הגדה לערב שביעי של פסח

הגדה לערב שביעי של פסח, מוטי לקסמן, תשע"א

קדש

סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי (הנוכחים קוראים "לְחַיִּים"!).

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן,

אֶת יוֹם חַג הַמַצוֹת הַזֶה, זְמַן חֵרוּתֵנו (בְּאַהֲבָה), מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל  הָעַמִּים, וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ.

בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

נס המים

"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם" [1].

שירת הים

א. "לְאַחַר נֵס קְרִיעַת יָם סוּף" / "עַם יִשְׂרָאֵל הָיָה מְאוֹד שָׂמֵחַ" / "הֵם אָמְרוּ אֶת שִׁירַת הַיָּם"

"הֵם שָׁרוּ לה'. הֵם הוֹדוּ לוֹ עַל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לָהֶם בִּקְרִיעַת יָם סוּף."

ב. "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר:

אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה / סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם: / עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ / וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה /

זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ / אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ" [2].

בשעה שנקרע הים

"בשעה שנקרע ים סוף נשמע מסוף העולם ועד סופו" [3].

זאת אומרת, כל האנשים בכל העולם שמעו על קריעת ים סוף.

ומה עוד קרה בזמן ההוא?

"אותו זמן בישול פירות היה" [4].

באגדה מספרים: "באותה שעה, שעל קרקעית הים צמחו אילנות, שהוציאו פירות בשלים, מעליהם רחפו ציפורים מצייצות, וילדי ישראל קטפו פירות והאכילו בהם את הציפורים, ששרו עם ישראל את שירת הים [5].

אביב

א. "אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם" [6].

ב. "איך יודעים שבא אביב? / מסתכלים סביב סביב "

"ואם רואים שאין עוד בוץ בשבילים / ואם רואים שנעלמו המעילים"

"ואם פרג וגם חרצית / לכבוד החג קישטו ארצי"

"אז יודעים, שבא אביב / אז יודעים, שבא אביב" [7].

ג. "כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ: / הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ: / הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ" [8].

ד. "עץ הדר יפרח פרוח, / תכלת, חום וזיו, / מביצה יצא אפרוח / וקרא : אביב!

העולם מבריק, חדש, / שמש צהובה כדבש, / האוויר מלא ניחוח / ושמח האפרוח:
העולם לבש / זיו אביב חדש!" [9].

ה. הָאָבִיב הִגִּיעַ / צִבְעוֹנִי וְרוֹעֵשׁ, / נִדְלָק בָּעֵצִים / זוֹרֵק בָּהֶם אֵשׁ, / צָהֹב וְאָדֹם / וְסָגֹל פִּרְחוֹנִי,/

וָרֹד וְלָבָן / וְכָתֹם חַיְּכָנִי, / וְהָאַף מִתְמַלֵּא / בּרֵיחוֹת הֲדָרִים / אֲפוּנָה רֵיחָנִית / וְיָמִים אֲחֵרִים.

וְיָרֹק בַּנְשָׁמָה / כְּמוֹ מִזְּמָן לֹא הָיָה / וּבָא לִי לָרוּץ / וְלִצְעֹק כִּמְשֻׁגָּע, / כִּי הָאָבִיב הִגִּיעַ / צִבְעוֹנִי /

וְרוֹעֵשׁ, / וְהַלֵּב שֶׁלִּי אִתּוֹ / כָּל-כָּךְ מִתְרַגֵּשׁ [10].

שמחת-לב, יום-יום

"חמש לפנות בוקר- קריר / פנס נושא אור על אם דרך קפא. / כוכב נעזב עוד מאיר על העיר
בודד בנקודת השקפה.
פותח אדם חלונו לרקיע / והחוצה מוציא את אפו החולם. / עף האף כיונה וחוזר ומודיע / העולם עוד בריא ושלם.
בלילה הזה - שום דבר לא ארע / שום קונטיננט - בימים לא שקע / שום מפה מדינית לא הפכה את עורה / שום רפובליקה לא התפקעה.
ההיסטוריה דילגה על הלילה הזה / וכותבי העיתים יזניחוהו בצל / מתלבש האדם אט לאט כהוזה / וחושב תודה לאל" [11].         

שנדע ליהנות מהיופי ומהטוב בשגרה וביום-יום

וגם להודות בלב אוהב.

א. תודה על כל מה שבראת / תודה על מה שלי נתת / על אור עיניים / חבר או שניים /
על מה שיש לי בעולם / על שיר קולח / ולב סולח /שבזכותם אני קיים.
תודה על כל מה שבראת / תודה על מה שלי נתת / על צחוק של ילד / ושמי התכלת /
על אדמה ובית חם / פינה לשבת / אישה אוהבת / שבזכותם אני קיים.
תודה על כל מה שבראת / תודה על מה שלי נתת / על יום של אושר / תמימות ויושר /
על יום עצוב שנעלם / תשואות אלפיים / וכפיים / שבזכותם אני קיים [12].

ב. כשתאלם תרועת הפסטיבלים / ילבלבו שירי אהבתי /
אני יכול לשמוח איך שבא לי / וזהו זה החג האמיתי.
יש לי יום יום חג / יש לי חג יום יום / יש לי יום יום חג / הללויה.
התינוקות פתאום יודעים ללכת / ובני השש יודעים פתאום לקרוא /
והאופה אופה לי את הלחם / וזהו זה החג בהדרו .
יש לי יום יום חג / יש לי חג יום יום / יש לי יום יום חג / הללויה.
הנה היום חלף הלך הגשם / ובמרום חמה גדולה תלויה /
אל החלון חמדת נפשי ניגשת / וזהו כל החג - הללויה
יש לי יום יום חג / יש לי חג יום יום / יש לי יום יום חג / הללויה.
הללויה בגלל דברים כאלה / הללויה אני עדיין שר /
הללויה יום יום ואיזה פלא / הללויה לחג שלא נגמר.

בִּרְכַּת שָׁלוֹם

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו / הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם / עָלֵינוּ / וְעַל כָּל  יִשְׂרָאֵל / וְעַל כָּל יושְׁבֵי תֵבֵל /

וְאִמְרוּ, אִמְרוּ אָמֵן!

יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם / שָׁלוֹם עָלֵינוּ / וְעַל כָּל  יִשְׂרָאֵל / וְעַל כָּל יושְׁבֵי תֵבֵל.

נוטלים ידיים ומברכים

"בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם."

ברכת המוציא

"בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ."

בתאבון

הארות ומראה מקום:

[1] שמות יד, כט.

[2] שמות טו, א­-ב.

[3] מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דעמלק פרשה א.

[4] מהרש"א חידושי אגדות מסכת סנהדרין דף צה עמוד ב.

[5] ניר דוד קרייזלמן, ליקוטי שיחות כרך ג, עמ' 966.

[6] שמות לד, יח.

[7] דתיה בן דור, איך יודעים שבא אביב.

[8] שיר השירים ב, יא–יג.

[9] לאה גולדברג, שיר אביב.

[10] אילנה אבן-טוב – ישראלי, האביב הגיע.

[11] נתן אלתרמן, חמש לפנות בוקר.

[12] עוזי חיטמן, תודה.

[13] נעמי שמר, יש לי חג.