משרד החינוך - האגף לביטחון, בטיחות ולשעת חירום - חלק 5
חוזר מנכ"ל סב6(ב), י"ט בשבט התשס"ב, 1 בפברואר 2002
קישור למאמר המקורי - http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc/sb6bk5_1_33.htm
3)ל"ג בעומר
4)חג השבועות
ד.מכשירי חימום וקירור
ה.הוראות בטיחות נוספות.
2.3.3 פירוט הנושאים
א.משחקים אסורים
1)משחקים בחומרי נפץ
א) החוק מגביל את הייצור ואת המכירה של צעצועים מסוכנים (הכוללים סוגים מסוימים של אקדחי פורים, נפצים למיניהם, זיקוקין די נור וכד'), ואף את השימוש בהם. אולם ההגדרות שבחוק משאירות אפשרויות רבות להשתמש ב"צעצועים" שמשמיעים קולות נפץ ואינם נחשבים מסוכנים. בכל זאת, בשל המצב הביטחוני, יש להימנע משימוש ב"צעצועים" המשמיעים קולות נפץ, כדי לא לגרום בהלת שווא.
ב) הגננת מתבקשת לפעול בדרכי הדרכה ושכנוע מתאימות כדי להשפיע על הילדים, תוך שיתוף פעולה עם ההורים, להימנע משימוש ב"צעצועים" אלה: אקדחי פקקים, אקדחי אוויר, רובי אוויר ואקדחי פיקות וקפצונים.
2)משחקים וחפצים מסוכנים שאסור להשתמש בהם
א) אולרים וסכינים
ב) חצים וקשתות
ג)מקלעות גומי ("רוגטקות"), אקדחי קפצונים ואקדחי פקקים, "טילים" ומצנחים בעלי גומייה
ד)כוכבי נינג'ה
ה)חפצים חדים (בעלי חוד או שאפשר להיחתך על ידם בקלות)
ו)אקדחי לייזר.
3)משחקי תנועה מסוכנים
א)משחקים שבהם מטילים ילדים בכוח על הרצפה
ב)משחקי חבטה במקלות
ג)משחקים הקשורים בהכנסת ראשו של ילד למים או לחלקי מכונה שונים, כגון פתח תנור או מכונת כביסה
ד)זריקת אבנים
ה)משחקי תלייה בחבלים.
ב.אספות וחגיגות
1)הוראות כלליות
א)החגיגה, על כל שלביה, תהיה באחריותה ובפיקוחה של הגננת.
ב)יש לדאוג להשאיר מעברים פנויים לכיוון פתחי היציאה.
ג)אם החגיגה מתקיימת בשעות הערב, תותקן תאורה בדרכי הגישה למקום שהיא נערכת בו.
ד)אין לנעול את אולם החגיגה בשעה שנמצאים בו תלמידים.
2)במות וחשמל
א)אם תותקן במה, תיבדקנה יציבותה ותקינותה על ידי בעל מקצוע.
ב) הבמה תותקן על בסיס יציב, וגובהה לא יעלה על 40 ס"מ.
ג)מערכת התאורה תותקן על ידי חשמלאי מוסמך. כל המערכת הארעית תיבדק לפני הפעלתה, ותהיה מחוברת לממסר מגן נגד התחשמלות ברגישות של 30 מילי-אמפר.
ד)מכשירי הקרנה וציוד חשמלי יופעלו אך ורק בידי מבוגרים.
ה)אסור לתלות או להדביק קישוטים, שרשראות ואבזרי נוי על מערכת החשמל ועל גופי תאורה.
3)בטיחות באש
א)אין לקיים חגיגה שבה יש שימוש באש, במבנים או בצריפים דליקים.
ב)אין לחמם את אולם החגיגה במכשיר חימום בעל להבה גלויה.
ג)אין לקיים טקסי אש, לפידים ואבוקות במסגרת הפעילות של גן הילדים במבנה או מחוצה לו.
ד)הגננת והסייעת תתודרכנה במניעת שרפות ובכיבוי אש.
ג.פעילויות לקראת חגים
1)חג החנוכה
לקראת חג החנוכה הגננות מתבקשות לנקוט אמצעי זהירות מיוחדים, כדי למנוע סיכוני אש ושרפה בפעולות ההכנה לחג, בעת המסיבות ובחג עצמו:
א)יש להקפיד שהחנוכיות שהילדים מכינים לא תהיינה מחומרים דליקים, כגון עץ, מוצרי פלסטיק וכד'.
ב)בעת הכנת סופגניות יש להקפיד על כללי הבטיחות באש, להיזהר מהתזת שמן ולהקפיד על יציבות הסירים והמחבתות. רצוי להכין במקום מטפה כיבוי אש. הכנת הסופגניות תבוצע רק על ידי מבוגרים.
ג)אין להכין נרות משעווה.
ד)הדלקת נרות על-ידי תלמידים תיעשה בסיוע מבוגרים, ואך ורק בנר דולק, ולא בגפרורים.
ה)אם מניחים חנוכייה ליד החלון, יש להקפיד להניחה על משטח יציב והרחק מחומרים העלולים להידלק.
ו)אין לרקוד עם נרות דולקים בידיים.
2) חג פורים
א)אין להרשות משחקים באקדחי פיקות וקפצונים, בזיקוקין די-נור ובאמצעי נפץ אחרים.
ב)התחפושות תהיינה מחומרים לא דליקים בלבד. השימוש בצמר גפן, בניילון, בזהורית וכד' אסור.
ג)אין להשתמש במכלי תרסיס המרססים חומר דמוי שלג או איטריות וכד'. יש להזהיר את התלמידים, שמכלי תרסיס עלולים להיות מסוכנים במגע עם חום, עם אש וכד', ולכן אין לזרוק מכלים מלאים או ריקים לאש או להפעילם בקרבת מקור אש.
ד)יש לאסור את השימוש בשקיות פלסטיק למסכה.
ה)הגננת תסביר לילדים את הסכנות הכרוכות בשימוש בחומרים דליקים, באקדחי פיקות וקפצונים ובחפצים חדים וכד'.
3)ל"ג בעומר
א)הדלקת מדורת ל"ג בעומר תהיה באחריותה ובהשגחתה של הגננת בלבד, בשטח פתוח, ללא עשבים וקוצים והרחק מחומרים דליקים (לא בחצר הגן).
ב)טווח הביטחון המינימלי בין הילדים למדורה יהיה 2.5 מ' לפחות.
ג)אין להצית מדורה אלא באמצעות נייר, סולר וקרוסין (נפט). השימוש בחומרים כגון בנזין, כוהל, טינר וכד' אסורים.
ד)אסור באיסור חמור לשפוך חומר דליק למדורה.
ה)יש להכין בהישג יד ציוד מתאים לכיבוי אש (מטפי כיבוי, דליי חול, מים) ושמיכת כיבוי מתאימה.
ו)בתום הפעילות תוודא הגננת שהמדורה כובתה כליל.
ז)מומלץ לשתף הורים אחדים בהכנת המדורה ובפיקוח עליה.
ח)תלמידי הגנים לא ישתתפו בתהלוכות לפידים למיניהן ובטקסי אש.
4)חג השבועות
א) רקע
המנהג לשחק משחקי מים בחג השבועות הוא מנהג שהתפשט בשנים האחרונות בקרב תלמידי בתי הספר וגני הילדים ונקרא "חג המים". ב"חג המים" התלמידים נוהגים להשליך שקיות ניילון מלאות במים על כלי רכב נוסעים. כתוצאה ממשחקים אלו התרחשו תאונות שגרמו לפציעתם של תלמידים ובעלי רכב שנקלעו למשחקים אלו בקרבת בתי הספר.
כדי למנוע היפגעות תלמידים מומלץ לקיים הסברה והדרכה אודות הסכנות במשחקי המים ואף למנוע אותם בתוך כותלי בית הספר וגן הילדים.
ב) במשחקי מים אלו קיימות הסכנות האלה:
- זריקה והתזה של מים על מכוניות נוסעות עלולות להביא את נהג הרכב למצב של איבוד השליטה על הרכב ולגרום לתאונה.
- שקית מלאה מים היא כמו אבן (ככל שהשקית גדולה יותר, הנזק עלול להיות גדול יותר), ופגיעתה עלול לגרום לנפגעים ולפציעות בדרגות שונות.
- השימוש במים על גבי משטחים עלול לגרום לסכנת החלקה.
- השימוש במים בקרבת מתקני חשמל או נקודות חשמל עלול לגרום להתחשמלות.
