דיני משפחה – משמורת והסדרי ראיה בעת גירושין

כיום אנו נמצאים בתקופה בה כל זוג שלישי מתגרש ואין אחד שלא חווה גירושין בעצמו או מכיר מישהו אחר שחווה את ההליך. כל מי שיש לו ניסיון אישי או שמכיר מישהו שהתגרש או נמצא בשיאו של ההליך, יודע שהמחלוקות הרבות שעולות בעת גירושין בין בני הזוג נובעות בעיקר בגלל משמורת או הסדרי ראיה, במידה ולבני הזוג יש ילדים. את המחלוקות האלה ועוד ניתן לפתור בעזרת דיני משפחה.

במקרים מעטים מצליחים זוגות לעבור בשלום הליך גירושין ומגיעים להסכמים לבדם. לעומת זאת, ברוב המקרים מתרחשים וויכוחים בגלל נושאים שונים, והם מעכבים את סיומו של ההליך. כשאין ילדים המחלוקות אינן נוגעות לנושאים רגישים, אלא מתמקדות בעיקר בעניינים פרקטיים, כמו חלוקת רכוש. כאשר יש ילדים לא רק בני הזוג עלולים להיפגע אלא גם הילדים. כשבני זוג לא מצליחים להחליט מי מהם יקבל משמורת ולא מסוגלים להסדיר הסדרי ראיה בעצמם הם יכולים לפנות אל בית המשפט, שם יפסקו בעבור בני הזוג על פי דיני משפחה.

על פי דיני משפחה, משמורת ניתנת תמיד לאימא של הילדים כשהם בגיל 6 או פחות, אלא אם כן היא לא כשירה לגדל אותם או מהווה להם סכנה ממשית. האימא מהווה גורם חשוב מאוד בחייו של הילד, אך במידה והיא לא יכולה לגדל אותם האב הוא זה שיקבל משמורת. ישנם מקרים בהם אחד ההורים מנסה לפגוע בזכותו וסיכוייו של ההורה השני לקבל את הילד לחזקתו. במקרים כאלו הדברים יכולים לצאת משליטה ולהיות מכוערים מאוד, אך יש לתת לבית המשפט לעשות את עבודתו ולא לעשות פעולות חריגות שיכולות להשפיע על ההחלטה הסופית.

מרגע שהוחלט מי מקבל משמורת השאר קצת פחות קשה וכל שנשאר לעשות הוא לקבוע הסדרי ראיה. הסדרי ראיה נועדו לתת להורה הלא משמורן להמשיך לנהל יחסים עם הילדים שלו. על מנת לא להוציא את ההורה מחייו של הילד ולתת להורה להיות חלק משמעותי בחייו, יש לקבוע מפגשים בנדיבות. עם זאת, כדי לא לבלבל את הילד ולערער את היציבות שלו, חשוב לא לנתק אותו מההורה המשמורן לזמן ממושך.