מתקני משחקים בגנים ציבוריים – חלק ב'
מקור המאמר: באדיבות אתר עריית ירושלים http://www.jerusalem.muni.il
האגף לשיפור פני העיר
בעיות הבטיחות נגרמות בעיקר מהסיבות האלה: מתקנים ישנים שהתכנון וההתקנה שלהם היו לקויים במקור,תחזוקה לקויה והיעדר בדיקות כנדרש, ומתקנים חדשים יחסית אך לא תקניים. בחוזר מוצעות דרכים אחדות לשיפור מצב הבטיחות ובהן: עריכת סקר, הדרכת עובדים, ביצוע בדיקות כנדרש בתקן ורכישת מתקנים חדשים בעלי תו תקן בלבד.
2.4 בעקבות פניית הוועדה של הכנסת לקידום מעמד הילד למשרד ראש הממשלה הוקמה ועדה בין משרדית בנושא ליקויי בטיחות במתקני משחקים לילדים. בוועדה השתתפו נציגים ממשרד ראש הממשלה, ממשרד התעשייה והמסחר, ממשרד החינוך, ממשרד הפנים, ממשרד הבריאות, ממשרד העבודה והרווחה וכן נציגי השלטון המקומי ומכון התקנים. הוועדה כונסה לראשונה ב-16.3.97. חברי הוועדה נפגשו בחמש ישיבות שהאחרונה שבהן התקיימה ב-11.4.99.
הוועדה הבין משרדית אשר הוקמה בניסיון לתאם בין הגופים השונים המטפלים בנושא וכדי לגבש פתרונות לבעיית הבטיחות במתקני משחקים לילדים, קבעה כי האחריות על בטיחות מתקני משחקים ותיקון ליקויים במתקנים אלה היא על הרשויות המקומיות ומחובתן.
מדיוני הוועדה עולה, כי למרות שיפור ניכר בפעולות המשרדים והתיאום ביניהם עדיין קיימת בעיה קשה באכיפת התקן וביישומו הנובעת בעיקר ממודעות ומהיענות נמוכות של הרשויות המקומיות לנושא. למרות אחריותן של הרשויות המקומיות על בטיחות המתקנים מעטות מהן פונות למכון התקנים לבדיקת המתקנים. עוד עולה כי גם לאחר מציאת ליקויים אשר מהווים מפגעי בטיחות חמורים, הן בבדיקה יזומה לפי בקשת הרשות המקומית והן בבדיקות מדגמיות שעורך אגף התקינה במשרד התעשייה והמסחר, הליקויים לא תמיד מתוקנים.
2.5 הוועדה של הכנסת לקידום מעמד הילד קיימה בסוף שנת 2000 שתי ישיבות (ב-13.11.00 וב-11.12.00) שעל סדר יומן היה בטיחות מתקני המשחקים בגנים ציבוריים ובגני הילדים. לישיבות אלה הוזמנו נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים, ממכון התקנים ומגופים נוספים.
בישיבה הראשונה מבין השתיים הוזמן ונכח גם נציג ממחלקת הגננות בעירייה.
2.6 על פי הוראות התקן (חלק 4 סעיף 4) יש לבצע לכל מתקן משחקים לילדים בדיקות תקינות שוטפות המחולקות לשתי רמות:
2.6.1 בדיקה חודשית – בדיקה חזותית לפחות פעם בחודש כדי לגלות בהקדם פגמים אפשריים. את הבדיקה יבצעו בעלי המתקן או האחראים לו ותכלול את הפרטים האלה:
הפרטיםהנבדקים
|
פגמים אפשריים
|
מבנה כללי
|
היעדר חלקי מבנה, סדקים, שברים וכדומה
|
אמצעי חיבור
|
היעדר אמצעי חיבור, התרופפות סגירה, היעדר אמצעי אבטחה מפני התרופפות
|
חלקים נעים
|
היעדר חומר סיכה במסבים, פגם בתנועה (חופש יתר או היתפסות)
|
שרשרות
|
אי תקינות החיבורים ושחיקתם
|
יסודות
|
חופש בין היסוד לקרקע, בליטת היסוד מעל פני הקרקע
|
כיסוי המשטחים שמתחת למתקנים ובסביבתם
|
היעדר כיסוי, ניקיון הכיסוי
|
חבלים
|
השחתה
|
2.6.2 בדיקה תקופתית – כל מתקן ייבדק לפחות פעם ב-12 חודשים בבדיקה תקופתית על ידי מעבדה מאושרת. לפי התקן, מעבדה כזו היא מכון התקנים וכל מי שאושר על ידי הממונה על התקינה במשרד התעשייה והמסחר על פי סעיף 12(א) בחוק התקנים התשי"ג-1953 לבדוק את התאמת המתקנים לתקן ולתת תעודת בדיקה על כך.
