מתקני משחקים בגנים ציבוריים – חלק יא'

מקור המאמר: באדיבות אתר עריית ירושלים http://www.jerusalem.muni.il

האגף לשיפור פני העיר

לא בכל המקרים מפורטת מהות הפנייה והמערכת אינה מאפשרת קבלת נתונים לפי חתכים שונים, ולכן אין אפשרות סבירה לקבל נתונים כאלה המתייחסים לנושא אי תקינותם של מתקני משחקים דווקא.

6.4 לאגף שפ"ע מגיעות מדי שנה בשנה תביעות בגין נזקי גוף ו/או נזקי רכוש עקב ליקויים שבאחריות האגף והן מועברות לטיפול מחלקת הביטוחים של העירייה. מנתונים שהתקבלו מהאגף עולה כי:

בשנת 1999הוגשו 36 תביעות בסך הכול, מתוכן 8 תביעות בגין ליקויים במתקני משחקים.

בשנת 2000 הוגשו 47 תביעות בסך הכול, מתוכן 3 תביעות בגין ליקויים במתקני משחקים.

בשנת 2001 הוגשו 37 תביעות בסך הכול, מתוכן 2 תביעות בגין ליקויים במתקני משחקים (עד לחודש דצמבר).

הנתונים בעניין תביעות בגין נזקי גוף ו/או נזקי רכוש בשל ליקויים במתקני משחקים דומים לנתונים שקיבלה הביקורת ממחלקת הביטוחים של העירייה ולנתונים שניתנו בתשובת ראש העירייה מ-4.7.01 לשאילתה מספר 52/2001 בנושא זה. אפשר שהשוני הקטן בנתונים נובע מהתאריך שאליו התייחסו – תאריך האירוע או תאריך הגשת התביעה.

התביעות מתייחסות לנפילות ממתקנים שונים שנמצאו לא תקינים או לא תקניים ובעטיין נגרמו חבלות בדרגות חומרה שונות. אגף שפ"ע אישר לאחר קבלת התלונות והתביעות בחלק מן המקרים, כי אכן היה מפגע או מתקן לא בטיחותי שהוסר לאחר מכן.

העירייה נאלצה לשלם בשלוש השנים האחרונות באמצעות החברה שהיא מבוטחת בה סכום של יותר מ-100,000 ש"ח לאזרחים שניזוקו ממתקני משחקים בלבד. יצוין כי בחלק מן התביעות לא הסתיים הטיפול.

בעבר נאלצה העירייה לשלם סכומים גבוהים יותר כפיצויים כדוגמת מקרה שאירע בשנת 1991 בגן ציבורי, שבו נפצעה ילדה פציעה קשה לאחר שנפלה מסולם מגלשה ונחבטה במעקה בטון או במשטח אבן שהיה תחתיו.

בגין המקרה הוגשה כנגד העירייה תביעת נזיקין (נזקי גוף), ולאחר הסכם פשרה שאישר בית המשפט, שילמה העירייה בשנת 1994 סך של יותר מ-500,000 ש"ח.

הערות הביקורת

1. התרחשותן של פציעות בשעת משחק במתקנים בגנים ציבוריים ותביעות נזיקין בעקבותיהן ממחישות את הסכנה הטמונה בתחזוקה לקויה ואת אחריותה של העירייה בעניין זה. אין להתעלם מן העובדה שהיה ניתן למנוע חלק מן המקרים (אם לא את רובם) לו הייתה התחזוקה טובה יותר.

2. את התלונות וההודעות קולטות שתי עובדות באגף שפ"ע, והדבר תלוי כאמור באופן הדיווח. למעשה פועלות שתי המערכות האלה באופן עצמאי וללא קשר ביניהן.

הביקורת ממליצה כי את הרישום והטיפול בכל התלונות וההודעות ירכז עובד אחד. ריכוז המידע עשוי לשפר את הבקרה ואת המעקב אחר התלונות והטיפול בהן.

בעקבות המלצת הביקורת הנחה מנהל האגף את מחלקת הגננות שאת נושא בטיחות המתקנים ירכז גורם אחד.

ילדים רבים מקבוצות גיל שונות מבקרים בגנים הציבוריים ומשתמשים במתקני המשחקים שבהיותם מוקד לפעילות פיזית עלולים לסכן את המשתמשים בהם, ולצערנו אירעו בעבר תאונות ואסונות במגרשי משחקים.

