בעתיד הלא רחוק מגמה זו רק תהפוך קיצונית יותר וכל סגנון פופולארי יושפע יותר ויותר. יכולת וידע בהפקה מהווים יתרון עצום לכל מוזיקאי הרוצה להתפתח ולהצליח בעולם המוזיקה של היום ולמצוא עצמו מככב במועדון הופעות . במאמר זה אתמקד בשני יסודות חשובים ביותר בהפקת רוק ופופ.
תופים
הערה זו נכונה לגבי כל חברי הלהקה בהקלטה ובהופעות ובמיוחד למתופף המהווה את הבסיס ועמוד השדרה של השיר. חשוב מאוד לנגן בעוצמה עקבית כך שלא יהיו הבדלים משמעותיים בין מכה למכה ובין קטע לקטע. כן אפשר לשמור על דינמיות אבל לא קיצונית.
הטיפול בקיק מתחיל באי-קיו כשחשוב לדעת שלקיק יש שני אזורי תדרים חשובים. האחד בתדרים הנמוכים בין 65-120 הרץ ואחראי לחלק התחתון של הקיק. השני בין 3-5 קילוהרץ המאפיין את העור העליון האחראי לאופי הקצבי של הקיק .
באופן כללי, בהופעות כדאי קודם למצוא את אזורי התדרים שאותם נרצה לסנן לפני האזורים שנרצה להבליט. כשנקמפרס את הקיק נעשה זאת עם ATTACK גבוהה על מנת להדגיש את הפאנצ'יות ואת הקצב. גם לסנר שני אזורים מרכזיים האחד בין 120-260 הרץ האחראי לגוף הסנר . השני מ2 קילו-הרץ ויכול להגיע עד 20 קילוהרץ ואחראי על האופי הקצבי של הסנר.
על מנת לייצג את הצליל הפתוח האופייני לסנר צריך להקליטו ע"י כמה מיקרופונים.
מטרת קמפרוס הסנר היא הגבלת דינאמיקה והבלטת הקצביות.
בעת שימוש בתופים בהופעות, מומלץ לפתוח ריוורב מיוחד להם רצוי ריוורב המבוסס קונבולוציה ועל הריוורב להיות עדין כך שלא נוכל לשמוע אותו ,אך כשנוריד אותו נרגיש מייד בחסרונו.
נשלח כמות קטנה של הקיק לריוורב יותר מידי ריוורב יגרום לסאונד עמום וחוסר ריוורב יגרום לקיק להישמע לא קשור למערכת כולה כמו כן רצוי גם לשלוח מעט מערוץ הבאס לערוץ אפקט הריוורב על מנת לקשר בין האלמנטים.
בטיפול בערוצי תופים אפקטיבי ליצור שני ערוצים של אותו אלמנט כמו סנר או קיק ולטפל בכל אחד מהם בצורה קצת אחרת ולשלבם ביחד. לדוגמא אם נעבד שני ערוצים של הקיק את אחד מהם נחתוך מרעשי הרקע ונקמפרס בצורה קיצונית ואת השני נשאיר כמו שהוא עם הדליפות מיתר כלי מערכת התופים (סנר,מצילות כו') ואז נשלב את שני הערוצים ביחד ונקבל קיק פאנצ'י שלא נפגע בעיבוד.
שירה
כאשר לא מדובר על הופעות או אירועים פרטיים הדורשים ניגון בלייב, רצוי מאוד להימנע מהגישה שאם בהקלטה יש בעיות אז נסדר במיקס. במיקס לא ניתן לחולל קסמים. ניתן להפוך הקלטה טובה להפקה מצוינת, אך בעיות בהקלטה יגרמו לירידה באיכות ההפקה. רצוי להשתמש בפילטר של המיקרופון וגם בפראמפ לחתוך תדרים נמוכים במיוחד.
לאחר מכן בשלב ההפקה והמיקס יש את הטיפול הבסיסי בשירה הכולל אי-קיו כשגם פה חשוב לפלטר את התדרים הנמוכים וחשוב למצוא את התדרים האחראים על החום של הקול על הבנת האטונציה והתדרים המוסיפים אוויר ובהירות (בערך בסביבות ה12 קילו-הרץ)
לאחר מכן מגיע הטיפול בטווח הדינמי כשיש לבחון את ההקלטה ובאם יש הבדלים משמעותיים בעוצמות רצוי לתקן זאת באופן ידני וכאשר העוצמה פחות או יותר אחידה נשתמש בקומפרסור.
בשלב זה חשוב לדעת שככל שנקמפרס יותר כך נגביה את עוצמת התווים היותר חלשים אבל גם את רעשי הרקע ,הרעש ואת דליפת האוזניות אז כדאי לנקות את הערוץ לכל אורכו ע"י גזירת הקטעים ללא שירה.
ליצירת החלל שאבד בהקלטה היבשה נוסיף ריוורב או כל מיני קומבינציות של ריוורב עם אקו או אקו עם ריוורב כשהמגמה בהפקות המודרניות נוטה לסאונד יותר יבש לכן רצוי שימוש מבוקר בריוורב וכדאי שהפרמטרים שלו ייתמכו באי הפיכתו לרטוב מדי כמו כן שימוש בדיליי גם יוצר תחושת חלל אך אינו גורם לסאונד להישמע רטוב ומרוחק.
מכאן והלאה הטיפול בווקל הוא כיד הדמיון החל מדאבלינג של הערוץ ע"י דיליי או סלפבאק דיליי ועד כל מיני עיבוד מוזרים לווקל והתנסויות שונות על מנת למצוא את הסאונד הרצוי.