וחוזר...די כבר איתך!
מאת: סיון סניור, מורה ליוגה ולפילאטיס ומטפלת הוליסטית
www.sivansenior.com
מדהים, כיצד דפוסים מן העבר עולים וחוזרים ושבים, רק שכבר אין להם יותר תוקף..
סיפור מקרה טיפול:
הגיעה אליי מטופלת, בת 37, שנמצאת כרגע בקשר זוגי שהיא מגדירה אותו כ "טוב בשבילי".
"מה זה טוב בשבילך?", שאלתי.
"טוב, זה שהגבר נמצא שם לגמרי בשבילי, הוא מעוניין בקשר בדיוק כמוני, הוא רוצה משפחה וילדים, והוא רוצה אותי".
"אז למה באת אלי?" אני שואלת.
"כי אני פוחדת".
"ממה את פוחדת?"
"...בעבר, תמיד "הקפדתי" לבחור גברים שלא התאימו לי.
לא , אני לא מאלו שהן "הורסות משפחות" ואף פעם לא הלכתי על הנשואים,
אבל אני כן מאלו שבוחרות לעצמן גבר שהוא מבוגר מאוד, צעיר מדיי או מרוכז מדיי בעצמו,
או שעכשיו בדיוק התחיל ללמוד או להקים עסק חדש והוא עובד "מסביב לשעון"
או גברים שיש להם התלבטות לגבי הזהות המינית שלהם,
כאלה שחיים בחו"ל, או כאלו שפשוט לא רוצים משפחה.
וסוף סוף כשמגיע מישהו שהוא "כל מה שרציתי וביקשתי לעצמי"
....ואני מתה מפחד שאני אהרוס את זה".
"ואיך את בדרך כלל הורסת יחסים?"
את זה שאלתי כי ה"בדרך כלל" הוא הכי שימושי לתודעה שלנו.
במונחים מדעיים מדובר ברצפטורים שהם בעצם "מובילי הרגשות".
לכל רגש יש רצפטור, משהו כמו : לכל ילד קטן יש היום טלפון נייד..עכשיו,
ככל שמשתמשים ברגש יותר, הרצפטור שלו מתחזק, וגם - הוא נשחק.
אותו הדבר קורה בהתמכרויות - אנו חוזרים שוב ושוב על השימוש במוצר או רגש מסוים והגוף נהיה טולרנטי אליו, כלומר, זקוק ליותר ממנו בכל פעם,
כדי לחוות את הרגש או את תופעת הלוואי אותה אנו רוצים להשיג. זה יכול להיות רגיעה, שלווה, נינוחות - תלוי מה חסר לנו בגופנפש שלנו.
אז איך את הורסת יחסים בדרך כלל?
"בכל פעם שיש בעיה בקשר ולא משנה מהי, אני שמה אולטימאטום ואז אם הגבר לא נענה לאולטימאטום - אני מנתקת את היחסים".
התחלנו את הטיפול עם ההנחיה להקשיב למחשבות העולות בזמן שיש לי קונפליקט.
עוד הוספתי, שבשביל להקשיב למחשבות, צריך להיות לבד.
כלומר, בכל פעם שישנה בעיה, לא לנסות בכלל לפתור אותה. קודם כל להקשיב למחשבות שלי אחריי הוויכוח או אחריי הפגישה ולראות מה עולה.
כעבור שבוע, היא חזרה אלי עם מידע מדהים:
"עשיתי את מה שאמרת. הקשבתי לעצמי, והמחשבות שלי נשמעות בערך ככה:
- תזרקי אותו ותסיימי עם השטות הזו
- שוב בחרת לך אחד דפוק..
- הוא סתם מכאיב לך וימשיך להכאיב לך תמיד
- הם כולם אותו הדבר
- תסיימי עם זה כבר! .....ויהיה לך שקט.."
כלומר:
המחשבות שמייעצות לה לסיים את הקשר קושרות בין יחסים לבעיות ול"באלגן", ובין דמויות גבריות לנזקים.
כמו כן, המחשבות שלה אומרות לה שאין לה טעם טוב, ושיכולת הבחירה שלה לקויה.
ואז, על מי היא כבר תוכל לסמוך, אם אפילו על עצמה היא לא יכולה??
שיעורי הבית הבאים שנתתי לה היו :להקשיב ולא להגיב.
כלומר, לשמוע את כל האבו-ג'ראס עולה, ורק לשמוע אותו.
בלי לענות. בלי לשפוט. וכשכל זה נגמר, או עושה רושם שלא ייגמר ואם כבר עייפת מלהקשיב לזה, אמרי לעצמך:
תודה על המידע, אני שמעתי ואני מודה לך על ששיתפת אותי.
זה הצחיק אותה ממש, וסוף סוף היא צחקה.."איך אני יכולה להודות לעצמי על שאני מענה אותי?"
"את מודה לעצמך על המידע. לא על העינוי. את מודה לעצמך על שהקשבת. וזכותך לשמוע את כל זה ועדיין לבחור לפעול בצורה שונה".
"מה זאת אומרת?"
בואי תנסי קודם השבוע לשמוע את עצמך ולהודות לעצמך בלי שום תגובה מצידך במציאות ,כלומר - את לא אומרת כלום לגבר שאיתו את יוצאת. ונראה מה יקרה..
כעבור שבוע, היא באה אלי ומספרת לי , שכ"כ הצחיק אותה להודות לעצמה, עד שהיא צחקה וצחקה ופתאום הקונפליקט בזוגיות כבר לא נראה גדול כל כך.
ועדיין, היא הייתה מתוסכלת מהפעמים בהן היא לא הצליחה להודות לעצמה ומה שיצא לה זה "ויכוח עם עצמי".
הסברתי לה שלא תמיד מתאפשר לנו לעשות שיעורי בית, אפילו כשאנו כבר גדולים וחכמים ומבינים שזה לטובתנו.
ההבנה היא בראש.
אך ללב, יש זמנים משלו...
עוד הסברתי, שהמערכת אף פעם לא תחשוף בפנינו את מה שאנו עדיין לא מסוגלים לטפל בו,
רק את מה שאנו כן יכולים.
לכן, אם המערכת שלי החליטה לחשוף את זה בפני, סימן שאני מסוגלת ויכולה לראות את זה. זה לא אומר שברגע שראיתי את הבעיה - היא נפתרת.
ראיתי, ועכשיו מתחילה העבודה המשמחת מאוד של לעזור לעצמי. כי כבר ראיתי.
אני כבר מוכנה לעבור לשלב הבא: הטיפול.
אך בגלל זה גם הטיפול הוא בשלבים. בגלל זה אנחנו לומדים בקצב מיוחד ואישי כל כך לכל אחד.
השבוע, המשימה שלך תהיה לענות לעצמך.
"מה אני כבר יכולה לענות?"
"את יכולה לענות לעצמך את מה שתחליטי".
"רוצה שננסח תשובה?" הצעתי.
"כן, בוודאי. אני אשמח. כך אני ארגיש יתור מוגנת", הרגשתי הקלה בקולה.
ולמה אנו נכין לה תשובה מוכנה מראש??
כי זה כמו לבוא לראיון עבודה עם תשובה מוכנה לשאלה:
ספרי על תכונה שלילית אחת שלך, שעלולה להפריע לך לעבוד אצלנו.
רוב האנשים יבואו עם התשובה הבאה:
אני יותר מידיי משקיענית .
יש לי נטייה להיות פרפקציוניסטית.
אלו תכונות שיכולות להתפרש כחיוביות ביותר אצל עובד.
"אז מה נענה לעצמי?" , היא שאלה.
"נענה את מה שהחלטנו".
שהפעם, אני נשארת בקשר. זה הכול.
אין יותר:" משהו לא מוצא חן בעיני - או שתשנה את זה או שתעוף.
מעכשיו יש: בוא נראה מה אפשר לעשות ביחד כדי שיהיה לנו טוב."
את יכולה גם להשתמש ב: "תודה, שמעתי אותך,ואני מחליטה להישאר".
ואת יכולה להוסיף:
"אני מחליטה כרגע ומותר לי לשנות את דעתי".
לא הכול חייב לנהיות כ"כ הרמטי וסגור בחיים, הוספתי. ובהצלחה.
בשבוע שלאחר מכן, חל בה שינוי מהותי:
היא הייתה חזקה, שלווה ורגועה עם עצמה.
שאלתי מה שלומה.
"לא תאמיני, פשוט לא תאמיני מה קרה!....אני שמעתי את הקול הזה בתוכי, שאומר לי שעדיף להיפרד וכו', אמרתי תודה על המידע המועיל, כפי שלימדת אותי, ואז , ברגע שאמרתי תודה, פתאום עלה מתוכי קול אחר לגמרי , שאמר:
"זה כל כך לא רלוונטי כבר, הלהפרד הזה, את אוהבת אותו, הוא אוהב אותך. תנשמי עמוק ותפתרו את זה ביחד, לטובת שניכם".
פשוט ככה.
קול פנימי תומך עלה לה שם, אך מה שהכי הפתיע אותה, היה, חוסר הרלוונטיות של הקולות מן העבר.
הסברתי לה, שקולות שעלו שנים, עלולים עוד לשוב.
אך כשאנו בוחרים רק לשמוע אותם, בלי להיענות לעצותיהם, (המזיקות), לאט לאט קולם נחלש.
אנו מודים לקולות האלו כי אנו מבינים, שכמו ילד קטן שבוכה, צריך לתת לו ליטוף על הראש.
אך לא חייבים לקנות לו את הממתק או הצעצוע שעדיין לא מתאים לגילו. או למצבו.
אנו מודים לקולות האלו על שגרמו לנו לראות שיש כאן בעיה.
בעיות בחיים, יוצרות מיקוד של תשומת הלב.
ואנו כן רוצים לשים את תשומת הלב שלנו שם.
כי מיקוד של תשומת הלב גורר אחריו טיפול וריפוי.
אז כדאי תמיד לזכור שהבעיות שלנו מובילות אותנו למציאת פתרונות.
"אז מה נעשה בשבוע הבא?" היא שאלה אותי.
"אני עוד לא יודעת נמה נעשה,
ואולי גם לא נעשה - כי לא תצטרכי אותי כבר,
רק אגלה לך בינתיים מה הם שיעורי הבית הבאים:
להבין, שכל הקולות שבתוכי הם שלי וממני".
"נו?!" היא לא ממש ירדה לסוף דעתי.
אז אם הם ממני, זה אומר שאני בעלת הבית כאן, ואני יכולה להחליט למי מהם להקשיב ודרך מי מהם לחיות.
בשבוע שלאחר מכן נפגשנו והפעם לטיפול תומך בכפות הרגליים שלה.
ראיתי שהן התחזקו והתייצבו ושהיא שמחה מאוד עם האהבה החדשה שהגיעה לחיים שלה,
ושמעכשיו, היא בונה לעצמה בטחון עצמי חדש חשוב מאוד :
הביטחון שלי מול עצמי, שהפעם, אני אשמור על עצמי. אני אשמור עלי.
- הטיפול שמתואר הוא שילוב של פסיכותרפיה הוליסטית וטיפול אנרגטי במגע לשחרור דפוסים חוזרים.
* המאמר נועד לספק אינפורמציה בלבד ואינו בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה.