בכתבה שעלתה לפני מס' ימים בביזפורטל, התבשרנו שוב, על הצבת מכשול נוסף בכל הקשור לתמ"א 38 והפעם – תוספת החנייה. אולם לבעיה זו יש פיתרון – מתקן HIGH PARK.
הבעיה
דרישה בסיסית בפרויקטים מסוג זה, היא יצירת מקום חנייה, עבור כל דירה הנוספת לבניין. מתווספות לכך לרוב דרישות של הדיירים המתגוררים בבניין, לקבלת חנייה בעצמם, כחלק מדרישותיהם במסגרת הסכמתם להוספת הדירות במסגרת ביצוע הפרויקט והשיפוץ.
אולם, הצפיפות במוקדים העירוניים ובגוש דן במיוחד, מציבה קשיים בפני היזמים של הפרויקט בכל הקשור לשילובן של חניות בתחומי המגרש, בכמות שתענה לדרישותיהן של הרשויות והדיירים הגרים כבר בבניין.
מובא על ידי יצחק הבדלה
עלויות
כאשר התנאים בשטח לא מאפשרים תוספות חניה הצמודות לפרויקט, על היזם לשלם כופר חניה לקרן הרשות המקומית , בסכום העומד על 45,000 ש"ח ליח' דיור בממוצע והרשות המקומית מתחייבת לנתב את הכספים לצורך בניית חניונים בסמוך לפרויקטים , עבור התושבים המתגוררים בדירות אלו.
אולם, רשויות מקומיות כמו הרצליה, דורשות להקים חניות לכלל הדירות לרבות הקיימות, גם אם אין להם חנייה בטאבו.
הבעיה היא ש"חפירה" לעומק באזורים עירוניים צפופים במרכז ובכלל עלולה להוביל להופעת מי תהום שגובהם 4-13 מ' מתחת לקרקע ואף מחייבת ביצוע כלונסאות שתתמוכנה בבניינים או ברחובות שבסביבת ה"חפירה".
הפיתרון במקרה שבו לא ניתן לחפור מכפילי חנייה, הוא התקנה של מתקן חנייה, אבל מדובר בעלות גבוהה משמעותית – מחיר מתקן חנייה נע בטווח מחירים שבין 14-25 אלף אירו.
ככל שהמתקן מכיל יותר מקומות, מחירו יורד, אולם אין זה משתלם עבור בניין סטנדרטי בן 18 דירות, שמחירו מתקן החנייה שלו עשוי להגיע לכ-2.25 מיליון שקלים, בעוד תשלום כופר חנייה באם יתאפשר, יעלה עבור אותו בניין 810 אלף שקלים.
לדבריו של מנכ"ל חברת אגם שביט, פתרונותיה של החנייה יקרים ביותר ולא מתאפשרים עבור כל פרויקט
הקמתו של חניו סטנדרטי מצריכה 30-36 מ"ר עבור כל מקום חנייה, בנפל של כ-100 מ"ק.
יצירתו של מקום החנייה על ידי מתקן חנייה אוטומטי, תקטין את השטח הדרוש ב 70%-80% וגם את נפחה של הבניה והחפירה ב 40%-60% אחוזים, 35-45 מ"ק פר מקום חנייה.
פיתרון חלופי
מתקן HIGH PARK, באמצעותו ניתן לבצע הרמה אוטומטית, חוסך את עלות כופר החנייה ולכן אידיאלי לשילוב עם פרויקטים של תמ"א 38.
יצחק הבדלה הוא מנכ"ל קבוצת נישה אחזקות , העוסקת ביזמות נדל"ן, תמ"א 38 וקבוצות רכישה.
הפוסט פורסם לראשונה בבלוג של יצחק הבדלה