לאחרונה החלו השווקים הפיננסים לגלות סימני עצבנות. בין הגורמים ניתן למנות בעיקר משבר גיאופוליטי במזרח התיכון וההפיכות השקטות או הרועשות ברחבי מדינות ערב. ההתחלה היתה בתוניסיה וגלשה למצריים, בחריין, תימן ולוב.
ככל שהעמיק המשבר במדינות המזרח התיכון וגלש לעבר מדינות עשירות בנפט החלו השווקים הפיננסים לרשום ירידות שערים שהטריגר הוא - עלייה במחיר חבית נפט. ראוי לציין שמחיר הנפט נקבע באמצעות מכשיר פיננסי הנקרא-חוזים עתידיים-ובאמצעותו ניתן לבחון את עתיד המחיר בעיני המשקיעים. העלייה במחירי החוזים העתידיים על הנפט משפיע באופן ישיר על מחיר הספוט (המחיר הנוכחי) ומכאן "משורשר" לדלק שאנו משלמים על ליטר בנזין בתחנת הדלק.
מרבית הפירמות בעולם אינן עושות שימוש בנפט לשם ייצור, שיווק או מכירה של מוצריהן ומכאן השאלה המתבקשת מדוע מחירי המניות של אותן פירמות רושמות ירידות שערים.
ובכן, על אף העובדה שהפירמות בעולם אינן קשורות ישירות למחיר הנפט, המשקיעים בעולם עושים את החשבון של כסף פנוי לצריכה שוטפת.
מה זה אומר?! ככל שהצרכן העולמי יוציא יותר כסף על דלק כך ישאר בכיסו פחות כסף "לבזבוזים" אחרים. כאשר הצרכן העולמי מוציא ומשלם יותר ויותר על הבנזין כך יישאר לו פחות ופחות להוציא על מותרות והוא יידרש לצמצם הוצאות אחרות. תחת הנחה שהצרכן מוציא פחות ופחות על "המוצרים האחרים", על מנת לממן הוצאה הולכת וגדלה על דלק, אזי רווחי הפירמות השונות ייפגע.
כאשר הצרכן העולמי מוותר על רכישת מוצרים שונים, בין אם מוצרים עם ביקוש קשיח ובין אם על מוצרי מותרות, אזי רווחי הפירמות שמוכרות את המוצרים עלולים להיפגע ולרדת לצד פגיעה אפשרית בדיבידנדים המחולקים על ידי אותן פירמות.
לאור פגיעה אפשרית בתוצאות הפיננסיות של הפירמות מתבקש כי ערך מניותיהן, המשקף את מצבן, ירד. המשקיעים בעולם עושים את החשבון ובוחרים כבר היום למכור מניות שתוצאותיהן הפיננסיות ייפגעו ו\או שתיפגע מדיניות הדיבידנד ומכאן נרשמות ירידות שערים בבורסות השונות.
ירידה בבורסות בהן החשיפה לנפט נמוכה (ישראל כדוגמא) נובעת מהקורלציה שיש בין השווקים השונים כאשר לא יתכן לאורך זמן מצב בו הבורסות המובילות ירשמו עליות או ירידות שערים ושווקים אחרים יתנהגו במהופך. הקורלציה בין השווקים הינה תוצאה של גלובליזיציה אשר באה לידי ביטוי במערכות מסחר בין השווקים. אם פירמה ישראלית מוכרת חלק מתוצרתה בארה"ב והצרכן האמריקאי ירכוש פחות מוצרים, כתוצאה מהפניית חלק ממשאביו לקניית דלק, אזי תוצאותיה הפיננסיות של החברה שמניותיה נסחרות בתל אביב - ייפגעו - ומניותיה יירדו.
מחקרים מצביעים כי התייקרות של 5-10 דולר במחיר חבית נפט פוגעות בצמיחה העולמית בשיעור של 0.2%-0.4% ומכאן גוזרים המשקיעים בעולם את כדאיות מכירה או קנייה של ניירות ערך שונים.
עד כה לוב הינה המדינה העיקרית שהשפיע על מחיר חבית נפט (מקום 12 בעולם בהפקת נפט) אולם החשש הינו מהתפתחויות בענקית ההפקה - ערב הסעודית. במקרה של קריסת השלטון הסעודי החשש הוא שמחיר חבית נפט עלול להגיע לכ-200 דולר לחבית. את החשבון של פגיעה בצמיחה העולמית ניתן לעשות לבד.