מכשירי הסלולר המתקדמים משמשים אותנו לדברים רבים: שיחות כמובן, הודעות טקסט, משחקים, הורדת אפליקציות ועוד. אחד השימושים שהופכים נפוצים יותר ויותר הם אלו שקשורים בשירותים מבוססי מיקום. המכשיר הסלולרי מאפשר לנו לבצע איכון מדוייק של המיקום שלנו באמצעות האנטנות הסלולריות, ולקבל מידע רלבנטי למיקום שלנו. שירותי ניווט הם המפוצים ביותר בתחום זה כמובן, אך מדי חודש צצים שירותים חדשים שמנצלים את המידע הזה.
שירות חדש שכזה, מאיים למדי, הוכרז השבוע בסין. ממשלת סין הודיעה כי היא עובדת על מערכת, שכבר נבדקה מבחינה טכנולוגית, שתאפשר לה לעקוב אחר מיקומם כל העת של 17 מיליון תושבים בבייג'ינג, לקוחות של חברת הסלולר הגדולה צ'יינה מובייל. המערכת תנטר בכל רגע נתון את המיקום שלהם, ותבדוק לאן מועדות פניהם, כמה זמן לוקח להם להגיע ממקום למקום, ובאיזו דרך הם עושים זאת.
בייגינג, כמו ערים רבות בסין, היא עיר מוכת פקקים. המערכת החדשה נועדה באופן רשמי לאפשר לממשלת סין לנטר את פקקי התנועה בעיק ואף לחזות אותם. במצעות המידע שיתקבל ניתן להעריך מתי ואיפה צפויים פקקים, ולהבין טוב יותר את דפוסי השימוש בתחבורה ציבורית. המידע עשוי גם לצמצם את הפקקים באמצעות הכוונת הרכבות וכלי הרכב, ובכך גם לצמצם את זיהום האוויר, שנובע מריבוי קניית המכוניות במדינה (סוזוקי אלטו היא הפופולרית ביותר).
עד כאן הכל טוב ויפה, אבל ממשלת סין אינה יודעה כמי ששומקת על פרטיות אזרחיה יותר מדי. מעקב כזה יכול לאפשר לה בקלות לנטר תנועות של גורמי אופוזיציה למשל, לאתר מי נפגש עם מי, ופאילו לאתר בעלים שבוגדים בנשים שלהם. מעקב כזה יכול ללמד את הממשלה מי הולך לאיזה בית קולנוע, לאיזה חנויות מזון הולך איזה אזרח ועוד. במדינה שבה כמעט כל העסקים הם בבעלות ממשלתית או חצי ממשלתית, למידע הזה יש ערך בלתי יסולא בפז.
לאזרחי סין, יש להניח, לא תינתן אופציה לבחור אם לאפשר את המעקב הממשלתי או לא. אם המערכת אכן תעבוד בהצלחה, אפשר להניח שמדינות טוטליטריות רבות בעולם ישושו לעשות בה שימוש, במיוחד לאור האירועים האחרונים בעולם, שמדאיגים כל דיקטטור באשר הוא. בסין יש אגב 850 מיליון קווי סלולר פעילים, ומכשירים מתקדמים בהחלט כמו אייפון ואחרים.