורא בפני העם את כל המשפטים המפורטים בשלושה פרקים על מאה הפסוקים, הוא עורך טכס ברית בין אלוהים לעם-ישראל, "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע29/02/121351 צפיות
בני ישראל, היהודים מצווים למלא אחר תרי"ג מצוות [א]. שלוש מהן קובעות לזכור, לא לשכוח ולהכרית את זכר עמלק [ב]. "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" [ג].

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע04/01/121399 צפיות
"למרות דמותו המושלמת של דוד במסורת ובתרבות, הרי במסופר במקרא וגם בדברי פרשנים, בכל הדורות, יש זיהוי של אלימות בהתנהגויות שונות של דוד המלך" [1]. מה עניין דמותו של דוד המלך לפרשת "וַיְחִי"? שלב, שלב. הדיון יפתח בפרשת השבוע, פרשת "וַיְחִי". זוהי הפרשה החותמת את חומש בראשית גם את סיפור מסכת חייו של יעקב. לקראת פרידתו מן החיים אומר יעקב האב לבניו דברים אחדים.

מאת: מוטי לקסמןחברה ומדינה - כללי19/12/111730 צפיות
חג חנוכה. על החנוכיה מוצבים הנרות, נרות זעירים בגוונים שונים. מברכים: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר חנוכה". "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שעשה נסים לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה" [א]. והנרות דולקים, ומאירים בגווני-גוונים. עוד הם מפיצים אור וצבע, ממשיכים לברך ובין השאר נשמע: "וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהן, אלא לראותן בלבד" [ב]. אמירה מיוחדת לאותם נרות חנוכה, שמידתם, בדרך כלל קטנה מנרות רגילים.

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע01/12/111400 צפיות
הברכה הראשונה בתפילת העמידה נפתחת במלים: "בָ‏רוּ‏ךְ אַ‏תָ‏ה ה', אֱלוֹ‏הֵינוּ‏ וֵאלֹ‏הֵי אֲבוֹ‏תֵינוּ‏, אֱלֹ‏הֱי אַ‏בְרָ‏הָ‏ם, אֱלֹ‏הֵי יִצְחָ‏ק, וְאֱלֹ‏הֵי יַ‏עֲקֹ‏ב". שלושת האבות מוזכרים כאן זה אחר זה לפי סדר הדורות, מהסב המייסד אַ‏בְרָ‏הָ‏ם לנכד יַ‏עֲקֹ‏ב, אבי שנים עשר- השבטים. האם תפקוד הנכד משקף את תכונות הסב? פרשת השבוע מזמנת לנו לבחון את דמות הנכד יַ‏עֲקֹ‏ב מיציאתו מביתו בכנען מפחד עשיו [א] ועד להתנהלותו חזרה לכנען כבעל משפחה ורכוש רב.

מאמרים נוספים בנושא יהדות

מאת: בתיה כץיהדות01/12/19107912 צפיות
האם יש פסוקים בתורה שבכתב המדברים על תורה שבעל פה?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/196011 צפיות
טענות של דתות אחרות. ומאין לנו שהיה זה באמת אלוקים שנתן את התורה לישראל?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/196060 צפיות
בתורת ישראל. בכל דת תמיד היתה שגורה האמונה במנהיג אחד שרק אליו התגלה האל וכל מי ששכל בראשו יבין מיד שקל לשקר ולהמציא תורה באופן כזה. לעומת זאת, בתורת ישראל אנו רואים התגלות לאומית לעם שלם, מעמד הר סיני.

מאת: בתיה כץיהדות01/12/196094 צפיות
מאין לנו שיש תכלית לחיים שלנו ולא באנו הנה רק כדי ליהנות.

מאת: בתיה כץיהדות01/12/196068 צפיות
לאלוקים אין בורא. משום שאלוקים הוא היוצר את התהליך של "בורא ונברא"/"נולד ומוליד", הוא עצמו אינו שייך לתהליך אותו יצר. עצם זה שאלוקים יצר את כח המשיכה לא אומר שאלוקים עצמו כפוף אליו. האם יש הסבר "מדעי" יותר מדוע לאלוקים אין אלוקים?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/196065 צפיות
אם לא ניתן לדמיין את האלוקים אז איך ניתן להאמין בו? מהו בעצם אלוקים אם כך?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/196093 צפיות
המדע כידוע לכל, משרת אותנו בטכנולוגיה, מציאת תרופות למחלות, וביחוד נוחות. זאת הסיבה שרוב האנשים החליטו לבחור ולדבוק במדע ובממסד המדעי, כי הם ראו בו את המייצג הבלעדי של הידע והקידמה המשרתים אותנו בחיינו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica