חג הפורים נבדל משאר חגי ישראל באוירת ההתבדחות והעליצות וברוחו הקלילה. גם השנה כשאנו בפתחם של אירועי פורים 2012 כדאי להזכר מדוע בכלל אנו חוגגים ומהם המקורות למסורות החג. בשאר חגי ישראל השמחה מאופקת, ואילו בפורים –אין גבול לשמחה. בחגים האחרים מודגשים יותר ההבטים הרוחניים. בחג החנוכה, לדוגמא, אנו זוכרים את הסכנה שהיתה צפויה לקיומו הרוחני של עם ישראל ולקיומה של תורת ישראל.לעומת זאת, במגילת אסתר מתוארת סכנה שרחפה על קיומו הגשמי של עם ישראל בממלכת פרס. על כן אנו חוגגים את חג הפורים בשמחה גשמית, המתבטאת באכילה ובשתיה.
ביטוייה הגשמיים של שמחת החג הם מעין הפגנת כח כנגד אויבי ישראל שבכל הדורות: הנה אנו אוכלים, שותים וחוגגים, כלומר אנו קיימים על אפכם ועל חמתכם.
נס פורים שונה במהותו מהניסים שארעו לעם ישראל בחגי ישראל האחרים. במרבית החגים קרו לעם ישראל נסים של התגלות השכינה, ואילו בפורים ארע נס נסתר. ה ארועים לפורים במגילת אסתר מבטאים את קיומה של ההשגחה האלוהית במלוא עוצמתה, אולם שם ה' אינו נזכר כלל במגילה, וכל מה שמתואר בה נתפס כנס נסתר, כאילו התגלגלו כל המאורעות מעצמם בלי התערבות אלוהים.
מקור חג פורים
מקור השם "פורים" במילה "פור" כלומר גורל, אבן שמפילים ועל פיה נקבע דבר.הגורל בפורים הוא הגורל שהפיל המן בן המדתא האגגי, שהיה שר חשוב של המלך אחשוורוש. הפור הופל כדי לקבוע את החודש ואת היום , שבהם יבצע המן את תכניתו להרוג ולהשמיד את כל היהודים שברחבי ממלכת פרס.
החג עצמו נקבע לזכר נס ההצלה,מרדכי היהודי ובת דודו היפה, אסתר, הצליחו לבטל את תכניתו המרושעת של המן.
הרקע ההיסטורי למגילת אסתר
מגילת אסתר היא אחת מחמש המגילות הכלולות ב 24 ספרי התנ"ך , וע"פ המסורת , היא נכתבה בידי מרדכי ואסתר, ואתם 120 החכמים אנשי הכנסת הגדולה. ספור המגילה ארע בתקופה שלפני הבית השני, כ300 שנה לפני נס החנוכה.
אחשוורוש הנזכר במגילה הוא המלך הפרסי חשיארש , שהיוונים כינוהו בשם כסרכסס, בנו של דריוש הראשון, והוא מלך כ 20 שנה, בשנים 465-486 לפני הספירה.
כמה פרטים בתולדותיו מתאימים לכתוב במגילה על אירועי פורים . מלך זה בנה לעצמו ארמון בשושן הבירה, והוא התפרסם במשתאות הפאר שנהג לערוך ובמתנות שפזר. גם הפרטים על ממלכתו של אחשוורוש , שמלך על מאה ועשרים ושבע מדינות מהודו ועד כוש, תואמים את גודלה של ממלכת פרס בסוף המאה הששית לפני הספירה, בימי מלכותו של דריוש. בתחום מלכותו נכללו פרס, חלקה הצפוני-מערבי של הודו, אסיה הקטנה, תרקיה, מקדוניה,בבל, פניקיה, סוריה, ארץישראל, מצרים וחלקים מערב.