כשבני זוג נמצאים בשיאו של הליך גירושין שניהם יהיו מוכנים לעשות הכל כדי לסיים את ההליך כמה שיותר מהר כדי שלא ייאלצו להתמודד עוד זה עם זה. במקרים בהם יש לבני הזוג ילד, המוכנות הזו שלהם לתלוש את הפלסטר בתנועה אחת חדה ולסיים את כל בעיותיהם מהר כמעט תמיד איננה. כל אחד מהורי הילד רוצה לקבל משמורת ולא מוכן לוותר.
משמורת על הילד היא ללא ספק אחד הנושאים הלוהט ביותר בקרב בתי משפט לענייני משפחה. ישנם זוגות ברי מזל שמצליחים להחליט מי מהם יקבל משמורת על הילד מחוץ לכותלי המשפט. אלו שלא מצליחים להחליט לבד ביניהם ייאלצו לקחת את המריבה אל המסגרת המשפטית ולפעול על פי דיני משפחה.
על פי דיני משפחה, כמעט תמיד האישה היא זו שמקבלת משמורת על הילד, מלבד מקרים בהם נמצא כי היא אינה מסוגלת לכך נפשית או פיזית. חשיבות האם בחייו של הילד היא דבר בלתי מעורער, אך עם זאת, גם לאביו של הילד יש את הזכות לפתח קשר יציב עם איתו. על כן, לאחר שנקבע כי האם מקבלת את הילד, יש להחליט לגבי הסדרי ראיה, כלומר כמה פעמים יוכל להיפגש האב עם הילד ומה יהיה טיב הקשר ביניהם. בדרך כלל, אם אין לאב בעיה חמורה שמצריכה ניתוק מוחלט בינו לבין בילד, הסדרי הראיה יהיו גמישים ונדיבים כלפי האב. חשוב שהסדרי הראיה לא יביאו לניתוק ארוך מדי של הילד מאימו ואביו, על מנת לשמור על יציבות בחייו.
עוד קובעים דיני משפחה כי הורה שנקבע כי אינו משמורן ישלם מזונות לילד ולאם הילד. תשלום מזונות נועד לכסות את הוצאותיו של ההורה המשמורן על צרכיו הבסיסיים של הילד, כמו חינוך, בריאות וביגוד, וגם על צרכים נוספים, כמו חוגי העשרה. הורה שנקבע כי ישלם מזונות מחויב לעשות זאת. אם הוא אינו עומד בתשלום יופעלו נגדו פעולות קשות, כשהגרועה מכל היא מאסר.
ראוי לציין שוב כי ישנם זוגות שמצליחים לפתור את הדילמות בנוגע למשמורת ומזונות בעצמם, מחוץ לבית המשפט. זוגות שאינם מצליחים להחליט בעצמם ופונים אל בית המשפט חייבים לפעול על פי הקביעות שלו.