בכל עת שמתרחשת תאונה חמורה במגרשי המשחקים עולה על סדר היום הציבורי מחדש נושא בטיחות המתקנים בגנים הציבוריים ובמוסדות החינוך, אך העניין נשכח במהירות ונותר מנת חלקם של הנפגעים ושל סביבתם הקרובה.

הגנה על בטיחותם של ילדים היא אחת המשימות שעל חברה לעמוד בהן. לעתים חשופים הילדים להיפגעות בשל מכשולים או מחדלים. המפגעים יכולים להיות מפאת חוסר תשומת לב או מפאת הזנחה מצטברת.

ילדים רבים משחקים במגרשי המשחקים גם ללא השגחת הורים. גם אם הילד אינו זקוק להשגחת מבוגר עדיין נשקפת לו סכנה אם המתקן אינו מתוחזק כיאות.

בחלק מן המקרים מדובר בליקויים נסתרים לעינו של מי שאינו מומחה בדבר (כגון: רווח גדול מדי בין שלבים, זווית נטייה של המתקן) אך מסוכנים מאוד לשלומו של הילד או של כל משתמש אחר.

לפי נתוני מכון התקנים, כ-50% מהתאונות נגרמות בעטייה של תחזוקה לקויה. (גם מתנפחים גדולים וגם מתקנים מתנפחים קטנים דורשים תחזוקה)

הביקורת העלתה כי מתקנים רבים אינם תקניים ואינם מותאמים לתקן וכן הבדיקות (הן החודשיות והן התקופתיות) אינן מתבצעות כמתחייב. נוסף על כך קיימת בעיה קשה של תחזוקת המתקנים, וניכר כי ליקויים רבים גם כאלה המוגדרים כקריטיים וחמורים המסכנים את בטיחותם ושלומם של המשתמשים, נוצרו לפני זמן רב בלא שטופלו כראוי. ייתכן שהדבר אף מצביע על רשלנות מצד העירייה במילוי חובותיה. העירייה נדרשת לאמץ את הוראות התקן ולפעול לפיו.

במתקנים בגנים יש בלאי ובחלק מהגנים חובלו מתקנים וקיימת הזנחה סביבתית עקב זלזול או ונדליזם של משתמשים או עוברי אורח אחרים. אין ספק שחינוך הציבור לשמירה על הרכוש הציבורי ועל מתקנים שנועדו לשימושו ישפר את המצב.

על בעל המתקן, ובמקרה זה על העירייה, יש אחריות כוללת על תקינות המתקן בכל מחזור חייו, והיא חייבת לעשות את כל הנדרש שהמתקנים יתאמו לתקן המחייב ויתוחזקו ברמה נאותה. יש לבצע את הבדיקות כנדרש, להגביר את המודעות בקרב עובדי הגנים ולהדריכם. הבדיקה היא אמצעי לגלות את הבעיה במתקן, אך היא בשום פנים ואופן לא באה לפתור אותה. אם נעשית בדיקה ולא מתבצע התיקון הנדרש, הרי שלא נעשה דבר.

אין הכרח לרכוש ולהתקין מתקן חדש אם חסרים המשאבים הכספיים הדרושים לכך, אך יש חובה להסיר מתקנים מסוכנים לאלתר גם אם אין להם תחליף, ויפה שעה אחת קודם.

יש לתת את הדעת בנוגע לגנים ולמתקנים הנמצאים בשטחים ציבוריים פתוחים בתחום שיפוטה של העיר, אך אינם בבעלות ו/או באחזקת העירייה כדוגמת פארקים של הקרן הקיימת לישראל. בשטחים אלה קיימים לא מעט מתקנים, וכפי הנראה מצבם מבחינת בטיחות ותחזוקה אינו טוב יותר מהמתקנים בגנים הציבוריים שבאחריות העירייה. מומלץ שמנכ"ל העירייה יפנה אל מנכ"ל הקרן הקיימת לישראל על מנת שזו תיזום בדיקה מהירה של תקינות המתקנים בגנים אלה.

על העירייה לרכז מאמץ ולבצע סקר גנים יסודי, מקצועי ומקיף. יש לפעול במרץ לשדרוג הגנים ולהתאמת המתקנים לתקן המחייב, להשבית ולהסיר בהקדם מתקני שעשועים לא בטיחותיים וכן לדאוג לתחזוקה שיטתית ורצופה ברמה הנאותה.

העירייה נדרשת להיערך תקציבית לעניין זה ועליה לנהוג בנושא הנדון באחריות שהרי כבר נאמר: "בטיחות מתקני משחקים - זה לא משחק ילדים".