הבדיקה התקופתית תכלול את הפרטים האלה:
הפרטים הנבדקים
|
פגמים אפשריים
|
מבנה
|
כיפופים, עיוותים, עיקולים, סדקים, שבריםוכדומה
|
גימור פני השטח
|
חוסר ציפוי מגן, שיתוך (קורוזיה), סדקים אוחריצים
|
אמצעי חיבור
|
היעדר אמצעי חיבור, התרופפות סגירה, היעדראמצעי אבטחה מפני התרופפות, היעדר כיסויים, בליטות וקצוות חדים
|
קצוות
|
בליטות, נקודות חדות או קצוות חדים
|
חלקים נעים
|
שחיקת המסבים, היעדר חומר סיכה במסבים, פגםבתנועה (חופש יתר או היתפסות), רעש מופרז, חוסר מכסים וכדומה
|
מעקי יד
|
היעדר מעקי יד, כיפופים, שברים, התרופפותוכדומה
|
אמצעי עלייה
|
מדרגות או שלבים חסרים, שבורים או רופפים
|
מושבים
|
היעדר מושבים, התרופפות בחיבורים ושחיקה,מושבים פגומים, פינות חדות וכדומה
|
שרשרות
|
סדקים, סימני שיתוך (קורוזיה), נקודות חדות,התרופפות בחיבורים ושחיקה
|
כבלים
|
תקינים בהתאם לתקן הישראלי ת"י 1202.
מתיחת הכבל בהתאם להוראות היצרן המתקין
|
יסודות
|
סדקים, שברים, חופש בין היסוד לקרקע, בליטתהיסוד מעל הקרקע
|
כיסוי המשטחים מתחת למתקנים ובסביבתם
|
היעדר כיסוי, תזוזה של הכיסוי, כיסוי שגודלואינו מספיק כדי לכסות את השטח הדרוש, ניקיון הכיסוי
|
פריטים מתכלים
|
היעדר פריטים, כיפופים, שחיקה, שברים,התרופפות, אנקולים פתוחים וכדומה
|
חלקים עשויים עץ
|
ריקבון, התקפת חרקים, סדקים מסוכנים
|
חבלים
|
השחתה, השפעת קרינה על סגולה, שחיקה
|
בכל בדיקה תקופתית ימלא הבודק דוח בדיקה ויציין בו את תוצאותיה.
התקן כולל דוגמת דוח בדיקה כזו הנוגע לכל מתקן ומתקן (לא מתקן מתנפח). בדוח יש לציין האם הפריט שנבדק במתקן תקין או לא, יש לפרט את הפגם, ולציין את עבודות התיקון הנדרשות ואת תאריך סיומן. כמו כן יש לציין בדוח אם המתקן תקין לשימוש, טעון תיקון או אסור לשימוש. בסוף הדוח יש מקום לתאריך מסירת ההודעה ולתאריך שבו תתבצע בדיקה נוספת.
דוח הבדיקה יימסר לבעל המתקן. אם נדרשים תיקונים ייבדק המתקן בבדיקה חוזרת לאחר ביצועם, ותינתן תעודה המעידה על תקינותו.
אם המתקן מסוכן לשימוש יש לציין זאת בדוח הבדיקה. במקרה כזה ימנע בעל המתקן שימוש בו עד לתיקון הפגם ונתינת תעודת בדיקה המאשרת שהמתקן תקין לשימוש. דוחות הבדיקה יישמרו בידי בעל המתקן במשך כל התקופה עד לקבלת דוח חדש.
טיפול האגף בנושא בדיקות בטיחות ותחזוקה
3.1 בדיקה חודשית
לפי המבנה הארגוני החדש (שהחל לפעול מאוגוסט 2000) של מחלקת הגננות באגף שפ"ע, מחולקת העיר ל-21 אזורים. בראש כל אזור עומד מנהל המשמש כראש צוות הפועלים שבאזורו. בכל אזורי העיר יש כ-300 פועלים וכן גם עובדי קבלן גינון חיצוני. תקציב אחזקת הגנים באמצעות קבלנים עמד על שלושה מיליון ש"ח בשנת 2001.
3.2 בסוף שנת 1997 השתתפו 23 עובדים ממחלקת הגננות בקורס בטיחות מתנפחים של מכון התקנים. ההשתלמות הייתה בהיקף של 16 שעות ומטרתה היכרות עם דרישות התקן (חלק 4) והכשרת המשתתפים לביצוע בדיקות תחזוקה חודשיות למתקני המשחקים.