המאבק בקטל בדרכים הוא מאבק יום יומי קשה מאוד. לאור הממצאים הקשים ונתוני הסטטיסטיקה של המלחמה בתאונות הדרכים, עולה הצורך באכיפה גבוהה במיוחד על חוקי התעבורה, כמו גם הגברת המודעות לבטיחות בדרכים. כחלק בלתי נפרד משמירה על המתרחש בכביש נוקטת משטרת ישראל בכפיית קנסות וענישה, וזאת על מנת למזער את מספר הקרבנות בכבישים ואת הגורמים ל תאונת דרכים בכלל. עם זאת, לא תמיד מספיקה אכיפה ואזהרה משטרתית כדי לעשות את השינוי. לפיכך, יש הסבורים כי רק התערבות של משרד התחבורה או ענישה מוגברת יותר יביאו קץ להתנהגות מעין זו.
הטיעונים בעד הצדקת האכיפה המוגברת הם כדלקמן: נכון ליום 03/06/2009, ועל פי תקנות חוק התעבורה (תקנה 28 ב' לתקנות התעבורה), נהג אשר ביצע עבירה תעבורתית ונהג בזמן שימוש בטלפון הנייד, שלא באמצעות דיבורית, והורשע, עשוי לקבל דוחות משטרה וקנסות בסכומים הנעים בין חמש מאות עד אלף שקלים. בנוסף על דוחות משטרה יחליט בית המשפט המחוזי הדן בעניינו באם ייפסק לו גם מאסר בן חמישה ימים. ואולם, רוב הנהגים אשר הורשעו בעבירות מען אלו, שבו ועלו על הכביש וביצעו לפחות עוד פעם אחת את אותה עבירה, ולא נקטו במשנה זהירות. כידוע, יש קשר רב בין נהיגה תוך שימוש במכשיר הסלולר למעורבות בתאונת דרכים, ואף על פי שזו דוגמה אחת מיני רבות של אכיפה שאינה מתממשת, עדיין יש הטוענים כי אין בדוחות משטרה ובהטלת קנסות כספיים להקטין את הסיכון הכרוך בנטילת ההגה לידיים ולכן יש לפעול בדרכים הרבה יותר נוקשות ומחמירות עם מבצעי עברות התנועה, ובהתאם לאופי העברה והגרימה לנזק, אם הייתה.
מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין תעבורה