מסמך רקע בנושא: מפגעי בטיחות במתקני שעשועים - חלק 3
מוגש לוועדת החינוך והתרבות, נכתב במקור ע"ד אלעד ואן גלדר. אישור: שמוליק חדד-חזקיה, ראש צוות.
עריכה לשונית: מערכת "דברי כנסת"
6 ביולי 2003
המקומית בצירוף הדרישה לתקן את הליקויים, ונערך מעקב אחר התיקון. במקרה שנמצאים במתקן מסוים ליקויים המסכנים את המשתמשים בו, נסגר המתקן או המגרש כולו, בהתאם לצורך.
הבדיקה נערכת בשיתוף מכון התקנים, ונעשית בידי צוות ובו מומחה מטעם מכון התקנים ומהנדס מהצוות הממונה על התקינה. נוסף על בדיקות אלה עורכים מהנדסי הממונה על התקינה סיורים חוזרים במגרשים כעבור חודשיים-שלושה, כדי להבטיח שהרשות המקומית מבצעת את התיקונים הנדרשים בעקבות הבדיקה הראשית.
לאחרונה פתח משרד הממונה על התקינה בהליכים משפטיים נגד ראשי רשויות ומנכ"לים של רשויות מקומיות שהבדיקות העלו כי התקן אינו נשמר בהן. עדיין לא הוגש אף כתב-אישום, שכן מדובר בתהליך ארוך, הדורש גם את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, אך בכמה מקרים עצם האיום בהעמדה לדין הביא את הרשות המקומית לערוך בדיקה מקיפה של כל מתקני השעשועים אשר בתחומה, לתקן את הליקויים ולהמציא לממונה על התקינה את האישורים הדרושים. במקרים כאלה מדיניותו של הממונה על התקינה היא להפסיק את ההליכים המשפטיים ולהסתפק באזהרה.
חשוב לציין כי כיום אין הממונה על התקינה בודק באופן שיטתי את הגשת הדוחות השנתיים הנדרשת על-פי התקן. לטענתו, הבדיקה המדגמית שנערכת היא פתרון טוב יותר למצב הקיים, שכן היא קודם כל מבטיחה שהמתקנים הם בטיחותיים, ורק בעדיפות שנייה מוודאת את העמידה בדרישה לבדיקה השנתית. לדבריו, רק לאחר שהבדיקות יראו שרוב המתקנים ברוב הרשויות המקומיות אינם מסוכנים, אפשר יהיה לעבור לשלב השני, ולבדוק אם הדרישה לבדיקה שנתית מקוימת, אולם כל זמן שהבעיה המרכזית הוא ריבוי מתקנים מסוכנים, יש להתמקד בביעור הבעיה הזאת.
סיכום
למרות השיפור שחל בנושא השמירה על סביבה בטיחותית בגני השעשועים במהלך השנים האחרונות, עדיין קיימת בו בעייתיות רבה. קיים תקן רשמי מתקדם ומקיף (אין קשר לתקן 1604 של מתנפחים שונים אותם ניתן למצוא בגנים פרטיים או מתקנים מתנפחים בגנים ציבוריים), אשר נמצא בהליך עדכון מתמיד כך שיתאים לסטנדרטים המקובלים באירופה, והבעיה העיקרית היא שאין שמירה על דרישותיו לאורך זמן. המתקנים מתאימים לתקן כאשר הם מוצבים במקומם, אבל התחזוקה אינה מספיקה ואינה עומדת בדרישות התקן, ולפיכך גם במתקנים שהיו בטיחותיים בראשית דרכם עלולים להיווצר מפגעים בטיחותיים. יש צורך באכיפה שיטתית ומקיפה של דרישות התקן ובהגברת המודעות של המשתמשים במזרנים מתנפחים לחשיבות הנושא הבטיחותי. ברשויות המקומיות מתלוננים על הקושי התקציבי שגורם הצורך לערוך בדיקה שנתית בידי מעבדה מוסמכת, אולם יש לציין כי עיקר ההשקעה אינו בבדיקה עצמה, אלא בקיום מערך הפיקוח השוטף ובתיקון הליקויים, הנוצרים בשל שימוש מתמשך ובשל השחתה מכוונת, כדי לשמור על מתקנים שעומדים ברמת הבטיחות הנדרשת.
מקורות:
פרוטוקולים
הוועדה לקידום מעמד הילד, בטיחות מתקני המשחקים בגני הילדים ובשטחים ציבוריים, פרוטוקול מס' 73, 13 בנובמבר 2000.
הוועדה לקידום מעמד הילד, בטיחות מתקני המשחקים בגני הילדים ובשטחים ציבוריים, פרוטוקול מס' 81, 11 בדצמבר 2000.
הוועדה לקידום מעמד הילד, שבוע בטיחות הילד – מי ישמור על ילדי הגן, ללא מספר, 12 ביוני 2001.
מחקרים
מרכז מחקר ומידע, הכנסת, ליקויי בטיחות במתקני משחקים לילדים, כתבה איילת ברק, 13 בנובמבר 2000.
שיחות טלפון ומכתבים
דייטש גרישה, הממונה על התקינה במשרד העבודה, שיחת טלפון, 2 ביולי 2003.
כהנא טל, ראש מדור מערכות מכניות, מכון התקנים, שיחת טלפון, 2 ביולי 2003.
כהנא טל, ראש מדור מערכות מכניות, מכון התקנים, מכתב, 6 ביולי 2003.
סינטלינג אנדי, "בטרם – המרכז הלאומי לבריאות ולבטיחות ילדים", אגף המחקר, שיחת טלפון, 2 ביולי 2003.