- במקרים מסוימים המְשַחקים במים משתמשים בצינורות כיבוי אש אשר לחץ המים בהם גבוה, וכתוצאה מכך קיימת סכנה של היפגעות תלמידים.
-בחלק מהמקרים הילדים משתמשים בחומרי צבע חריפים שהם מכניסים אותם לתוך שקיות המים, והדבר גורם לפגיעה גופנית בעיקר לעיניים.
- חלק ממשחקי המים מתבצעים תוך כדי ריצה של התלמידים (בריחה ורדיפה). מצב זה מגביר את הסכנה
להיפגעות תלמידים כתוצאה מהתנגשות במכשולים שונים.
ד.אמצעים ושיטות לחימום ולאוורור
1)אמצעים ושיטות לחימום
א)האחריות להתקנת אמצעי חימום בגני ילדים היא על הרשויות/על הבעלויות.
ב)אמצעי/מערכות חימום שיותקנו על ידי אנשי מקצוע מיומנים ייבדקו בדיקה תקופתית (לפחות פעם בשנה) לפני תפעולם.
ג)מתקני חימום ניידים, שאינם בשימוש, יימצאו במחסן.
ד)אין להשתמש בתנור נפט מסוג "פיירסיד" או מסוגים אחרים שבו מכל הדלק צמוד לתנור והבערה מתבצעת על ידי להבה
גלויה בחלל החדר.
ה)הפעלת התנור וכיבויו ייעשו על ידי הגננת או על ידי הסייעת בלבד.
ו)לא יוצב תנור על רצפה דליקה או בקרבת חומרים בעירים (וילונות, כרזות, שטיחים וכד'). התנור יוצב על משטח ישר.
ז)אין להניח בגדים או חפצים אחרים על רשת המגן.
ח)אין לטלטל תנור ממקום למקום כשהוא דולק.
ט)אחד החלונות העליונים בכיתה יהיה פתוח לפליטת גזי שרפה, אך יובטח כי הלהבה לא תושפע מרוחות פרצים כלשהן.
י).אין להשאיר תנור דולק ללא השגחת מבוגרים, ואין להשאירו דולק למשך הלילה.
יא)מכשירי חימום תלויים ייקבעו על הקירות, בגובה של 2 מ' מהרצפה לפחות. חוטי החשמל המזינים את התנור לא יהיו בהישג ידם של ילדים.
יב)
מכשירי חימום חשמליים יוצבו וייקבעו כאשר מקור הזרם מנותק (התקע מנותק מן השקע).
2) מכלים והזנה למערכות אנרגיה ולמערכות נוספות
א)סוללת מכלי גז לבישול תותקן רחוק ככל האפשר מאזורי הפעילות והתנועה של התלמידים.
כ)המכלים יותקנו במקום פתוח ומאוור, על גבי משטח בטון ישר המוגבה כ10- ס"מ מפני הקרקע, מגודר ברשת יציבה ומקורה בגגון, עם פשפש לנעילה במנעול תלייה. המפתחות יהיו אצל הגננת או במזכירות של אשכול הגנים.
ג)מרכזיית גז למתקני הסקה תותקן במכל תת-קרקעי. סביב מקום המכל תותקן גדר-רשת בגובה של 1.80 מ' לפחות, עם פשפש ועם מנעול תלייה. המכל ייקבע במקום רחוק מאזורי הפעילות והתנועה של התלמידים וקרוב לגדר המגרש, באופן שימולא מבחוץ, בלי שמכלית הגז תיכנס לחצר.
ד)צנרת ההזנה למערכת הגז לא תהיה גלויה, והיא תותקן מתחת לקרקע.
ה)מכל הנפט או הסולר לצורכי הסקה יהיה תת-קרקעי, אולם אם קיבולו קטן מ500- ליטר הוא יכול להיות גם על-קרקעי. במקרה כזה הוא יותקן על גבי בסיס ישר, המוגבה 10 ס"מ מעל פני הקרקע, ויגודר ברשת יציבה וחזקה, בגובה של 1.80 מ', עם פשפש ועם מנעול מתאימים. בכל מקרה של הקמת מכל על-קרקעי יש לבנות קירות-איגום (מעצרה) בנפח של המכל + 10%.
