תוכניות שימור בתל-אביב
קצת היסטוריה
בשנת 1910 היו 35 מגרשים בשכונת נחלת בנימין . האגודה של השכונה החזיקה בספר תקנות שבו הוראות כיצד לבנות את הבתים עם דגשים על יופי ואסטטיקה אירופאית. רחוב נחלת בנימין היה הרחוב הארוך ביותר בתל-אביב, הוא התחיל באזור מלצ'ט רוטשילד בדרום ונמשך עד רחוב גרוזנברג בצפון, הרחוב תוכנן בצורה כאזת שהרווחים בין הבתים קבועים לארבע מטרים, והבתים צמודים לרחוב. בבתים היו לרוב שני חדרים עם סלון ומטבח, וחצר אחורית. הגגות גגות רעפים והגדרות בין הבתים עשויות עץ. מתאורי התושבים מתקבלת תמונה צבעונית ביותר של אנשים עם מודעות סביבתית גבוהה אשר היו משקיעים רבות בגינותיהם וטיפוח חלקו החיצוני של הבית.
ניסיונות לשימור כיום
כיום מתרכזות רוב תוכניות השימור בתל-אביב לאזור המערבי לאבן גבירול, סביבות רחובות מלצ'ט ורוטשילד. בתוכנית יש בסביבות 1200 בתים ושלוש מאות מתנגדים, מספר כזה גדול עוד לא נראה באף תוכנית בעבר והוא משקף את חוסר היכולת של העירייה להבין את הנתונים ולבנות תוכנית שתעודד את התושבים לתמוך בה ותאפשר להם פתרונות כדאיים. אחד החוסרים בתוכנית הוא הפיצוי לבעל הדירה, למרות שניתן לראות בביניים שכבר שופצו שערך הדירות עלה על כל הציפיות ומחזיר את ההשקעה למרות היותה גדולה, עדיין לא מוצעים מספרים אשר יצליחו להניעה את בעלי הדירות להסכים לתוכנית.
התוצאה הסופית היא שתוכניות השימור מתקדמות בקצב איטי להחריד, ומתקדמות דווקא עם בניינים שמשומרים ברמה פחות גבוהה, כלומר בדיוק נמוך יותר לגבי המקור.
בנייה חדשה בתל-אביב
רוח חיובית באה דווקא מהבנייה החדשה של בנייני מגורים, כיום בונים בתל-אביב בנייני מגורים שלאו דווקא דואגים לנצל את השטח כדי לדחוס את מספרם הרב ביותר של דירות בשטח הנתון, ניתן לראות ברחובות רבים כדוגמת מלצ'ט תל-אביב ורחובות נוספים באזור רוטשילד, פורייקטים חדשים שמדגישים אדריכלות מודרנית עם דגשים על שימור הקווים העיצוביים של הבתים העתיקים של תל-אביב. פרוייקטים אלו מצליחים במובן מסויים לפצות על חוסר ההצלחה בפורייקטי השימור, שכן הם ממלאים את העיר בבנייה אסטטית ונותנים פתרון כלכלי מתאים שמצליח להשתלב עם הצמיחה של העיר. ובקלות גדולה יותר משתלבים בתוכניות העירייה של התחדשות תל-אביב.