בסיומו של יום טיול עם הקבוצה שלי על האי פוקט
בתאילנד, אחרי מקלחת מנוחה וארוחת ערב שכללה אוכל רגיל שאנחנו אוכלים בישראל, וזה אומר שניצל וסרטנים מעובדים עם סלט
ירקות, שיצאה לי הנשמה כדי לקבל אותו במלון כי בתאילנד אין
בלקסיקון סלט ערבי קצוץ דק עם שמיר ופטרוזיליה.
הלכתי עם כל הקבוצה במאורגן לקבל מסג' רגליים, אז ככה עיסוי רגליים מתחיל בברכיים ומשם ממשיכים לאורך הרגל אל האצבעות,
הלחיצות מתנהלות בכיוון מלמעלה למטה, היד של המעסה לוחצת רק לכיוון אחד, לכיוון האצבעות עד הקרסול, כשזה נגמר עוברים לעיסוי האצבעות וכל אצבע מקבלת עיסוי עם מקל קטן בגודל שלך אטב כביסה, המקל עובר מסביב לכל אצבע לפחות פעמיים, וככה חמש אצבעות מקבלות עיסוי, לסיים עשר אצבעות לוקח רבע שעה לפחות, אחרי שטיפול המקל מסתיים מתחיל השחרור והניעור,
המעסה דוחף את החומרים שהצטברו בשרירים החוצה ממקומם
וכך מערכת ניקוז הדם מפנה את החומרים שגורמים כאבים למקומות אחרים בגוף וכאבי השרירים נחלשים. כל רגל העבירה
לי רבע שעה של כייף ואחרי חצי שעה הגיע תהליך השחרור,
45 דקות של תענוג. שתי רגליים חצי שעה וממשיכים בכפות הרגליים, עיסוי כפות הרגליים נקרא רפלקסולוגיה, המומחים אומרים שזה משחרר ומרפא אבל אין שום מחקר מדעי שזה נכון.
בשעה 12 בלילה חזרנו כל חבורת מקבלי עיסוי הרגליים למלון.
אחרי העיסוי כל הדם זורם בגוף לכל הכיוונים וככה מגיעות המחשבות על מה שנקרא הרפייה מקומית לא מניחות לי.
נשארתי בלובי לקחתי איתי 1500 באט מהכספת ויצאתי לכביש הסמוך למלון, בדרכי עברתי סמוך לשלושה תאילנדים במדים שכל תפקידם זה לברך את הבאים למלון והיוצאים מהמלון בברכה. רק בתאילנד מעמידים 3 אנשים בפתח מלון 24 שעות לברך בסוואדי-כפ את כל מי שעובר לידם.
חיכיתי על המדרכה עד שעבר טוק-טוק , לכל נהג טוק-טוק יש רשימת בנות שהוא מביא אליהן תיירים לבילוי של שעה, עליתי על הטוקטוק
נתתי לו מאה באט והוא שמח שבשעה 12 וחצי יש מי שנותן סכום כזה עבור שרותיו. נסענו במהירות מטורפת כ-20 דקות לאזור עם בתים נמוכים וללא תאורת רחובות עד שאיבדתי את חוש הכיוון ולא ידעתי באיזה כיוון המלון,
האמתשקצת פחדתי כי הייתי לבד.
הגענו לדלת של דירת קרקע היה שלט קטן מעל הדלת אבל אני לא קורא תאילנדית, וברגע שנכנסתי פנימה קיבלתי מכת ריח ואוויר סמיך בפנים, ולא ראיתי כלום מרוב החשיכה, לאט-לאט התבהרו
תנאי הראיה ומצאתי את עצמי עומד במרכז אולם כאשר מסביב לקירות פזורים דרגשים עם כריות ועל כולם שוכבים יצורים מקומיים,
בקיצור תאילנדים מסוממים מושכים עשן מצינורות קטנים, חשבתי בהתחלה שזה צעצועים של ילדים.
אבל הסברתי לנהג הטוקטוק שאני רוצה נערה עם הרפייה ולא עישון.
המשך קריאה