ו)המכל יותקן רחוק ככל האפשר מאזורי הפעילות של התלמידים וקרוב לגבול המגרש, באופן שהוא ימולא מבחוץ, בלי שמכלית הדלק תיכנס לחצר. בין המכל לבניין יהיה מרחק מזערי של 5 מ'.
ז)משאבת הדלק תותקן בקרבת מכל הדלק, בארגז עשוי פח-פלדה מגולוון וצבוע אדום, נעול במנעול מתאים, ובו סידורי אוורור מוגנים מחדירת מים.
ח)כל צינורות ההזנה למערכת הדלק יותקנו מתחת לקרקע.
3)אמצעים לאוורור
א)מאווררים ייקבעו במקומות שהתלמידים לא יוכלו להיתקל בהם או בחוטי ההזנה שלהם, היינו על התקרה או על הקירות, בגובה של 2.5-2 מ'. יציבותם תיבדק על ידי מומחה או על ידי מתקין המאוורר.
ב)חוט ההזנה יהיה תלוי מעבר להישג ידם של הילדים.
ג)המאוורר יופעל אך ורק על ידי מבוגר.
ד)מאוורר מקולקל יוחלף (אסור "לעזור" למדחף כאשר הוא איננו מסתובב לאחר ההתנעה).
ה)לא מומלץ להשתמש במאוורר תקרה בגן. למרות זאת אפשר להשתמש במאווררי תקרה בתנאי שגובהם המזערי של כנפי המאוורר הוא 3 מ' מרצפת הגן.
4)מזגנים
א)כללי
(1) התקנת מזגן במוסד חינוכי חייבת להיעשות על ידי מתקין מוסמך ומומלץ על ידי החברה שממנה נרכש המזגן.
(2) ההתקנה תהיה בהתאם למפרטי החברה, תוך כדי שימוש בצנרת, בכבלי חשמל ובאבזרי התקנה תקניים של החברה.
(3) מיקום יחסי בין היחידות
יש להתקין את יחידת המעבה (היחידה החיצונית) ואת המאייד (היחידה הפנימית) קרוב ככל האפשר זו לזו.
המרחק המרבי המותר ביניהן יהיה על פי נתוני היצרן;
כל חריגה מנתוני היצרן תחייב התייעצות עם החברה.
(4) שיקולים במיקום התקנת המעבה (היחידה החיצונית)
· למקם ולהתקין באופן בטיחותי, למניעת פגיעהבתלמידים
· לאפשר גישה נוחה לטכנאי השירות
·למנוע קרינת שמש ישירה על הסוללה
·למקם את היחידה באופן שתגרום למינימום הפרעות או אי-נוחות למשתמש או לכיתות שכנות
·למקם במרחק של 200 מ"מ לפחות מהקיר, וגובה תחתית המעקה יהיה 2 מ' לפחות מפני הקרקע
·בהתקנה במקום סגור - לדאוג לפתחי אוורור המבטיחים את שחרור האוויר החם החוצה ומונעים את חזרתו אל
תוך המעבה.
·במקרה של התקנת כמה מעבים בקבוצה - להקפיד שהאוויר החם היוצא מהמעבה האחד לא יחדור למעבה
השני.
·לוודא שהקיר שהמעבה מותקן עליו הוא בעובי
מינימלי של 200 מ"מ והוא בעל כושר לשאת את משקל היחידה (יש להימנע מהתקנה על מבנה קל, כגון איטונג, שעלולות להיווצר בו רעידות או תהודה)
·כאשר המעבה מותקן מתחת למפלס המאייד
(היחידה הפנימית) להקפיד כי הפרש הגובה בין היחידות לא יעלה על 10 מטרים.
(5) שיקולים במיקום התקנת המאייד (היחידה הפנימית)
- יש לקחת בחשבון את הדרישות הבאות בעת בחירת המקום ליחידה הפנימית:
- יש לאפשר מעבר חופשי לאוויר החוזר הנכנס אל תוך המזגן.
- יש להבטיח ניקוז מתאים של מי העיבוי הנוצרים בתוך היחידה.
נכתב ע"י משרד החינוך - האגף לביטחון, בטיחות ולשעת חירום
מוגש ע"י עידן מור - מתנפחים בטיחותיים להשכרה, מתקנים מתנפחים במגוון גדלים ומזרנים מתנפחים במחירים זולים.